המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא על ידי "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"
"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

1"זאת הדרך היחידה לפרק את חמאס מנשקו"

על מנת לעבור מהפסקת אש לשלום יציב ברצועת עזה, המדינות המתווכות יצטרכו לפרק את חמאס מנשקו. אולם, ארגון הטרור ממשיך לבסס את שלטונו ברצועה ומסרב לוותר על נשקו. "כל עוד חמאס נשאר בשלטון, הקמת גוף שלטוני חדש לרצועה המורכב מטכנוקרטים פלסטינים, כפי שטראמפ קרא לעשות, לא תשיג הרבה. הסיכוי לחידוש המלחמה רק יגדל", נכתב בכתב העת האמריקאי הפורן אפיירס.

אין דרך קלה להוריד את חמאס מהשלטון. ראשית, צה"ל צריך להתארגן מחדש "וישראל עשויה לספוג השלכות פוליטיות ודיפלומטיות נוספות אם תפתח מחדש במבצע קרקעי בעזה". בנוסף, "כוחות הרשות הפלסטינית אינם חזקים מספיק כדי להילחם בחמאס, וגם אינם מעוניינים בכך. המדינות, שמוכנות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי שטראמפ הציע לעזה, אינן רוצות שחייליהן יילחמו בארגון".

ממשל טראמפ מודע לכך ולכן הציע כוח ייצוב בינלאומי. "החלטת מועצת הביטחון המאשרת את תוכנית השלום של נשיא ארה"ב מסמיכה כוח ייצוב בינלאומי (ISF) ומטילה עליו משימה רחבה, כולל 'דה־מיליטריזציה' של עזה". אולם, מדינות רבות הצהירו שלא יצטרפו לכוח של טראמפ "אם המשמעות היא להילחם בחמאס". לכן, "ה־ISF לא יתממש כפי שדמיינו אותו, וגם אם כן יוקם כך, הוא כנראה יהיה בלתי יעיל".

לכן, הדרך היחידה לפרק את ארגון הטרור מנשקו היא על ידי "קבלנים צבאיים פרטיים", נכתב בפורן אפיירס. "תחת כללי הפעלת כוח מתאימים ובהתאם לשיטות העבודה המומלצות במערב, לקבלנים פרטיים יש רקורד של פעילות מוצלחת בסביבות קשות. רבים מהם, למשל, סייעו לצבא ארה"ב במהלך 'המלחמה בטרור'", נכתב. בעזה, כוחות כאלה "יוכלו לפעול באופן יעיל ואחראי כדי לטהר אזורים מלוחמי חמאס ומתשתיותיו. במילים אחרות, קבלנים יכולים לצמצם בהצלחה את כוחו של חמאס על עזה ועל תושביה. ואז, ייתכן שתושבי עזה יזכו ביום חדש".

"קבלני אבטחה מהדרג העליון הם אפשרות ישימה אך כזו שלא לוקחים מספיק בחשבון כאופציה להורדת חמאס מהשלטון. הם מאוישים באנשי צבא מיומנים מאוד ובעלי יכולות גבוהות, בעלי ניסיון ביחידות עילית. הם לא יירתעו מעימות אפשרי עם טרוריסטים של חמאס. למעשה, הם אולי הכוח היחיד, מלבד צה"ל עצמו המוכן להתעמת ישירות עם חמאס ולעשות את העבודה הקשה של דה־מיליטריזציה של עזה. כוח דה־מיליטריזציה המורכב מקבלנים פרטיים יכול גם להתארגן במהירות, במיוחד לעומת ה־ISF. הדבר יאפשר לדחוק את חמאס לאחור לפני שהארגון יצבור עוד כוח", נכתב. בנוסף, "בהשוואה ל־ISF או לשומרי שלום של האו"ם, קבלנים עשויים להיות גם קלים יותר לניהול".

"דה־מיליטריזציה של חמאס תהיה מאבק קשה, לא משנה מי נלחם. ייתכן שבסופו של דבר תידרש כניסה מחדש של צה"ל לאזורים בעזה שמהם נסוג. לחמאס יש נשק ומשאבים רבים, והוא ישתמש בכולם במאמץ נואש לשמר את שלטונו. אבל גם אם צה"ל יחזור ויילחם, בסופו של דבר תגיע הפסקת אש חדשה ויתחדש הוויכוח כיצד להדיח את חמאס. העולם יחזור אז בדיוק לנקודה שבה הוא נמצא כעת. כלומר, זקוק לקבלנים", נכתב.

מתוך הפורן אפיירס מאת אליוט אברמס, אריק אדלמן ורנה גבר. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסיבה שהסבב הבא עם איראן יהיה מסוכן יותר

המתיחות ארוכת השנים בין איראן לישראל הגיעה לשיאה במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. כעת "העימות בין המדינות אינו מראה סימנים לכך שהוא קרב לסיומו" והסיכוי שהפסקת האש בין המדינות תחזיק מעמד "אינו גבוה, ויש סיבות טובות להאמין שהסבב הבא במלחמה בין איראן לישראל יהיה גדול יותר מאי פעם", פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי בניתוח מאת רפאל ס. כהן, חוקר בכיר במדיניות וביטחון לאומי במכון המחקר האמריקאי RAND.

"לישראל היו סיבות מבצעיות טובות לדחות כרגע עימות ישיר נוסף" עקב נזק של לפחות 1.5 מיליארד דולר ו-33 הרוגים במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. בנוסף, לקראת סוף המלחמה עם איראן עלו דיווחים כי מלאי המיירטים הישראלי "החל להידלדל". במקביל, "לארה"ב יש כעת פחות נכסים צבאיים באזור כדי לסייע להגנת ישראל מכפי שהיו לה בקיץ שעבר".

