חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia
כחודש לאחר ביקורו ההיסטורי של שר החוץ גדעון סער בהרגייסה, בירת סומלילנד, החליטה סומליה לעכב את האישור התקופתי של חברת ארקיע, שהטיסה את השר, לעבור במרחב האווירי שלה. אף שמוגדישו לא נימקה את ההחלטה באופן רשמי, כל הסימנים מצביעים על כך שמדובר ב"סגירת חשבונות" נגד ישראל.
● עם העיניים לאיראן: חברות התעופה מבטלות טיסות, וענף התיירות נפגע
● "יותר ויותר אנטי־ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל
באופן מפתיע, במשרד התעופה הסומלי הכחישו את הדברים. בשיחה עם רשת BBC הגדירו במשרד את הטענות על איסור מעבר המטוסים כ"שקר", וטענו כי פרסומים אלה עלולים לפגוע בתדמית התעופה האזרחית של המדינה.
ציר אנקרה־מוגדישו
סימן נוסף למניע המסתמן מאחורי העיכוב התמוה הוא העובדה שארקיע היא השנייה בתוך כחודש המתמודדת עם מהלך דומה. בתחילת ינואר פתחו הרשויות בסומליה בחקירה עקב שימוש בלתי מתואם במרחב האווירי, לצורך הברחת מנהיג מועצת המעבר הדרומית של תימן, עידרוס א־זוביידי, על רקע ההסלמה במדינה.
סוכנות ההגירה והאזרחות של סומליה מסרה אז כי המדינה תומכת בקריאתה של ערב הסעודית לדיאלוג לפתרון המצב בתימן - עמדה המתיישרת עם תמיכת הסעודים בתנועת "אל־אסלאח", שתקפה את מועצת המעבר הדרומית. כשבוע לאחר מכן דווח כי סומליה אסרה על מעבר של מטוסים צבאיים, מטוסי מטען או מטוסים השייכים לממשלת איחוד האמירויות - הפטרונית של א־זוביידי - לרבות מטוסים המוחכרים על־ידה.
המניע להתמקדות במטוסי המשטר של מוחמד בן זאיד, תוך הימנעות מפגיעה בחברות תעופה מסחריות כמו פליי דובאי, נעוץ במעורבות העמוקה של אבו דאבי ביבשת אפריקה. איחוד האמירויות מסייעת למורדי "כוחות התגובה המהירה" (RSF) בסודאן ובוחשת בנעשה בלוב, אך עבור סומליה, הסוגיה הקריטית ביותר היא דריסת הרגל האמירותית בסומלילנד. אבו דאבי נחשבת לאחת השחקניות הבינלאומיות המשמעותיות ביותר בחבל הארץ הבדלני - וזאת עוד לפני שישראל אפילו שקלה להפוך למדינה הראשונה המכירה רשמית בעצמאותה של הרגייסה.
סומלילנד יושבת במיקום אסטרטגי בקרן אפריקה, דרומית למצר באב אל־מנדב - שער הכניסה לים האדום שהפך למוקד סערה עקב מתקפות החות'ים. חשיבותו של הנתיב קריטית: בימי שגרה עוברים בו כ־12% מהסחר הימי העולמי.
שורשיה של סומלילנד בקולוניה הבריטית שהתאחדה ב־1960 עם סומלילנד האיטלקית להקמת סומליה המאוחדת, אולם עם קריסת המשטר במוגדישו ב־1991, הכריזה סומלילנד על התנתקות. במשך שלושה עשורים ניסו בכירי החבל לזכות בהכרה בינלאומית עבור כ־6 מיליון תושביו, ועל רקע זה התקבלה ההודעה על הכרה ישראלית בחגיגות ענק. מי שהקדימה להשיג דריסת רגל משמעותית באזור היא איחוד האמירויות; ב־2019 זכתה ענקית הנמלים DP World (Dubai Ports) בחוזה ל־30 שנה להפעלת נמל ברברה האסטרטגי.
לממשל בהרגייסה אין יכולת לאכוף את המתרחש במרחב האווירי, אך בנובמבר האחרון הכריזה סומלילנד כי אשרות כניסה (וויזות) שמתקבלות בסומליה אינן תקפות בשטחה. כחלק מההחלטה, מבקרים נדרשים להסדיר אישור כניסה באחד משני נמלי התעופה הבינלאומיים של סומלילנד, או בנציגויותיה הדיפלומטיות במדינות כמו קניה, אתיופיה וארה"ב.
במקביל למתיחות האווירית, הציבה טורקיה ביום רביעי האחרון שלושה מטוסי F-16 בשטח סומליה. לפי דיווח באתר "מידל איסט איי", המטוסים נועדו לאבטח את הבסיס הצבאי הטורקי במדינה - הגדול ביותר של אנקרה מחוץ לגבולותיה - ולתמוך בתוכניותיה לבצע קידוחי נפט וגז במים הכלכליים של סומליה במהלך השנה, וכן להעביר מסר לישראל.
בעיתוי שלא נראה כמקרי כלל, פרסמה ממשלת טורקיה הודעת תמיכה רשמית במוגדישו. ללא אזכור ישיר של ישראל, נמסר מאנקרה כי "התמיכה של טורקיה בריבונות הטריטוריאלית של סומליה בלתי ניתנת לערעור". עוד נמסר כי טורקיה תמשיך לעמוד לצד העם הסומלי במאבקו נגד ארגוני טרור, ובראשם "אל־שבאב".
המזרח הרחוק מתארך
לא רק ארקיע עומדת בפני האפשרות שתידרש להסיט את מטוסיה למסלולים חלופיים. גם אל על עלולה להיתקל במחסום דומה עם פקיעת אישורי המעבר הנוכחיים שלה בסוף מרץ.
המעבר במרחב האווירי של סומליה נחשב לנתיב קריטי עבור חברות התעופה הישראליות בדרכן למזרח הרחוק. כיום קיימים שלושה מסלולים לטיסות אלה: הראשון הוא המסלול הפעיל דרך הים האדום וסומליה; השני הוא הנתיב ששימש את החברות טרם המלחמה, העובר דרך ערב הסעודית ועומאן; והשלישי הוא ה"מסלול הצפוני", המשמש כיום את הטיסות לוויאטנם, ועובר מעל טורקיה ומרכז אסיה בטרם פנייה דרומה ליעדי המזרח.
המסלול הקצר והיעיל ביותר לטיסות למזרח עובר מעל עומאן, אך הוא אינו זמין למטוסים ישראליים מאז פרוץ המלחמה, ולא נראה כי ייפתח מחדש בעתיד הנראה לעין. לפיכך, חסימת המרחב האווירי של סומליה מותירה את "המסלול הצפוני" כאופציה המרכזית. מסלול זה מאריך את זמן הטיסה מתאילנד לישראל בכשעה ומעלה את עלויות הדלק, אם כי בארקיע טוענים כי מחירי הכרטיסים לא יושפעו מהמהלך.
פוגעת בחופש התעופה
מבחינה משפטית, סומליה חברה בארגון התעופה הבינלאומי (ICAO) וחתומה על אמנת שיקגו (1944), המהווה את התשתית למשטר התעופה האזרחית העולמי. האמנה מעגנת את עיקרון "חירויות האוויר", ובראשן עיקרון החופש הראשון: זכותו של כלי טיס אזרחי ממדינה אחת לעבור במרחב האווירי של מדינה אחרת ללא נחיתה.
סירוב לאפשר מעבר במרחב האווירי של סומליה למטוסים ישראליים, המבוסס על זהות לאומית של חברת התעופה, עומד בניגוד לעקרונות אמנת שיקגו ולחופש התעופה הראשון המעוגן בה. האמנה מחייבת יישום שוויוני ולא מפלה של כללי התעופה האזרחית הבינלאומית, ואינה מאפשרת שלילת זכויות מעבר על בסיס לאום בלבד.
על כן, במישור הדיפלומטי, ישראל יכולה לפנות רשמית לארגון ה־ICAO ולהעלות את הנושא במסגרת מנגנון יישוב הסכסוכים של הארגון. למהלך כזה יש משמעות הצהרתית ומקצועית, אך הוא אינו מלווה בסמכויות אכיפה ישירות. במקביל עשויה ישראל לפעול בזירה המדינית מול מדינות בעלות השפעה אזורית בניסיון להפעיל לחץ עקיף על מוגדישו. בפועל, המגעים המדיניים נחשבים לערוץ הפעולה האפקטיבי ביותר.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "ארקיע פנתה לרשות התעופה האזרחית ולמשרד התחבורה בנושא. המשרד פועל מול הגורמים הרלוונטיים כדי לנסות ולסייע לחברה באמצעים שעומדים לרשותו".
היעדים ינדדו לארה"ב?
בתוך כך, בחודשים האחרונים חברות התעופה הישראליות לוטשות את עיניהן להרחבת הקווים ליעדים ארוכי־טווח. ארקיע חכרה מטוסים לטיסות לניו יורק, לבנגקוק ולהאנוי, וישראייר הצהירה על כוונתה להתרחב לשוק היעדים ארוכי־הטווח.
כל עוד סומליה חוסמת את המרחב האווירי בפני מטוסים ישראליים, והעומאנים מסרבים לפתוח את השטח האווירי, יעדים כמו תאילנד והפיליפינים שאליהם גם ישראייר החלה ללטוש עיניים - עלולים להיתקל בקושי שיאריך את נתיב הטיסה. במצב כזה, אותם מטוסים עשויים להיות מופנים לאזורי ביקוש אחרים, ובראשם ארה"ב.