גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc
מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

גל אקזיטים חריג שוטף את ההייטק הישראלי עם עסקאות בהיקף מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים: האחרון שבהם הוא מכירת מנטי של אמנון שעשוע למובילאיי ב־900 מיליון דולר. בנוסף, וויז נמכרה לגוגל בכ־32 מיליארד דולר - האקזיט הגדול בתולדות המדינה - וסייברארק נרכשה על ידי פאלו אלטו נטוורקס בכ־25 מיליארד דולר ותפסה את המקום השני.

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"
רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

זה לא נגמר כאן. בחודשים האחרונים פורסם כי חברת הסייבר ארמיס נרכשת בעסקה שצפויה לחצות את רף 8 מיליארד הדולר, מה שהופך אותה לאקזיט הרביעי בגודלו בהיסטוריה של ההייטק המקומי. בנוסף, השבוע נחשף כי אפספלייר מנהלת מגעים למכירה לפי שווי של כ־1.8 עד 2.1 מיליארד דולר. לפי שיחות עם משקיעים ובכירים בענף, ישנן עוד עסקאות רבות שיתפרסמו בקרוב.

במצטבר, היקף הכסף שזורם לישראל הופך את גל האקזיטים הזה ממשהו ששייך להייטק בלבד, לסיפור שמשפיע על המשק כולו: מהשקל, דרך קופת המדינה ועד לגל חדש של עובדים שהופכים למיליונרים. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזכיר השבוע את התאוששות ענף ההייטק המקומי כאחד האינדיקטורים שאיפשרו לו להקל ולהוריד את הריבית במשק. לדברי ירון, "גיוסי ההון לענף ההייטק ברבעון הרביעי של השנה המשיכו לשמור על רמה גבוהה". לפי הנתונים שהציג בנק ישראל, ברבעון האחרון של השנה גייסו חברות ההייטק 5.8 מיליארד שקל, לעומת 3 מיליארד ברבעון המקביל בשנת 2024 ו־5.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה.

השאלה הגדולה: כמה יגיע לקופת המדינה?

עסקאות ענק, בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, אמורות להזרים לכאורה סכומי עתק לקופת המדינה, דווקא בתקופה שבה הגירעון גבוה והוצאות הביטחון מכבידות. אולם, כשבוחנים את מבנה האקזיטים מקרוב, מתברר שהתמונה מורכבת יותר. לדברי ד"ר איל שנהב, יו״ר משרד גולדפרב גרוס זליגמן וראש מחלקת בינלאומי וההייטק במשרד, ברוב האקזיטים כלל לא נמכרים נכסים אלא מניות של החברה. המשמעות היא שהמס אינו מוטל ברמת החברה, אלא ברמת בעלי המניות.

"יש שלוש קבוצות עיקריות של מוכרים - יזמים, עובדים ומשקיעים, ולכל אחת מהן שיעורי מס שונים", הוא מסביר. בעוד שהיזמים, אם הם תושבי ישראל, משלמים לרוב מס של כ־30%-35%, והעובדים משלמים כ־25%-30%, מרבית המשקיעים, בהיותם משקיעי חוץ, דווקא נהנים מפטור ממס. כתוצאה מכך, עיקר הכנסות המדינה מאקזיטים מגיע כאמור מהיזמים ומהעובדים, ולא מהמשקיעים (אלא אם כן מדובר במשקיעים ישראלים).

שנהב מציע דרך פשוטה להבין את סדרי הגודל: למשל, באקזיט של 100 מיליון דולר, כאשר יוצאים מנקודת הנחה כי ליזמים יש כ־20%-40% מהחברה ולעובדים כ־10%-15%, ניתן להעריך את המס שנגבה מהם. לעומת זאת, חלקם של המשקיעים הזרים, שלעתים מהווים רוב מוחלט מההון, כמעט ואינו ממוסה. עם זאת, הוא מסביר כי "זו בחירה אסטרטגית של המדינה, שנועדה לעודד השקעות זרות, אבל המשמעות היא שהתרומה התקציבית הישירה מוגבלת".

במקביל, עו"ד (רו״ח) אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', מוסיפה כי גם החלק שממוסה אינו מגיע למדינה בבת אחת. "שווי האקזיט שמופיע בכותרות מייצג את מחיר העסקה הכולל, אך המדינה 'רואה כסף' רק בשלבים מאוד מסוימים, בעיקר בעת מימוש בפועל של מניות ואופציות, דרך מס רווחי הון או מס שולי, ובאופן עקיף דרך מיסוי צריכה והשקעות שמגיעות לאחר מכן״, היא אומרת. לעומת זאת, בשלב חתימת העסקה, בהקצאת מניות או בעסקאות של החלפת מניות, לעתים אין כלל אירוע מס מיידי.

לדבריה, מדובר בזרם הכנסות מדורג, חלקי ולעתים לא ודאי. "חלק ניכר מהסכומים מיוחס למניות זרות, לקרנות בינלאומיות או למבנים משפטיים שאינם חייבים במס בישראל. גם אצל יזמים ועובדים ישראלים, השווי ‘על הנייר’ נשחק באמצעות פריסות תשלום, הטבות מס ומנגנונים שנקבעו בעבר. בפועל, רק חלק יחסי מהאקזיט מתורגם להכנסות מס, ולעתים באיחור של חודשים ואף שנים".

אופי החברה משפיע על המס

אופי החברה שנמכרת משפיע על הערכת תרומת המס. בעסקאות של חברות פרטיות פשוט יחסית לאמוד את חלקם של יזמים ועובדים ישראלים. לעומת זאת, כאשר מדובר בחברות ציבוריות, התמונה מורכבת בהרבה.

