גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock
קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

"לפני שנים, היו מי ששאלו בחיוך מריר: למה קוראים לעיר קריית שמונה? התשובה הייתה: 'ארבע שעות הלוך, ארבע שעות חזור'. למעשה זה היה חמש. ובכן, המציאות הזאת כבר לא קיימת יותר. חיזקנו לאין שיעור את הנגישוּת לקריית שמונה" (ראש הממשלה בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה החגיגית השבוע בקריית שמונה, מזכיר - ממש לא בפעם הראשונה - כמה נוח וממכר לנסוע שנים עם צ'קלקה על הרכב, ולא להכיר את התלאות בכבישים שאזרחי המדינה האחרים מכירים מצוין).

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?
המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

אבל הבשורה הגדולה של הממשלה בנוגע לקריית שמונה, הייתה שהעיר תתהדר בקרוב בשדה תעופה ובאוניברסיטה. היסטוריה. ונכון שלא כיף להרוס חגיגות, אבל מוכרחים להכניס אותן לפרופורציה.

"ביטול מושג הפריפריה"

שדה תעופה? שרת התחבורה מירי רגב הסבירה שמדובר ב"מהלך אסטרטגי שמחזיר לצפון את הקישוריות האווירית, כחלק מתפיסה כוללת... עד כדי ביטול המושג 'פריפריה'", אבל לא ברור באמת כמה ואם בכלל השדה יתרום לעיר הצפונית שלנו. לא בכדי, טיסות מסחריות לאותו מנחת בדיוק הפסיקו לטוס לפני שני עשורים. פשוט כי לא היה כלכלי להפעיל אותן. ומעבר לכך, מאיפה בדיוק ימריאו הישראלים שירצו להגיע לקריית שמונה, אם וכאשר, כשאין יותר שדה תעופה בת"א, ואוטוטו מפונה שדה התעופה הרצליה?

ועל רקע ההבטחות גם לרכבת לקריית שמונה (עניין של עשר שנים בתחזית הכי אופטימית), מישהו מוכרח להזכיר שלכלי התחבורה האלה יש דרך דו־סטרית. ששיפור הנגישות (רכבת/מטוס) הוא חרב פיפיות. אם קל להגיע מהמרכז לקריית שמונה בתוך שעה, אין סיבה אסטרטגית למשפחה צעירה לעבור לגור שם, ועל הדרך לסבול ממחסור בשירותים רפואיים או תרבותיים. אפשר פשוט "לנסוע לעבודה" ולחזור למרכז.

במילים אחרות: גם אם מצאתם את ג'וב חלומותיכם בפריפריה הכל כך רחוקה, המדינה כבר לא צריכה שתעבירו את הילדים ואת עצמכם לשם. מי שחושב שרכבת או מטוסים בהכרח מביאים אוכלוסייה, מערבב בין נגישות לתכנון. בין פנטזיה נדל"נית למציאות.

אוניברסיטה שווה הגירה?

באופן דומה, המחשבות שאם העיר תוצף בסטודנטים איכותיים יותר או פחות הם כמובן יבחרו להישאר בה ביום שאחרי, היא ילדותית למדי. כאילו מה שלא ממש קורה כבר עשרות שנים בבאר שבע או בחיפה, ערים שהקימו מוסדות אקדמיים ותיקים ומפוארים, שמציעות לגרים בהן מגוון רחב פי כמה של תעסוקה ומסחר ועוד, וסובלות בכל זאת מהגירה שלילית עצובה - יקרה דווקא בקריית שמונה. זאת, כי החליטו לשנות את שמה של מכללת תל חי לאוניברסיטה.

זה כמובן לא לוקח מהבשורות הטובות את מה שיש בהן. אוניברסיטה שוקקת פירושה יותר צעירים שיבואו לשם, גם אם לתקופה קצרה, יאכלסו דירות ריקות ואולי יעודדו פעילות יזמית ועסקית שהעיר זקוקה לה (ודאי אחרי המלחמה, כאשר כשליש מהתושבים לא חזרו אליה), אבל מכאן ועד לחזון הגדול של נתניהו השבוע המרחק עצום. צאו וראו כמה מעט תמורות עברו על שכונה ד' בבאר שבע או נווה שאנן בחיפה, מטרים מהאוניברסיטה ומהטכניון, בהתאמה.

בשולי הדברים, נוכחות סטודנטים לא פעם עלולה לעורר קונפליקטים עם אוכלוסייה ותיקה, להעלות מחירי שכירויות ולשנות את צביון השכונות. רכישת נכסים להשקעה ולא למגורים באה לעיתים על חשבון התושבים הוותיקים, וגם מייצרת לא מעט אנטגוניזם כלפי הסטודנטים, בין השאר בגלל הבדלים באורחות חיים כמו חיי לילה, רעש, לכלוך ועוד.

אפילו העובדה שאוניברסיטה היא משאבה של פילנתרופיה, שעשירים מרחבי העולם תורמים הון עתק כדי להקים קמפוסים ובניינים הנושאים את שמם, היא מבחן בעיקר לטווח הבינוני והארוך. הקושי לממן את האחזקה השוטפת של אותם היכלות מפוארים, כשנראה אתכם מוצאים מיליארדר שנותן כסף גם לתחזוקה שוטפת, ולא לעוד מגדל שן נוצץ שיישא את שמו.

מה גם שבישראל כבר יש 10 אוניברסיטאות, וגם ככה כל עולם התעסוקה והלימודים נמצא בצומת קריטי. כולן מתמודדות ממילא עם השינויים העצומים בשוק התעסוקה, עם לימודים ברשתות וממרחק שמייתרים לא פעם את המוסדות עצמם, ועל הדרך גם עם חרמות שישראל סופגת בשדה האקדמי בעולם. בסופו של יום, מוסד אקדמי הוא מנוע כלכלי, אך הוא לא בהכרח מנוע דמוגרפי. ללא אקוסיסטם של תעסוקה שתשאיר את הבוגרים בעיר, אוניברסיטאות רבות וטובות הפכו יותר מדי פעמים ללא יותר מ"תחנת מעבר" של שלוש שנים.

כוכבי השבוע

מצוין: גב ים שוב היוצאת מן הכלל

ביום רביעי פרסמה חברת הנדל"ן גב ים דוחות שנתיים ל־2025. ולא בפעם הראשונה, מאחר שהיא כל כך יוצאת מן הכלל, זו הזדמנות לפרגן לחברה מקומית שמצליחה להיות דומה לשאר העולם. בעוד רוב רובן של הישראליות הציבוריות ידווחו רק בדקה ה־90, בשבועיים האחרונים של חודש מרץ (רובן ממש בימים האחרונים), מסתבר שיש חברה ישראלית שמראה שאפשר אחרת. שאם למשל הבנקים הגדולים בעולם (גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ועוד) פרסמו את סיכום 2025 כבר בינואר, וכנ"ל חברות זניחות כמו אפל או טסלה, אז למה שישראליות, ולא כאלה שנסחרות גם בוול סטריט, לא ידווחו בתחילת פברואר?

ולגבי התירוץ שיש פה שוק מורכב עם רגולציה מפרכת - הנה, עובדה שגב ים יכולה. חברה עם 1.3 מיליון מ"ר להשכרה, עוד 290 אלף מ"ר ביזמות, והכנסות של 888 מיליון שקל בשנה משכירות ודמי ניהול.

בלתי מספיק: הרפתנים הלכו צעד אחד רחוק מדי

מרוב קמפיינים סביב רפורמת החלב והמחסור בחלב, הישראלים בעיקר מבולבלים. על אחת כמה וכמה כשגם הסקרים, רובם מפוזיציה, ידעו לשאול בעיקר שאלות מוטות כדי להציג תוצאות לשביעות רצונם.

אבל כשהרפתנים הודיעו השבוע שהם מסרבים להעביר חלב למחלבות, "צעד הרתעתי" במסגרת המחאה נגד שר האוצר סמוטריץ', הם עשו למתלבטים את החיים הרבה יותר פשוטים. הציבור הרחב לא ממש סובל צעדים כוחניים, שמעידים אצל מי נמצא הכוח לשבור כלים. ודאי כשגם ככה יש בסופר ובמכולת לא מעט אלטרנטיבות.

ובסופו של דבר, זו המשילות שעומדת למבחן. אם הממשלה תיכשל גם פה, קשה לחשוב על רפורמה כלשהי שהיא תוכל לבצע. על אחת כמה וכמה כשבאוצר הלכו כברת דרך לכיוון הרפתנים, עם פיצויים שיכולים להגיע למיליוני שקלים למי שימכור את מכסות החלב שברשותו (אם כל חטאת) ויצא לדרך חדשה.

עוד כתבות

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מגלה כי כ-100 עורכים בכירים בוויקיפדיה מקפידים לעוות מידע באופן שיוצר מסגור שלילי מובהק לישראל - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ● גם מייסד הפלטפורמה הודה כי מדיניות הניטרליות נפגמה בהקשר זה ● הסכנה גדולה בהרבה כשהיא משמשת מקור מרכזי למודלי שפה