אנבידיה התחייבה לבנות את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים שלה בקריית טבעון ולהעסיק אפילו עד 10,000 עובדים במקום - דבר שעשוי להפוך אותה למעסיקה הפרטית הגדולה בישראל בתוך עשור. החברה צפויה להשקיע מעל למיליארד שקל בבניית הקמפוס, ועוד מיליארדי שקלים בהעסקת אלפי עובדים ישראלים לאורך שנים.
● הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?
● תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם: מה זה CES ואיך מושפעות המניות?
בתמורה לבחירתה לפעול ולצמוח כאן, קיבלה הנחות מפליגות ממספר רשויות: כפי שנחשף בגלובס, אנבידיה קיבלה הנחה של 50% בארנונה לעסקים בטבעון והיא תשלם רק 7.5 מיליון שקל בשנה במקום 15 מיליון. מחיר הקרקע, שנמכרה לה על ידי רמ"י, הוא פחות ממיליון שקל לדונם, הטבה משמעותית של בין רבע לחמישית מהמחיר המקובל באזור.
עם זאת, כשהדבר מגיע למס החברות, ידיה של רשות המסים כבולות. בהוראת משרד האוצר עולה בימים אלה שיעור המס המינימלי על כלל החברות הגדולות שמחזור המכירות שלהן מעל ל־750 מיליון אירו בשנה (867 מיליון דולר) ל־15%. זאת כחלק מההשתייכות לארגון ה־OECD של המדינות המפותחות, אשר מכתיב החל מהשנה מס חברות כולל על מנת למנוע זליגת רווחים ממדינה אחת לאחרת.
אלא שבעוד שהממשלה מעלה את המס על הענקיות בידה האחת, בידה השנייה היא יוזמת בימים אלה תוכנית תמריצים שמטרתה לפצות את אותן חברות על אובדן ההכנסות שלהן מהפעילות הישראלית. זאת במטרה למנוע מהן לקפל את פעילותן כאן או לא להרחיבה מלכתחילה. מדינת ישראל היא לא היחידה: לצד הסולידריות עם מדינות ה־OECD בהעלאת מס החברות, כמה מדינות כבר גיבשו גם הן תוכנית שמטרתה לפצות את חברות הענק, בהן בריטניה, אירלנד וצרפת.
קניין רוחני בישראל
אתמול אישרה הממשלה בוועדת השרים את התוכנית שתונח על שולחן הכנסת בשבוע הבא במסגרת חוק ההסדרים. לפי התזכיר נראה כי באוצר מעריכים שהתוספת להכנסות המדינה מהשוואת מס החברות לזה הנהוג ב־OECD יוסיף לה כשלושה מיליארד שקל. אך בד בבד, תזכיר החוק צופה כי ההטבות שיינתנו לחברות הזרות יפחיתו מהכנסות המדינה סכומים בהיקפים דומים: 3.1 מיליארד שקל ב־2027, 3.3 מיליארד שקל ב־2028, ו־3.5 מיליארד ב־2029.
התוכנית מיועדת אך ורק לחברות המחזיקות קניין רוחני בישראל - כמו אנבידיה, וויקס, או אינטל - המייחסות חלק מרווחיהן ומהכנסותיהן לישראל. מנגד, היא לא מיועדת לחברות שהעבירו אותו החוצה כמו גוגל או שאינן מחזיקות כאן קניין מלכתחילה ומחשבות את מס החברות בשיטת ה"קוסט פלוס".
על פי התוכנית החדשה, ענקיות טכנולוגיה שישקיעו בישראל עד 1.2 מיליארד שקל בשנה ויפעילו מרכזי פיתוח שזכאים לתואר "מפעל מועדף מיוחד" (כמו אנבידיה), או לחלופין מרכזים ללא פעילות ייצור הנמצאים באזורי פריפריה שהם בעדיפות לאומית - יוכלו לקבל עד 15% זיכוי במס החברות על הוצאות מחקר ופיתוח בשנת מס מסוימת. האוצר אף יתמרץ ענקיות טכנולוגיה להעסיק יותר עובדים ויעניק 30% זיכוי במס על הוצאות מחקר ופיתוח לחברות שישקיעו בישראל מעבר לרף של 1.2 מיליארד שקל.
