גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהאמירויות ומסין: המהלכים שמאפשרים יבוא דגמים מוזלים חדשים לשוק הרכב

מספר תקינות רכב בינלאומיות נכנסו לתוקף ב־2026 ועשויות להשפיע על השוק בארץ ● כך למשל, בעקבות החמרה בתקינה סינית, השוק המקומי יוצף בדגמים חשמליים ופלאג־אין במחיר נוח - ששיווקם בסין הופסק, וייתכן כי רגולציה סביבתית באמירויות תרחיב את היבוא משם

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

בישראל קיימת נטייה להתייחס לשוק הרכב המקומי בתור "אי בודד", שמנותק גאוגרפית ממדינות שכנות ומתנהל לפי חוקי משחק משלו. אבל בפועל השוק מושפע ישירות ובאופן מהותי משינויים ותהפוכות ברגולציית הרכב הבינלאומית.

מי הדגם שהוביל את טבלת מסירות הרכב ב־2025?
למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

דוגמאות לכך כבר ראינו בשנה החולפת, כאשר לישראל הגיעו מסות של כלי רכב חשמליים זולים מתוצרת סין, שתוכננו במקור עבור השוק האירופי. אולם שיווקם שם הפך להיות בלתי כדאי בעקבות המכסים הגבוהים שהאיחוד האירופי הטיל על יבוא רכב חשמלי.

אבל זו עשויה להיות רק הקדמה לטלטלות שעשוי לעבור השוק המקומי ב־2026 בעקבות מספר רב של רגולציות רכב בינלאומיות, שנכנסות לתוקף בימים אלה ברחבי העולם. ננסה למפות כאן כמה מהמרכזיות בהן ואת השפעתן האפשרית על השוק.

אירופה | מאמצת את התקינה האמריקאית?

ממש לפני תחילת חופשת החגים השליכה נציבות השוק האירופי "פצצת רגולציה" על תעשיית הרכב המקומית - בדמות טיוטה ובה שורה של המלצות לשינויים מרחיקי לכת ברגולציית הרכב האירופית. ביניהם נסיגה מ"חקיקת הדגל", שקבעה כי החל מ־2035 לא ניתן יהיה יותר לשווק באירופה דגמים עם מנועי בנזין ודיזל.

הצעות אלו עתידות להעסיק הרבה מקבלי ההחלטות וגופי לובי בחודשים הבאים וישפיעו גם עלינו בטווח הארוך. בטווח הקצר תשפיע עלינו דווקא רגולציה שעברה לאחרונה "מתחת לרדאר" באיחוד האירופי.

ב־21 באוגוסט חתמו ארה"ב והאיחוד האירופי על מסמך בשם "הסכם מסגרת לסחר הדדי, הוגן ומאוזן". זהו שם פורמלי מנומס למה שרבים באירופה מכנים "הסכם כניעה של האיחוד", שנחתם תחת האיום של ארה"ב במלחמת סחר כוללת.

סעיף ספציפי באותו הסכם מתייחס ליבוא הדדי של רכב ובו נאמר כי "ביחס לכלי רכב, ארה"ב והאיחוד האירופי מתכוונים לקבל ולספק הכרה הדדית ברגולציה של כל אחד מהצדדים". המשמעות היא, שלראשונה ניתן יהיה לשווק באירופה כלי רכב בתקינה אמריקאית, שנחשבת למקלה משמעותית מזו האירופית בדרישות סביבתיות ובטיחותיות.

מבחינת האירופים זהו "הרע במיעוטו" מכיוון שפוטנציאל היצוא של כלי רכב אמריקאים ליבשת הוא ממילא מזערי בשל הבדלים מהותיים בטעמים של לקוחות הרכב באירופה ובארה"ב בכל הנוגע לצריכת דלק, ממדי כלי הרכב ורמת הזיהום שלהם.

אבל מבחינת השוק הישראלי, שמכיר כבר מזמן בתקינה האמריקאית לצד האירופית, זו עשויה להיות בשורה חשובה עם פוטנציאל משמעותי להרחבת היבוא של כלי רכב בתקינה אמריקאית מאירופה.

כבר ב־2025 הגיעו אלינו "עודפים" של דגמים בתקינה אמריקאית, שיוצרו בקוריאה, יפן ואירופה, אבל נותבו אלינו בעקבות הטלת המכסים של טראמפ על רכב אירופי מיובא. ביניהם דגמים רבים של קיה, יונדאי, לנדרובר ואפילו קורולה של טויוטה.

אלא שכעת ההיצע של דגמים כאלה והיקף הייצור שלהם על ידי יצרנים לא אמריקאים עשוי להתרחב משמעותית. זאת מכיוון שליצרנים רבים תהיה מוטיבציה לייצר אותם על תקן "מסלול עוקף רגולציה אירופית", מאחר שעלותם ליצרנים נמוכה משמעותית מאשר כלי רכב, שצריכים לעמוד בתקינה האירופית התובענית. לא נופתע אם בישראל היבואנים העקיפים יהיו הראשונים לנצל את הטרנד החדש.

סין | רגולציות לרכב חשמלי ישפיעו על המחירים

רגולציית הרכב הסינית פיגרה במשך עשורים רבים אחרי המערב בכל הנוגע לזיהום, צריכת דלק ובטיחות. אבל בתחילת העשור הבינה ממשלת סין, שהיא חייבת "ליישר קו" עם תקינת הרכב המערבית - כתנאי הכרחי לקצר את מסלול היצוא של כלי רכב סינים למערב. לשם כך היא פרסמה סט של רגולציות קשוחות ובראשן "CHINA 6" ובתוך שנים ספורות היא סגרה פערי תקינה של כמעט 20 שנים מול אירופה וארה"ב. בתחילת 2026 היא כבר נערכת לקחת את עמדת ההובלה בכמה תחומים עם מספר רגולציות חדשות.

הרגולציה הראשונה היא ספציפית לרכב חשמלי ומחייבת את כל הדגמים הפרטיים החדשים, שיוצאים לשוק הסיני החל מ־1 בינואר 2026, להפחית את צריכת החשמל שלהם בכ־11% לעומת הדרישה הקודמת. התקנה הזו עתידה לאלץ את כל היצרנים המקומיים, ואת היצרנים זרים שמייצאים לסין רכב חשמלי, לבצע שינויים הנדסיים משמעותיים בדגמים העתידיים שלהם או להסתכן בקנסות ובאיבוד הטבות ממשלתיות. הפחתה כזו תדרוש בין השאר קיטון משמעותי במשקל העצמי של כלי הרכב, אימוץ מנועים יעילים יותר, הפחתה של הספקי המנוע וכדומה.

הרגולציה השנייה, שיצאה בקיץ 2025, מציבה דרישות בטיחות גבוהות לסוללות של כלי רכב חשמליים (ורכבי פלאג־אין) בעת תאונה; השלישית מחייבת הגדלה משמעותית של הטווח החשמלי "נטו" בדגמי פלאג־אין חדשים.

כל השינויים הללו מפעילים כיום לחץ כבד על העלויות של היצרנים הסינים וב־2026 הם ישפיעו לטובה ולרעה, גם על הצרכן הישראלי ועל שוק הרכב הישראלי, ששליש מכלי הרכב, שנמכרו בו ב־2025, היו מתוצרת סין.

ההשפעה לטובה על הצרכנים, לפחות בטווח הקצר, היא "הצפה" של השוק הישראלי בדגמים חשמליים ודגמי פלאג־אין מתוצרת סין, במחירי רצפה, שנראים כמעט חסרי היגיון כאשר בוחנים את המפרט הגבוה שלהם. זאת מאחר ובסין שיווקם הופסק בשל הרגולציה החדשה, עד שיעברו שדרוג וזאת בהנחה ששדרוג כזה יהיה כלכלי. מגמה הזו כבר הורגשה ב־2025 ותורגש ביתר שאת ב־2026.

בטווח הארוך, ככל שהיצרנים הסינים יפנימו את עלות הרגולציות החדשות, ודגמים "משודרגים" יתחילו להגיע לישראל, סביר להניח שנראה לחץ גובר של היצרנים להעלות מחירים ליבואנים בישראל. משם הם יתגלגלו לכיסי הצרכנים. לפחות אפשר להתנחם בכך, שאלה יהיו דגמים בטוחים יותר, קלים יותר ועם טווח חשמלי גדול יותר משמעותית מבעבר.

איחוד האמירויות |סוגרים פער עם אירופה

בימים אלה פועל משרד התחבורה הישראלי להסדיר את ההכרה בתקינת הרכב של מדינות המפרץ, שמכונה GCC. תקינת הרכב הזו הייתה עד לאחרונה רחוקה מאד מהתקינה המערבית ואפילו מהתקינה האמריקאית המקלה. בין השאר היא התמקדה בהתאמת כלי הרכב לתנאי האקלים הקשים במדינות המפרץ ולאיכות דלק ירודה, והציבה את סוגיית הזיהום במקום נמוך מאד בסולם העדיפויות. כתוצאה מכך שוק הרכב במדינות המפרץ הפך למעין "מסלקה בין לאומית" של דגמים עם מנועי בנזין גדולים, מזהמים וצמאים לדלק.

אבל גם מדינות המפרץ נאלצות כיום ליישר קו עם התקינה הסביבתית בעולם. ב־1 בינואר 2026 נכנס שם לתוקף שינוי דרמטי, שמחייב כל דגם רכב חדש שמיובא לעמוד לכל הפחות בתקינת הפליטה יורו 6B התובעניות של אירופה. ביולי 2027 יחויבו בדרישה הזו גם דגמים קיימים.

בשורה התחתונה, אם אכן יחליט משרד התחבורה להתיר את תקינת GCC בישראל, המהלך לא יתפרש בתור "נסיגה סביבתית לאחור" מבחינת ישראל - על פי הסטנדרטים של ארגונים בין לאומיים כגון האו"מ ה־OECD, שעוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות בתחום הזה.

ממשרד התחבורה נמסר כי אימוץ תקינות רכב זרות ידון ברבעון השני של השנה במסגרת הדיונים על הגברת התחרות בשוק הרכב.

עוד כתבות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן