גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה, אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ
מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות לפרוח, בין השאר באמצעות הסכמים יצירתיים שמעבירים ידע - ומשלבים חברות זרות בייצור המערכות. אותן הטכנולוגיות הוכחו בשדות הקרב, כולל בישראל, כשמנגד בתאילנד מביעים חוסר רצון מהתפקוד ברגעי האמת של טנק מערכה סיני, ובארה"ב משקיעים מיליארדי דולר בכלל בעסקאות תחזוקה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט
נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

הודו רוכשת תותחים שפיתחה אלביט

צבא הודו חתם על חוזה בסך 29.3 מיליארד רופי (כ־35 מיליון דולר) עם חברת ניבה המקומית לאספקת מערכת שיגור רקטות ארוכות־טווח (MRL), כך מדווח באתר דיפנס פוסט. הפרויקט ההודי מבוסס על מערכת PULS המוכרת של אלביט. המערכת מספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים - עד למקסימום של 300 ק"מ.


מדובר בתוצאה של הסכם שעליו חתמה ניבה עם אלביט בחודש אוגוסט, לבניית המערכת בהודו. החברה הציבורית הביטחונית הגדולה הייתה מהשחקניות הישראליות הראשונות שכבר לפני כמה שנים התאימו את פעילותם לחזון Make in India של ראש הממשלה נרנדרה מודי. מערכת היחסים של אלביט עם ניבה מעניינת משום שהיא לא כוללת ייצור בלבד, אלא גם אספקות ללקוחות בינלאומיים. במקרה ההודי, לפי דיווח ניו אינדיאן אקספרס, האספקות יתקבלו בתוך כ־12 חודשים.

העסקה הזו של הודו התבצעה תוך כדי גיוון היכולות הארטילריות. רק לאחרונה ביצעה המדינה ניסוי ראשון ברקטות המונחות לטווח של כ־120 ק"מ, בשם פינאקה מתוצרת מקומית. מניו דלהי נמסר כי במהלך השיגור הראשון, הרקטה ביצעה בהצלחה את כל הבדיקות הנדרשות, עד לפגיעה במטרה. זהו אחד מבין כמה מיזמים משמעותיים שמנהלים בימים אלה ב־DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), שמרבה לשתף פעולה עם ישראל.

ביקורת בתאילנד על טנק המערכה הסיני

צוותי טנקים בתאילנד מותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני VT-4, כך מדווח באתר דיפנס בלוג. לדבריהם, הטנק סובל מבעיות מכניות וליקויים בתכנון, שמשתקפים בתרגילים ובפעילות מבצעית כאחת ובעת פעילות ממושכת. אחד הליקויים הבולטים נוגע לתותח, שבו הקנה לא מציג עמידות בעת שימוש ממושך. לצד זאת, המערכות האלקטרוניות והמנוע נוטים להתקלקל לעתים קרובות.

בכל הנוגע למערכות ההגנה על הטנק, לפי עמדת התאילנדים - המיגון הצדדי של VT-4 אינו עומד ברמה שמשתקפת מטנקי מערכה מודרניים בעולם. לעומת זאת, ישנן גם יתרונות בטנק מתוצרת סין, והן כוללות מערכת בקרת אש איכותית, אבל אין זה מכפר על הצרכים שבהם לא עומדים, בעקבות התקלות השיטתיות.

הסיטואציה הזו מביכה במיוחד עבור בייג'ינג, משום שהתאילנדים רואים בטנקים ישנים יותר שברשותם, בין אם מתוצרת אמריקאית ובין אם מתוצרת אוקראינית, אמינים יותר. לפי הדיווח, חלק מהקצינים התאילנדים המליצו להתמקד בטנקים מדגם פטון האמריקאי למשימות ממושכות, בגין הביצועים היציבים והתחזוקה הפשוטה יחסית.

ארה"ב מציגה: עסקה במיליארדים, עבור תחזוקה

הפנטגון מרבה לסגור עסקאות עם חברות כמו בואינג, כשלאחרונה נחתם חוזה עם חברת הענק בסך 2.7 מיליארד דולר. הסכום שלעצמו רחוק מלהיות חסר תקדים, אבל החוזה דווקא כן: חוזה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י, שיאפשר את המשך השימוש בהם. החוזה מיועד לעסוק בסוגיות כדוגמת תיקוני תוכנה ודאגה לשרשראות אספקה, שיאפשרו לטייסות להמשיך להפעיל את מסוקי הקרב השחוקים.

באתר בולגריאן מיליטארי הוסבר כי מבחינת בואינג, מכירת שירותי תחזוקה היא רווחית בהרבה ממכירת פלטפורמות חדשות. בניית מסוק חדש היא משימה עם שולי רווח נמוכים משמעותית מאשר מכירת תחזוקה. חלק מהותי מהיתרון של בואינג בהיבט האפאצ'י הוא היות הפלטפורמה ללא ארכיטקטורה דיגיטלית פתוחה. המשמעות היא שבכל עדכון או שדרוג זקוקים למענה מהענקית האמריקאית.

ככלל, הפנטגון דורש כיום ארכיטקטורה פתוחה בחוזים חדשים, אבל זה לא המצב באפאצ'י, בגלל שזה ידרוש יצירת מערכת אוויוניקה חדשה לחלוטין. מעבר לכך, שילוב חיישנים חדשים ידרשו כתיבה מחודשת של התוכנה. בסיכומו של דבר, במידה ומדינה שמפעילה אפאצ'י תנסה לשנות עצמאית את מערכות המטוס, בואינג יכולה לסרב לתת לה שירותים.

ישראל כבר לא משתמשת בפטריוט, ארה"ב רוכשת עוד טילים בשבילו

ענקית הנשק לוקהיד מרטין קיבלה מהפנטגון חוזה שנועד להגדיל את קצב ייצור מיירטי PAC-3 MSE של פטריוט ליותר מ־2,000 מיירטים בשנה. "אנחנו ניצור קיבולת חסרת תקדים לייצור PAC-3 MSE, ונספק אותם במהירות שבנות בריתנו דורשות, תוך מתן ערך לבעלי המניות שלנו", מסר לאחר החתימה ג'ים טייקלט, יו"ר ונשיא לוקהיד מרטין. החוזה כולל תהליך של שבע שנים שבמהלכו יתבצע התהליך.


העסקה לא צפויה להשפיע על ישראל, בשל ההחלטה לפני כשנה וחצי להיפרד מסוללות הפטריוט הוותיקות. הסיבה לכך טמונה במערכת קלע דוד של רפאל, שבמסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתית הישראלי, ממוקד ביירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני.

בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט, היא התקדמה עם קלע דוד, כשהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023. מערכת היירוט הזו היא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC-3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. עם זאת, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC-3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר.

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש; טראמפ: המנהיגים החדשים של איראן רוצים לדבר - והסכמתי

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים, 6 בני אדם מנותקי קשר ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● מסינוואר, דרך נסראללה ועד חמינאי: צה"ל הודיע - השלמנו את חיסול צמרת בכירי ציר הטרור האיראני במזרח התיכון ● טראמפ: המבצע באיראן מתקדם מהר יותר מהתוכנית ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע ● עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע