העיר עם איכות החיים הגבוהה ביותר - כפר סבא. כך עולה מנתוני מדד איכות חיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2024. חוץ ממנה זכו לציון גבוה גם הערים רמת גן, הרצליה, רחובות, פתח תקווה, נתניה ותל אביב.
● המשרוקית | היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?
● המשרוקית | לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?
בתחתית הרשימה נמצאות ירושלים (מקום אחרון) ובת ים. עוד ערים שקיבלו ציון נמוך הן חולון, אשדוד, ואשקלון. הערים בית שמש, ראשון לציון, חיפה, באר שבע, בני ברק וחדרה קיבלו ציונים בינוניים.
המדד מתפרסם מדי שנה על ידי הלמ"ס, והוא בוחן את איכות החיים ב-18 הערים הגדולות - כלומר, ערים שמונות לפחות 100 אלף תושבים. בהקשר זה חשוב לציין שאומנם כפר סבא זכתה להיות ברשימת הערים הגדולות ב-2024, אבל מאז היא כבר איבדה את מעמדה כ"עיר גדולה", לאחר שהתכווצה ל-99,511 תושבים בלבד.
איכות החיים בערים הגדולות מחושבת באמצעות 56 מדדים שמשקפים תחומים שונים באיכות החיים של האוכלוסייה. המדדים רוכזו וחושבו על בסיס מידע מינהלי וסקרים שוטפים המבוצעים בלמ"ס, כאשר חלק מהמדדים אובייקטיביים (המתבססים על נתונים מנהליים) וחלק סובייקטיביים (המתבססים על תשובות הציבור על שאלות מסקרי הלמ"ס).
כך, משוקללים פרמטרים מגוונים - כשבין היתר ניתן למנות את ההכנסה, הרוגים בתאונות דרכים, רמת השכלה, שימוש באינטרנט, התנדבות, עודף משקל בקרב ילדים, אמון בממשלה ובמערכת המשפט, רעש באזור המגורים, איכות מי השתייה, תחושת ביטחון בחושך ושביעות רצון מזמן ההגעה לעבודה.
הערים שקפצו לצמרת
שלוש ערים עלו לקבוצת הערים שזכו לציון כולל גבוה במדדי איכות חיים: פתח תקווה, נתניה ותל אביב. פתח תקווה מובילה באחוז הנמוך ביותר של מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, בשביעות רצון מהניקיון באזור המגורים, באחוז הנמוך ביותר של משקי בית המשלמים עבור דיור 30% או יותר מתוך ההכנסה הכספית נטו ובשביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים.
נתניה מובילה באחוז הנמוך ביותר של עלות שירותי דיור לחודש ובאחוז המועסקים המרוצים מההכנסה. תל אביב מובילה באחוז המועסקים שתפקידם מאפשר קידום, בשיעור הנמוך ביותר של אבטלה ממושכת, במעורבות אזרחית, בהכנסה כספית וכלכלית ובאחוז המעורבים בפעילות התנדבותית. עוד עולה מהמדד ששיעור משקי הבית המשלמים עבור דיור לפחות 30% מהכנסת עומד בתל אביב על 50.8% - הרבה יותר מהממוצע הארצי (34.6%).
בצד השני של הטבלה, ירושלים נמשכה לתחתית הדירוג, בעיקר בגלל ההכנסה החציונית מעבודה של משק בית (12,904 לעומת ממוצע ארצי של 18,837 שקלים), שיעור התושבים המאמינים שיש ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה ושיעור האבטלה הממושכת (אחוז הבלתי-מועסקים שחיפשו עבודה מעבר לשישה חודשים מתוך כלל הבלתי-מועסקים).
תחקיר: יובל אינהורן
***גילוי מלא. בגרסה מוקדמת של הכתבה פורסמו נתונים שבחלקם היו לא נכונים לגבי שוק הדיור בתל אביב. הטעות תוקנה