"בחברה ציבורית קשה לדעת מהו החלק שמוחזק בידי ישראלים ומהו החלק שבידי משקיעים זרים", אומר שנהב, זאת בין היתר בהתייחסות לרכישת סייברארק. :יש מנגנוני תגמול כמו אופציות ו־RSU, בעלי מניות שמתחלפים כל הזמן, וקהל רחב של משקיעים, ולכן גם חישוב המס הופך הרבה פחות שקוף".

אייזנברג מסכמת כי תמונה זו מעלה שאלה: האם מדיניות המס מעודדת מימוש מהיר במקום צמיחה? לדבריה, "כאשר מימוש זוכה לוודאות מס גבוהה יותר מצמיחה מתמשכת, התוצאה הכלכלית ברורה". היא קוראת ל"מדיניות מס חכמה" שתעודד חברות להישאר ולצמוח, "ולא רק כותרת גדולה לרגע".

השפעה חיובית על השקל

בשוק המט"ח ההשפעה ניכרת הרבה יותר. לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, לא כל הכסף שמגיע מאקזיטים מומר לשקלים, אך סביר להניח כי חלק משמעותי ממנו כן. "הכסף שמגיע לעובדים וליזמים מומר ככל הנראה ברובו לשקלים, גם אם הוא התקבל בדולרים", הוא אומר.

"כשנכנס יותר הון זר ממה שיוצא, זה אחד הגורמים שתומכים בהתחזקות השקל". שפריר מדגיש כי האקזיטים אינם הגורם היחיד שפועל על שער החליפין, אך "במאזן הכולל נכנס לישראל יותר כסף ממה שיוצא ממנה - מה שתומך בהתחזקות השקל".

לאחרונה השקל שבר שיא אחר שיא, והגיע לשיא של 4 שנים מול הדולר. להערכת שפריר, המגמה הזו צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, בהנחה שלא יתרחש אירוע גיאו־פוליטי חריג. "מאז סוף 2024 ראינו מהלך התחזקות משמעותי של השקל. ייתכן שחלק גדול ממנו כבר מאחורינו, אך כל עוד השווקים הגלובליים יציבים והזרמת ההון נמשכת, השקל צפוי להישאר חזק".

עם זאת, שקל חזק, הוא אומר, יכול גם להפוך לחרב פיפיות. מצד אחד, מדובר בכוח דיסאינפלציוני שמקל על בלימת עליות מחירים ומאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית. מצד שני, הפגיעה מתרכזת בענפי היצוא, ובעיקר ביצואני הלואו־טק ובחברות שאינן מגדרות מטבע. ״עבור חברות עם רווחיות נמוכה יחסית, התחזקות כזו של השקל עלולה להפוך לבעיה מהותית״, הוא אומר.

לצד זאת, שפריר מצביע גם על אפקט משני: תחושת עושר הולכת וגוברת. ״הזרמת הכספים תומכת בצריכה המקומית ומחזקת את שוק ההון. זה תהליך שתומך בכלכלה״. בשלב זה, הוא מציין, עיקר הכסף עדיין אינו זורם בהיקף משמעותי לשוק הנדל"ן, אך ההערכה היא שחלק ממנו עשוי להגיע לשם בהמשך.

לאן נעלמו ההנפקות הגדולות?

במקביל, עולה השאלה המתבקשת: מדוע חברות כה רבות בוחרות להימכר (כלומר, לבצע אקזיט) במקום להמשיך לצמוח עד להנפקה (IPO)? רז מנגל, שותף בקרן ההון סיכון גרינפילד פרטנרס, מציע לראות בגל האקזיטים תוצאה של בשלות עסקית ולא של חולשה. "הבחירה בין הנפקה לאקזיט אינה בינארית", הוא אומר. "יש חברות שיכולות להנפיק, אבל כשהן מגיעות לסקייל משמעותי ומקבלות הצעה שמאפשרת להאיץ את הפעילות בתוך ארגון גלובלי גדול, זו החלטה שקשה להצדיק מולה המתנה. לא כל חברה בנויה להיות ציבורית, וזה לא כישלון".

לדבריו, האקזיטים הגדולים של השנים האחרונות אינם דומים לגלי הרכישות הקטנים שאפיינו בעבר את ענף הסייבר. "אלה לא מכירות של חברות צעירות, אלא של חברות שהגיעו לבשלות מרשימה, ושחקנים גלובליים רוצים לקחת את הטכנולוגיה שלהן ולהפוך אותה לחלק מליבה אסטרטגית. כשיש מחיר שמשקף גם את הסיכון וגם את תנאי המאקרו, זה מחיר שקשה להגיד לו לא".

מנגל מדגיש כי השאלה האם חברה נמכרה "מוקדם מדי" היא בדיעבד כמעט בלתי אפשרית להכרעה. "כדי להיות חברה ציבורית צריך להגיע לסקייל גדול מאוד, והכול צריך להסתדר, גם השוק, גם האסטרטגיה וגם התזמון. יש לא מעט חברות שפשוט לא נועדו להיות ציבוריות, וזה לא דבר רע. הסיכון קיים תמיד, והיזמים צריכים לחיות איתו".

לצד זאת, מנגל מצביע גם על אפקט מצטבר שפחות נוכח בכותרות: הידע והניסיון שחוזרים לשוק: "יזמים ועובדים שנכנסים לחברות גלובליות לומדים איך מנהלים פעילות בסקייל אמריקאי. רבים מהם חוזרים אחר כך לשוק הישראלי כיזמים סדרתיים, עם ניסיון, קשרים ושאיפות גדולות יותר. במובן הזה, האקזיט הוא לא סוף הדרך, אלא רק שלב במחזור".

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות