זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

הודעת המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל על ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב הציפה שורה של סימני שאלה. האם הזיהום עלול לעכב את קידום הפרויקטים? מדוע שווקו קרקעות שבהן נמצאו ממצאים המעידים על זיהום? ואצל אילו מהיזמים נמצא כי הקרקע נקייה? גלובס עושה סדר.

● הקרקע הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק כ-6 מיליון שקל
● המשרדים והעירייה סיכמו על העתקת הספארי, אך שכחו את רמ"י

אילו ממצאים נמצאו בקרקעות בשדה דב?

על פי הודעת המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל, בבדיקות שנערכו בשבועות האחרונים ברובע שדה דב נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום בתרכובות מסוג PFAS - חומרים כימיים שנעשה בהם לאורך השנים שימוש בקצפי כיבוי אש.

PFAS היא משפחה רחבה של תרכובות כימיות, המאופיינות בעמידות גבוהה במיוחד בפני פירוק, ולכן מכונות לעיתים "כימיקלים נצחיים". מדובר בחומרים שאינם מתכלים כמעט בסביבה, נוטים להצטבר בקרקע, במי התהום ובגוף האדם, ועלולים לנדוד למרחקים דרך מערכות מים תת־קרקעיות גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם.

השימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS היה נפוץ במיוחד בשדות תעופה ובמתקנים ביטחוניים, בשל יעילותם הגבוהה בכיבוי שריפות דלק. עם זאת, בשנים האחרונות גוברת ההכרה בהשלכות הסביבתיות והבריאותיות של חומרים אלה, והם נקשרו, בין היתר, לפגיעות במערכת החיסון, להפרעות הורמונליות, לעלייה בסיכון לתחלואת סרטן ולסיכונים בריאותיים נוספים בחשיפה ממושכת.

באיזה חלק מהקרקעות של שדה דב נמצא הזיהום?

על פי המשרד להגנת הסביבה, הממצאים אותרו בכשליש משטח הקרקע של רובע שדה דב. על פי מידע שנמסר לגלובס, מדובר בעיקר בחלקו הצפוני של הרובע. בחלק הדרומי, בשכונת אשכול, שם מצוי בין היתר פרויקט של ישראל קנדה, נמצא כי הקרקע נקייה.

בתוך כך, בישראל קנדה הוציאו דיווח לבורסה לפיו: "לאור פרסומים בתקשורת בדבר הודעת רמ"י והמשרד להגנת הסביבה על חשש לזיהום הקרקע במתחם שדה דב, החברה מתכבדת לעדכן כי בפרויקט Rainbow של החברה קיימים אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם הפרויקט".

האם הזיהום בקרקע צפוי לעכב את בניית הפרויקטים?

במשרד להגנת הסביבה וברשות מקרקעי ישראל מדגישים כי מדובר בבדיקות ראשוניות בלבד. לדבריהם, בתוך כשבועיים צפויות להתבצע בדיקות מעמיקות יותר, אשר על בסיס תוצאותיהן ייקבעו דרכי הפעולה הנדרשות. עוד צוין כי גם אם יאותר זיהום בקרקע, הטיפול בו אינו צפוי לעכב באופן משמעותי את הבנייה במתחם.

גם עיריית תל אביב מסרה התייחסות, והדגישה כי מדובר בשלב מוקדם בלבד של הבדיקות: "ראשית, נבהיר כי הממצאים הראשוניים שנמצאו במתחם שדה דב לשעבר מתייחסים לחשד להימצאות תרכובות מסוג PFAS בקרקע ובמי התהום. חשוב להדגיש כי מדובר בשלב ראשוני בלבד, וייתכן שחלקים נרחבים מהשטח אינם מזוהמים כלל.

"בשלב זה מתוכננות להתבצע בדיקות נוספות, הכוללות באזור 5-4 קידוחי קרקע, שמטרתן לאתר האם קיימת הימצאות של חומרים מזהמים, באילו ריכוזים, באילו עומקים ובאילו אזורים. רק לאחר קבלת תוצאות הבדיקות ניתן יהיה לקבוע את המשמעויות התכנוניות והביצועיות, ועל כן בשלב זה לא ניתן להעריך האם יהיה עיכוב בעבודות הפיתוח והבנייה ומה יהיה היקפן, ככל שיהיה.

"עיריית תל אביב-יפו, יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל, פועלים מתוך מחויבות מלאה לשמירה על בריאות הציבור. לא תתאפשר בנייה על קרקע שאינה נקייה, בטוחה ובריאה, וכלל הגורמים המקצועיים משקיעים מאמצים מיוחדים בביצוע בדיקות מקיפות ומהירות, על מנת לוודא כי המשך הפיתוח במתחם יתבצע בהתאם לכל התקנים והדרישות הסביבתיות".

מדוע שווקו קרקעות בהן נמצאו ממצאים עם זיהום?

ברשות מקרקעי ישראל מסבירים כי שיווק הקרקעות ברובע שדה דב החל רק לאחר שהתקבל אישור מהמשרד להגנת הסביבה, לאחר שבוצעו בדיקות קרקע ונקבע כי אינה מזוהמת.

עוד צוין כי "במסגרת חקירות בקרקע שבוצעו לאחרונה באתר לפי דרישת רשות המים, התגלו תרכובות שלא נבדקו לפני כן. מדובר בבדיקות ראשוניות בלבד. המדינה תערוך בהקדם בדיקות מקיפות כדי לאתר את היקף הזיהום ותפעל לטיפול בו ולטיהור הקרקע. אנו מקוים כי לבדיקה ולטיפול לא תהיה השלכה משמעותית על משך הבניה. אנו נעדכן את היזמים בכל שלבי הבדיקה וביצוע טיהור הקרקע".