המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock
ביום האחרון של שנת 2025 הודיעו מנהלי קרנות הנאמנות על ייקור דמי הניהול במאות קרנות עם תחילת השנה האזרחית החדשה. בין הקרנות שעלויותיהן צפויות לעלות נמצאות גם הקרנות הכספיות; אלו הפכו בשנתיים האחרונות למסלול חיסכון פופולרי במיוחד, המנהל נכסים בהיקף של כ־180 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות הציבו תחרות ממשית לפיקדונות הבנקאיים בזכות נזילות יומית ויכולת להציע לציבור ריבית מקסימלית.
● מהראלי בביטוח ועד השקל: מנהלי השקעות בוחרים את הפתעת השנה
● שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025
אלא שכל זה עשוי להשתנות. לצד התייקרות דמי הניהול, ריבית בנק ישראל נמצאת כעת במגמת ירידה. מאחר שהקרנות הכספיות מבוססות על מיקסום יומיומי של ריבית בנק ישראל, כל הפחתה בריבית המוניטרית צפויה לשחוק באופן ישיר את התשואה שהן מעניקות למשקיעים.
מה קורה כשהריביות יורדות?
"כל ההשקעות הנזילות, כמו קרנות כספיות ואפילו פיקדונות בבנקים, צפויים להיפגע מזה שהריבית יורדת", מסביר טמיר שפירא, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות. לדבריו, "אנשים לא יוכלו לחדש פיקדונות בעתיד בריביות שיש להם כיום. מי שינעל את כספו בקרן כספית יגיע למצב שבו התשואה השנתית תהיה נמוכה יותר כשהריבית תרד".
בתשובה לשאלה מה כדאי לעשות במצב כזה, מסביר שפירא כי "יש היגיון להעביר את הכסף להשקעה באג"ח מדינה של ממשלת ישראל או לקרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח מדינה". הוא מציין כי לגופים המוסדיים המשקיעים באפיקים אלו דרך קרנות נאמנות יש יתרון על פני מי שרוכש אותן ישירות, "משום שהגוף המוסדי יכול על בסיס יומי לבחון את המח"מ (משך חיים ממוצע של האיגרת המבטא את רמת הסיכון), ולבנות את התיק לפי קמירות עקום התשואות".
האם להשקיע לטווח זמן בינוני?
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, סבור כי בעת הזו כדאי להתמקד באיגרות חוב במח"מ (משך חיים ממוצע) בינוני של שנים בודדות. לטענתו, לא מומלץ ליטול את הסיכון הכרוך באיגרות חוב רחוקות לפדיון, הנחשבות למסוכנות יותר בתנאי השוק הנוכחיים.
לצד זאת, שפריר מזהה הזדמנות באפיק הצמוד: "אני אוהב את הריביות הריאליות, משום שציפיות האינפלציה ירדו מאוד. לכן, לשנים הקרובות ניתן לרכוש איגרות חוב צמודות מדד, המציעות ריביות ריאליות גבוהות של כ־1.9%".
מהן האלטרנטיבות למשקיע הסולידי?
עבור מי שמחפש אלטרנטיבות סולידיות, אתר "קו המשווה" של בנק ישראל מאפשר להשוות ריביות על פיקדונות בנקאיים בהתאם לגודל התיק ולתקופת החיסכון. כך למשל, בטווח שבין חצי שנה לשנה, ניתן למצוא כיום ריביות קבועות הנעות בין 3.77% (בבנק מסד) ועד 5.45% (בוואן זירו) - דרך יעילה ל"נעילת" הריבית לפני המשך הירידה. פתרון נוסף נמצא בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח מדינה (ללא רכיב מנייתי), שרשמו בשנה האחרונה תשואה של 3.2% עד 6.2%.
אפשרות נוספת היא חשיפה לאג"ח ממשלתי או קונצרני דרך מדדים, דוגמת "תל גוב-כללי" או מדד "תל בונד 20", שרשמו בשנה החולפת תשואות של 6% ו־7% בהתאמה.
איתי ליפקוביץ', מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מסכם: "מי שנמצא בקרנות הכספיות ומנהל כסף לטווחים קצרים, יכול להשקיע בקרנות 'בולט' בעלות תאריכי יעד, כמו שנת 2027. מנגד, מי שמחזיק בכספיות לטווח ארוך רק מכוח האינרציה, עדיף לו לעבור לקרנות אג"ח מסורתיות; אלו מאפשרות ליהנות מרווחי הון במח"מים הארוכים, על רקע הציפיות להמשך ירידות הריבית".