"השאלה הגדולה היא האם אינמוד תישאר בארץ", אומר מנכ"ל ומייסד החברה, משה מזרחי, בראיון לגלובס. ברקע, מתנהל זה כשבוע מאבק על השליטה בחברה הישראלית, הפועלת בשוק האתסטיקה הרפואית, שבו לוקח מזרחי חלק פעיל.
● מתחרה שלישית על אינמוד: קרן סטיל פרטנרס רוצה לרכוש 51%
● מניות בעשרות מיליוני ד': התגמול לבכירי טבע על הקפיצה הגדולה
התחרות על רכישת אינמוד מספקת בינתיים רוח גבית למניית החברה, מסוג שלא נראה בה הרבה זמן. בשנים 2019 עד 2023 נחשבה אינמוד לאחת ההצלחות הגדולות של הביומד הישראלי בנאסד"ק. היא נסחרה בשיא לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר, ורשמה קצב הכנסות שנתי של חצי מיליארד דולר. אינמוד הייתה ועודנה חברה רווחית מאוד, ועד לפני כשנה הצטברו בקופתה כמיליארד דולר שייצרה מפעילות.
אבל בשלהי שנת 2023 סיפור ההצלחה שלה הצטנן. אינמוד החלה לפספס תחזיות, להתכווץ במכירות, לסבול מלחץ מצד משקיעים קטנים ושורטיסטים, ומנייתה שאיבדה כ־84% מערכה בשיא משקפת לחברה שווי נוכחי של כ-950 מיליון דולר.
משרדי אינמוד (InMode) ממוקמים ביקנעם, והיא מעסיקה בישראל 120 עובדים מתוך 650 בסך הכול. בנוסף היא מעסיקה מספר קבלני משנה, בעיקר מפעל מדימור בטבריה המעסיק כ־200 עובדים, וכ־70% מפעילותו היא ייצור עבור החברה. "האי ודאות לגבי המשך הדרך גורמת לחוסר ביטחון אצל העובדים, שלא יודעים אם הניהול שלנו ימשיך ואם הפעילות תישאר בישראל", הוא משתף.
מזרחי, 72, ייסד את אינמוד בכספו שלו, בנה אותה בצלמו כמעט ללא השקעות חיצוניות והרוויח לדבריו, עד היום, כ־200 מיליון דולר ממכירת מניות החברה (נותר להחזיק כ־5.5% מההון). כמי שמנהל את החברה מאז היווסדה, הוא ספג ביקורת מצד המשקיעים על אופן הניהול שלה, אותה לקח עמוק ללב: "יש קשר בין גל הפופוליזם ששוטף את העולם, לבין מה שקרה לאינמוד", הוא מסביר.
"זה פופוליזם כי בעלי המניות אומרים 'אני העם', הגורם היחיד כאן שיש לו קול, וההנהלה ־ היא 'האליטה המקצועית' אבל הידע שלה לא מעניין, ולא אמור להיות לה קול אמיתי בקבלת החלטות.
"בעלי המניות לא מתייחסים כבר לגורמים אחרים בחברה, כמו העובדים, קבלני המשנה, או המדינה עצמה. היחס שלהם הוא לא ארוך טווח ולא מבוסס על מקצוענות. זה לא קורה רק אצלנו, זו תופעה. לא במקרה ב־2024־2025 היו 250 מתקפות של משקיעים אקטיביסטים על חברות בוול סטריט".
"אמרו לי - תפטר, סירבתי"
משה מזרחי, מהנדס בהכשרתו, שבעבר היה מעורב בניהולן של חברות האסתטיקה הרפואית המצליחות לומניס וסינרון, הקים את אינמוד ב-2007 יחד עם ד"ר מיכאל קריינדל, היום סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה.
החברה פיתחה טכנולוגיות חדשות בתחום האסתטיקה הרפואית, כולל מוצרים המחליפים ניתוחים, אשר מבוססים על קרינת RF (גלי רדיו). הללו יכולים להגיע לשכבות העמוקות של העור והשומן, שם, לטענת החברה, הם מעודדים יצירה של קולגן ועיצוב מחדש של הרקמות.
