במשרד הביטחון עובדים על פתיחת רישיונות יצוא נרחבת לקזחסטן בשבועות הקרובים, כחלק מהידוק היחסים בין המדינות שהחל עם הצטרפות המדינה להסכמי אברהם, כך נודע לראשונה לגלובס. הטכנולוגיות שבמשרד צפויים לאפשר לייצא, כוללות לא רק יכולות הגנתיות, אלא גם התקפיות כדוגמת מל"טים. המלאכה הזו מתבצעת בעת שבה שר החוץ גדעון סער נמצא בביקור באזרבייג'ן ובקזחסטן. לוחות הזמנים של הביקור כוללים פגישות עם הנשיא קאסים־ג'ומארט טוקאייב ושר החוץ ירמק קושרבייב.
● כותרות העיתונים | המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם
● בעקבות הטבח: צעד "שובר השוויון" שהאיחוד שוקל לבצע נגד איראן
באקו היא לקוחה מוסלמית משמעותית ביותר של התעשיות הביטחוניות. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), עולה כי בחמש השנים שקדמו למלחמת נגורנו קרבאך השנייה (2020), כ־69% מהיבוא הביטחוני האזרבייג'ני היה מישראל. מנגד, אזרבייג'ן הייתה יעד ל־17% מהיצוא הביטחוני הישראלי ב־2021.
עם זאת, שינויים רבים התחוללו במרחב אירו־אסיה בשנים האחרונות. אזרבייג'ן נמצאת בתהליך שלום עם ארמניה, אומנם עדיין חוששת מהשכנה איראן מדרום - אבל הצרכים הביטחוניים פחתו. בד בבד, קיימת מתיחות בין הידידות הקרובות שלה - ישראל וטורקיה, ובעקבות זאת - נראה כי שיתוף הפעולה של אזרבייג'ן עם ישראל מתקיים בזהירות במטרה לשמור על יחסים טובים עם טורקיה.
לא רק נפט
ישנם היבטים המעידים על כך שמערכת היחסים האזרבייג'נית־טורקית מועילה גם לישראל. מנתוני חברת המודיעין המסחרי "קפלר" עולה כי על אף אמברגו הסחר של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן שנחשף בגלובס, יבוא הנפט הישראלי מאזרבייג'ן דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (קרי, טורקיה) זינק ב־2025 ב־31% ל־94 אלף חביות ביום - שיא מאז 2022. ההיקף היווה כ־46.4% מיבוא הנפט הישראלי, כאשר כ־28% הגיעו מרוסיה. אותו הנפט מגיע מנמל נובורוסיסק שברוסיה, אבל לכל הפחות מקורו ברובו מצינור הנפט CPC שיוצא משדה הנפט טנגיז שבקזחסטן.
הנפט לבדו אינו המניע היחיד של משרד הביטחון לפתוח בפני התעשיות הביטחוניות את האפשרות לשווק לקזחסטן את מוצריהן. בראש ובראשונה עומדת ההפנמה בדרג המדיני כי התעשיות הביטחוניות הן כלי כלכלי וגיאופוליטי נפלא לישראל. לצד זה, האמברגו שהטילו מדינות המערב על ישראל, ממחיש כי יש צורך לבזר את שווקי היצוא והיבוא, ולא להסתמך על מספר מועט של מדינות. על כן, טוקאייב עשוי להיות לקוח שיועיל לישראל בכל הרבדים.
קזחסטן מדורגת במקום ה־26 בעולם בדירוג היבואניות הביטחוניות של SIPRI, עם 0.9% מתוך כלל הסחר בשנים 2024-2020. מדובר בשיעור הדומה לזה של הפיליפינים, שעבורם ישראל היא הספקית השנייה בגודלה (27% מכלל היבוא הביטחוני), ושיעור גבוה יותר מזה של מרוקו, שלה 0.7% מתוך כלל הסחר, וישראל היא הספקית השלישית בגודלה (11%). בהסתכלות קדימה, הפוטנציאל עם קזחסטן גדול מאוד, ראייה לכך היא בחירתה להגדיל את תקציב הביטחון שלה ל־2026 בכ־13%.
בנוגע לצורכי היבוא הביטחוני של ישראל, קזחסטן עשויה להועיל משום שהיא מפעילה תעשייה מקומית צומחת. במסגרת זאת, דווח ב"מוסקבה טיימס" בחודש שעבר, כי קזחסטן מתכוונת להשקיע מיליארד דולר בבניית מפעל ייצור פגזים למדינות ברית נאט"ו. הקזחים כבר מפעילים מפעלים שונים שעוסקים בתחומי הרכב, התעופה והחימושים, שעשויים להועיל לישראל.
הקשר של ארה"ב
ברקע בליל האינטרסים הישראלי־קזחי, נמצאים גם המניעים האמריקאיים - כאלו שעמדו גם מאחורי צירופה של קזחסטן כמדינה האסיאתית הראשונה להסכמי אברהם. זוהי מדינה בעלת שטח ענק (העשירית בגודלה בעולם), ובעלת משאבי טבע רבים - כולל אורניום, שהיא מפיקה בקצב הגבוה ביותר בעולם. בה בעת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחפש כלים לסיכול האינטרסים הרוסיים והסיניים, וקזחסטן שוכנת במיקום גיאוגרפי שיכול לאפשר לו ליהנות משני ההיבטים.
בחודש שעבר, החליט טוקאייב להדק את בחינת היצוא לרוסיה מקזחסטן, בצל היותה מוקד ליצוא חוזר (Exports ־ Re) המאפשר למוסקבה לעקוף סנקציות. במסגרת התקנות החדשות השנה, תהודק הבקרה על סחורות שמקורן באיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה, על אחת כמה וכמה על מוצרים דואליים, כלומר, סחורות אזרחיות שעלולות לשמש ליישומים צבאיים.
בסיכומו של דבר, ההאצה הביטחונית הישראלית־קזחית צפויה להתרחש בפגישה הקרובה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא קזחסטן קאסים־ג'ומארט טוקאייב. זו עשויה להתרחש בחודשיים הקרובים בירושלים או אולי אף בוושינגטון.