מנגד, חברות שלא פועלות באזורים מועדפים ואינן מוגדרות כ"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", יוכלו לקבל עד 2% זיכוי במס, כל עוד ישקיעו פחות מ־1.2 מיליארד שקל, או עד 4% בסכומים הגבוהים מהרף הזה. התוכנית נותנת גם לשר האוצר סמכות לאשר אם זיכוי מסוים הוא בר־החזר בהתאם להתפתחויות החקיקה של ה־OECD, ולקבוע תנאי סף חדשים או לשנות את התנאים הקיימים עם ועדת הכספים של הכנסת.
לא רק אנבידיה
עד כה שילמה אנבידיה על פעילות מלאנוקס ביקנעם מס חברות בשיעור של 6% בלבד, כחברה המוגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד". כעת היא צפויה לשלם יותר מפי שניים מס על פעילותה בישראל. לא מדובר בפרוטות, מאחר שהחברה מתעתדת לשלש את מספר עובדיה בישראל.
אנבידיה היא לא החברה היחידה שתשלם מס חברות גבוה יותר, כמובן. כל חברה ישראלית או בינלאומית בעלת מחזור הכנסות שכזה ומשלמת מס מופחת תיכנס להסדר החדש. אינטל, למשל, משלמת מס מופחת בהיקף של 12% על מרכזי הפיתוח שלה בחיפה, פתח תקווה וירושלים ושיעור מס מופחת במיוחד של 5% על פעילות מפעליה בקריית גת.
למעשה, כל חברת ביג טק גלובלית כמו מיקרוסופט, אורקל, אפל, מטא וכן חברות ישראליות דוגמת טבע, נייס, אמדוקס, וויקס ומאנדיי נכנסת לקריטריון של מדינות ה־OECD, ויושת מס חברות אחיד של 15% על רווחיהן - אלא אם שיעור המס שהושת עליהן גבוה מ־15%.
גוגל, למשל, משלמת לפי ההערכה מס חברות של 16% בישראל. זאת משום שהיא הוציאה את קניינה הרוחני לארה"ב זמן מה לאחר רכישת אפליקציית הניווט ווייז - והמדינה נוטה להעניק הנחות במס חברות לחברות המשמרות את הקניין הרוחני הישראלי שלהן בבית. בשל כך, גוגל גם אינה זכאית לתוכנית הפיצוי של האוצר.
יתרון תחרותי לישראל
המדינה מחויבת לעמוד בהסכמי ה־OECD לא רק כדי להישאר חברה בארגון המדינות היוקרתי, אלא גם כדי להימנע ממצב שבו מדינות ממסות חברות ישראליות בעלות הכנסות גבוהות - כמו טבע, וויקס או צ'ק פוינט - בשיעור גבוה יותר. באופן דומה, תוכנית התמריצים החדשה הוצגה בהשראתן של מדינות החברות ב־OECD, כמו בריטניה, צרפת ואירלנד. הן חוקקו תוכניות דומות - שדרכן הן מפצות את התעשייה על אובדן הרווחים בהטבות ומענקים כדי להיוותר אטרקטיביות עבור החברות.
למרות חוסר הבהירות וההבטחה של האוצר להחזיר לתעשייה את ההפרש שנגבה ממנה בשל העלאת המס, תוכנית התמריצים החדשה מספקת לכל הפחות יתרון תחרותי לישראל במניעת נטישה של חברות הענק למדינות כמו אירלנד ובריטניה.
"תזכיר החוק הוא מהלך חשוב המאפשר לישראל לעמוד בכללי מס המינימום של ה־OECD בלי לשחוק את היתרון התחרותי שלה", אומרת עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בפירמת APM. "במקום להמשיך להסתמך על שיעורי מס מופחתים שעלולים להפוך ליעילים פחות, הוא מעביר את מוקד התמרוץ למענקים ולזיכויי מס מוכווני מחקר ופיתוח. בכך הוא מספק ודאות, מצמצם חשיפה ל'מסי השלמה' מחוץ לישראל, ושומר על תמריץ אמיתי להרחבת פעילות, חדשנות ותעסוקה כאן".
