מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
מדדי אי־שוויון: מדדים שבוחנים בדרכים שונות את פערי ההכנסות בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
ההקשר האקטואלי
בקרוב הביטוח הלאומי צפוי לפרסם את דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות לשנת 2024. הביטוח הלאומי הוא לא הגוף היחיד שמפרסם נתונים בעניין - ורק לאחרונה התפרסם "דוח העוני האלטרנטיבי" של ארגון "לתת", שסוקר בהרחבה בגלובס. כמדי שנה, גם הפעם הנתונים צפויים להדהד בציבור, כשהדגש הוא לא רק על שיעור העוני, אלא גם על ממדי אי־השוויון בישראל.
● אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה
● הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?
במה מתבטא "אי־שוויון"?
כשמדברים על "אי־שוויון", מתייחסים לרוב לפערי הכנסות, רכוש או צריכה. אבל כשמודדים אי־שוויון, בדרך כלל מתמקדים רק בהכנסות. למה? סיבה אחת היא שנתונים על הכנסה קל יותר להשיג ולמדוד, ולכן הם יכולים לספק לנו תמונה עשירה יותר של אי־השוויון בישראל, על פני השנים ועל פני קבוצות שונות באוכלוסייה. הסיבה השנייה היא שאי־השוויון בהכנסה הוא ממילא מה שמניע גם את אי־השוויון ברכוש וגם את אי־השוויון בצריכה.
במדדי אי־השוויון, ההכנסה בדרך כלל מוגדרת כהכנסה פנויה של משק בית בשנה מסוימת. כלומר, ההכנסה הפנויה מורכבת משכר, עבודה עצמאית, הכנסה הונית והעברות כספיות ציבוריות (כמו קצבאות), בניכוי תשלום מסים ישירים כמו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.
אילו סוגי מדדים יש?
המדד המפורסם ביותר למדידת פערים בהכנסות בקרב האוכלוסייה הוא מדד ג'יני (הקרוי על שם המפתח שלו) - הבוחן את חלוקת ההכנסות במשק ומשמש למדידת רמת אי־השוויון הכללית בקרב האוכלוסייה. הרעיון העקרוני שעומד בבסיס המדד הוא להעמיד נתח מסוים באוכלוסייה אל מול סך ההכנסה ולבחון את שיעור ההכנסה שמקבל שיעור מסוים באוכלוסייה.
המדד מחושב באופן יחסי וערכו תמיד נע בין 0 ל־1, כאשר 0 מתאר שוויון מלא (כל נתח אוכלוסייה מקבל את אותו נתח הכנסה), ו־1 מתאר אי־שוויון מוחלט, שבו כל ההכנסה מרוכזת בידי אדם אחד.
חוץ ממדד ג'יני, ארגון ה־ OECD משתמש במדדים נוספים לאי־שוויון שמתייחסים בצורה ממוקדת יותר לפער ההכנסות בין "עשירים" ל"עניים". נזכיר כאן שלושה מהם. הראשון הוא מדד P90/P10 - זהו מדד שמחשב את יחס ההכנסות בין העשירון עם ההכנסה הגבוהה ביותר לבין העשירון עם ההכנסה הנמוכה ביותר (לפי ההכנסה הגבוהה בכל עשירון). ככל שערך המדד גבוה יותר, כך פערי ההכנסות בין העשירון העליון לעשירון התחתון גדולים יותר.
מדד שני הוא מדד S80/S20 - מדד המחשב את היחס בין ההכנסה הממוצעת בחמישון העליון (20 האחוזים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) לבין ההכנסה הממוצעת בחמישון התחתון. המדד השלישי הוא מדד פלמה (Palma) הבוחן את היחס בין חלקו בהכנסה של העשירון העליון לבין חלקם בהכנסה של ארבעת העשירונים התחתונים.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