"כשמחברים את השיקולים המעשיים הללו עם ספקנות כללית לגבי השאלה האם תקיפות אוויריות היו ממוטטות את המשטר האיראני במהלך המחאות, נראה שלישראל היו עדיפויות אחרות לפני כניסה לעימות נוסף עם איראן", נכתב.

למרות זאת, "החישוב של נתניהו עשוי להשתנות שוב בקרוב". לאחר שישראל תתמודד עם החזית הצפונית ותפרק את חיזבאללה מנשקו ובמקביל גם עם החזית הדרומית בעזה "המיקוד של ישראל יופנה כמעט בהכרח חזרה לאיראן", נכתב.

"ישראל לא צפויה לתת להתחמשות המחודשת של איראן להתקדם ללא תגובה. עוד הרבה לפני מלחמת יוני, נתניהו היה סקפטי שאיראן תוותר על תוכנית הגרעין מרצונה, קל וחומר שתנטוש את תוכנית הטילים ואת רשת שלוחיה האזוריים. כעת, לאחר שאיראן הראתה שהיא מוכנה ומסוגלת לתקוף את ישראל ישירות במטחי טילים ורחפנים, ישראל רואה כל אפשרות של נשק גרעיני, ביולוגי או כימי כאיום קיומי חמור אף יותר. ובתפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, מניעה מראש גוברת על הרתעה כאמצעי המועדף להתמודד עם איומים כאלה", נכתב.

במקביל כותב כהן כי "למגמה הזו מצטרפת העובדה ש־2026 היא שנת בחירות בישראל. נתניהו קשר את גורלו הפוליטי בהבטחת ביטחון, במיוחד מול איראן". לכן, "אם ישראל אכן שוקלת תקיפה נוספת באיראן, היא עשויה להגיע מוקדם יותר מאשר מאוחר".

כהן טוען כי "המלחמה הבאה עשויה גם להיות רחבה יותר מהמערכה של יוני שעבר. ישראל ואיראן מופרדות בכ־1,600 ק"מ, מה שמגביל פעילות צבאית. אבל קל לדמיין מלחמת אוויר ממושכת והרסנית יותר. אחרי מלחמת 12 הימים, איראן הפסיקה לדווח היכן נמצא מלאי האורניום המועשר מאוד שלה, ואנליסטים חוששים שאיראן יכולה להעביר את החומר ברחבי המדינה יחסית בקלות".

"מתקנים איראנים קבורים עמוק יותר באדמה, דורשים חומר נפץ עוצמתי יותר כדי לפגוע בהם ביעילות. מאחר שלישראל אין מפציצים ואין לה את החימוש הנדרש, היא תזדקק לעזרת ארה"ב כדי להשמיד את האתר - מה שעלול להרחיב את העימות. אם לא תגיע תמיכה אמריקאית, ישראל תצטרך לתקוף את האתר שוב ושוב או לבצע סוג של פעולת חבלה מסוכנת כדי להשמידו. כל זה מצביע על מלחמה רחבה יותר מזו של יוני שעבר", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי מאת רפאל ס. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה: "הנאצים עשו רצח עם, ישראל לא"

בראיון לטלגרף הבריטי אמר ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה כי הוא מוטרד מאוד מהעלייה באנטישמיות. שאמה, שגדל כיהודי בבריטניה, סיפר כי לא חשש לצאת עם כיפה על הראש, "זה לא עלה על דעתי לשנייה. זה לא המצב שיהיו לך שומרים חמושים מול בית כנסת, פשוט כעניין שבשגרה".

בשנה שעברה יצר סרט בשם "הדרך לאושוויץ", בה הראה כיצד הנאצים מצאו שותפים מרצון לרצח המוני "בעוד שאחרים הסתכלו הצידה". כעת, העולם צריך לבדוק את האנטישמיות הגואה לפני שתהפוך לקטסטרופה. "השאלה היא עכשיו, אני מניח, האם האנטנות שלנו עדיין חדות מספיק כדי לראות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי באופן קטסטרופלי? זה מדאיג אותי, האינטרנט לא משגשג על חוכמה או על ההכרה באנושיות המשותפת. זה לא פיתיון לקליקים, זה לא ידידותי להכנסות. באינטרנט אתה לא רק לא מסכים עם מישהו, אלא בעצם מאמין שהם צריכים למות".

כמי שחקר ועשה סרט על השואה, הוא ציין כי יש להפריד בין ביקורת על מדיניות ישראל בעזה לבין דה-הומניזציה ליהודים, "היה שינוי לכיוון התחושה שהיהודים הם סוג של אויבים בתוכנו. אני חושב שהיה שינוי מהזעם על מה שנאמר שישראל עשתה בעזה, לדה-הומניזציה של יהודים באופן כללי".

שאמה תומך בפתרון שתי המדינות ומתנגד לממשלת נתניהו. "אני שונא שהדיון מצטמצם לוויכוח על טרמינולוגיה, הטרמינולוגיה של ההשמדה. אני חושב שדברים נוראים באמת נעשו על ידי חמאס, ולפעמים דברים לא פרופורציונליים נעשו על ידי צה"ל, שאני מתאבל עליהם. אני מתאבל על אובדן החיים בשתי הקהילות. זו טרגדיה קטסטרופלית שיש לה שורשים ארוכים".

שאמה הסביר למה ההשוואה של יהודים לנאצים אינה נכונה: "אין כאן רצח עם. התשובה היא לא. הנאצים עשו רצח עם. אבל עדיין ההגדרה לא מפחיתה את החומרה והקטסטרופה והאכזריות, גם של מה שקרה ב-7 באוקטובר וגם של מה שקרה אחר כך".

מתוך הטלגרף מאת כריס הארווי. לקריאת הכתבה המלאה.