"אלה היו ימי פומפיי האחרונים", משחזר מזרחי את ההתחלה. "אופוריה, קפיטליזם חזירי, סופר ליברליות. ב־2005 תומס פרידמן כתב שהעולם שטוח, אין גבולות. ואף אחד לא הבין שמתחת לפני הקרקע, הליברליות הזו מתבטאת בחוסר רגולציה.
"חמישה חודשים אחרי שהקמנו את החברה, התרחש משבר הסאב־פריים בארה"ב. 30 שנה של ליברליות וגלובליות כנראטיב חברתי נמחקו ביום אחד. באותו זמן הבנתי שאין כסף, אין הון סיכון, ושהחברה תקום על הכסף הקטן שלנו. מה שיש לנו יצטרך להספיק. ואכן מאז הקמתה ועד ההנפקה בוול סטריט גייסה אינמוד כ־5 מיליון דולר בלבד.
"ה־DNA של חברות נבנה סביב אירועים כאלה. פיתחנו את המוצרים בשני חדרים בחיפה. לשוק אין כסף, ואנחנו מוכרים למעטים שיש להם ומחזיקים את החברה על אדי דלק, איכשהו מהיד לפה. היו תקופות בלי משכורת, וכדי לשמר את העובדים חילקנו להם כ־30% מהחברה במניות.
"בהמשך הקפיטליזם החזירי התמתן, וב־2019 דיברו לראשונה על אחריות חברתית וסביבתית של חברות נסחרות, לא רק לבעלי המניות שלהן. באותה שנה אנחנו מנפיקים בנאסד"ק, ובתשקיף כותבים במפורש שאנחנו עובדים בשביל כל בעלי העניין - מטופלים, רופאים, העובדים, קבלני משנה וגם בעלי מניות.
"הזהירו אותי מהתגובה האפשרית למשפט כזה", מודה מזרחי, "ועניתי ש'זה מתאים לרוח התקופה'. ובאמת באותו הזמן שעשיתי רוד־שואו, אף אחד לא אמר על המשפט הזה ולו חצי דבר ביקורת.
"ומה קרה שנה אחרי כן? הקורונה. ואז הכול נשכח. כל החברות פיטרו אנשים, אין סולידריות. ארבעה חודשים לא מכרנו, אמרו לי ־ תפטר, לא פיטרתי אפילו אחד. שמרנו על כל עובד ועל הקשר עם הלקוחות, וב־2022 היו לנו את כל התנאים והכוחות לפרוץ לשוק מהר, ועשינו את הקפיצה הגדולה".
איום אקטיביסטי באמצע המלחמה
ואז פרצה המלחמה בישראל. לא כל חברות המכשור הרפואי נפגעו ממנה, אך מזרחי טוען כי אינמוד נפגעה מהותית. הן בגלל גיוס עובדים למילואים, פגיעה בייצור ובשינוע, אבל גם בגלל האווירה האנטי ישראלית: "יש בינואר כל שנה כנס בפריז של חברות אסתטיקה. היינו שוכרים עשרות חדרים כל שנה. השנה צלצלנו אליהם בנובמבר והם אמרו - לא רוצים להשכיר לכם, אנחנו לא רוצים צרות".
במקביל גם הריבית הגבוהה הכבידה על אינמוד בשנים האחרונות והקשתה על קליניקות רפואיות, המהוות את עיקר השוק שלה, לרכוש את המוצרים של אינמוד ועל הלקוחות לממן את הטיפולים שהיא מציעה. כל אלה הובילו לירידה בהכנסות ־ מ־492 מיליון דולר ב־2023, שנת השיא, ל־370 מיליון דולר בשנת 2025 (לפי תוצאות מקדימות), ירידה של 25%. הרווח הנקי שעמד בשנת השיא על כמעט 200 מיליון דולר, נשחק אף הוא.
עם פספוסי התחזיות והירידה בתוצאות, החלו גם לחצים מבפנים. במקרה של אינמוד מדובר בקרן השקעות אקטיביסטית מפלורידה בשם דומא (Doma), שמחזיקה כ־4.5% מהמניות. "כבר לפני שנתיים הם התחילו להטריף את מועצת המנהלים ואת ההנהלה", מספר מזרחי. "הם התחילו להגיד שהחברה לא מנוהלת נכון, שאני כמנהל לא עושה מה שהם אומרים לי. רצו שהחברה תבצע רכישה חוזרת של מניות בכמויות גדולות. היו לנו מיליארד דולר בקופה, שנועדו לרכישה משמעותית, והם איימו בהליך משפטי באמצע המלחמה ־ 'למה לא הוצאתם את הייצור מישראל, כדי להוריד סיכון ולהפחית עלויות".
באותו זמן הוגשה גם תביעה נגד החברה, שנדחתה בסופו של דבר, והתבססה על תחקיר באתר The Capitol Forum, שבעבר נאמר עליו כי הוא מקושר עם חברת שורטיסטים. "הם טענו שאנחנו מרמים את ה־FDA (מנהל המזון והתרופות של ארה"ב, ג"ו), שאנחנו מוכרים מכשירים ואז מסתירים כשמחזירים אותם. הכול היה שקרים, והתביעה נדחתה על הסף", הוא אומר.
"ובתוך כך, כל העולם הופך להיות פופוליסטי. טראמפ נבחר, ומה שקורה בארץ. זה בדיוק הפופוליזם שהיה לנו בעסקים - אקטיביסט אחד תוקף, פתאום זה נהיה עדר. הם אומרים 'אם לא תשתפו פעולה איתנו, אנחנו לא נשתף פעולה עם העסקאות שלכם', והדירקטוריון אומר לעצמו 'למה לנו לריב?'".
תחת לחץ המשקיעים נאלץ מזרחי לוותר על תפקיד יו"ר אינמוד ולהישאר רק כמנכ"ל, והחברה ביצעה רכישה חוזרת של מניות בהיקף של כחצי מיליארד דולר. "הם שכנעו את הדירקטוריון לאשר רכישה חוזרת של מניות. אם כל זה לא היה קורה, היינו כנראה רוכשים פעילות משלימה גדולה בתחום חומרי המילוי ־ חומצות היאלורוניות, בוטוקסים, משהו עם טכנולוגיה חדשנית שאפשר גם לראות את התוספת שלו לשורה התחתונה באופן מיידי".
מזרחי סיפר בעבר כי עד אמצע 2024 לא מצא את החברה הנכונה שהסכימה גם להירכש בתנאים שלו, "ואחר כך לא יכלתי לעשות זאת בשוק שבו הכול מאט". לכן התמקדה אינמוד בהרחבת קו המוצרים והתרחבות גיאוגרפית, בציפייה להפחתת הריבית.
"לעשות דברים יפים, בלי הציבור"
ה"הצקות" של קרן דומא, כדברי מזרחי, השפיעו על הדירקטוריון: "זה לוקח זמן אבל בסוף זה חודר. הרצון לחזור להיות חברה פרטית נובע בין היתר מהרצון להוריד אותם מהגב שלנו. נהיה לא נעים לנהל את החברה".
כאשר דירקטוריון אינמוד החליט לאחרונה להעמיד את החברה למכירה, ופנה לבנק אוף אמריקה שירכז את המהלך, אמר לו מזרחי כי יהיה מוכן להצטרף לכל קבוצה שתזכה אם היא תבטיח להשאיר את הייצור והפיתוח בישראל, ולהקצות 15% מהון החברה באופציות לעובדים. "מבין המתמודדות, רק קבוצת המשקיעים של מאיר שמיר (הכוללת את מזרחי עצמו, ג"ו) הסכימה", הוא אומר.
מזרחי אוהב את הרעיון שאינמוד תחזור להיות פרטית: "נוכל לעשות דברים יפים בחברה שלא תחת העין הבוחנת של הציבור. ואולי אחרי שנצליח, נוכל להחזיר אותה לבורסה". את הכסף שהרוויח מהסיבוב הבורסאי של אינמוד, כ־200 מיליון דולר, הוא מתכנן לדבריו להשקיע במהלך החדש.
