שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
רשת קרפור היא הזוכה במכרז "הסל של המדינה", לאחר שהגישה על 100 המוצרים הכלולים בסל הצעת מחיר נמוכה בכ-30% ממחירם הממוצע בשוק. יתר הרשתות שעמדו בתבחיני המכרז, בהן רמי לוי שיווק השקמה, שופרסל, ויקטורי, אושר עד, יוחננוף, נטו חיסכון ומחסני השוק - לא הגישו את מועמדותן. מדובר במפלה לפרויקט הדגל של שר הכלכלה ניר ברקת, שהשיק אותו במסיבת עיתונאים בתחילת ינואר.
● רשת פארם חדשה יוצאת לדרך: קבוצת ספיר משיקה את פארם פלוס
● פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל
● "הסל של המדינה"? סימני השאלה שעולים מהתוכנית של ברקת
מגורמים בסביבת השר נמסר כי "רשת קרפור ככל הנראה הגישה את עצמה במחיר זול ונמוך מאוד, הרבה מעבר למה שציפו והעריכו". לדברי אותו גורם, זה "הולך לייצר רעידת אדמה בשוק".
קרפור, מותג בינלאומי שמוחזק בישראל על-ידי חטיבת הקמעונות של אלקטרה, נחלק לפעילות בכמה ענפים: סניפי היפר (גדולים, במתחמי תעשייה), סניפי סיטי, קטנים ועירוניים, וסניפי מרקט. המחירים יוקפאו בכל שלושת ענפי הפעילות וכן גם בפעילות האונליין.
מנכ"ל קרפור, מיכאל לובושיץ, נכנס לניהול הרשת לפני כשנתיים, קצת אחרי כניסתה לארץ. בעברו ניהל את רשת המרכולים יינות ביתן. פעילותה של קרפור התבססה על סניפי מגה ומגה בעיר, הרשת הקודמת שהחזיק יו"ר אלקטרה, צביקה שווימר.
"חיזוק המונופולים"
על-פי בכירים בענף הקמעונאות, ההיענות הדלה למכרז לא הגיעה בהפתעה. "מתחילת הדרך אמרנו שמדובר בתוכנית פופוליסטית שלא תשנה את מפת המחירים, ולא תקל על הלקוחות", מסביר גורם בכיר בענף בשיחה עם גלובס.
גורמים אחרים בענף מוסרים כי "מדובר בתוכנית לא טובה שמחזקת את המונופולים, והעובדה היא שמרבית הרשתות לא ניגשו. בסוף, זה מהלך שמחזק את קוקה-קולה ואת אסם".
ביקורת זו התווספה לביקורת על תמהיל המוצרים שהוצע במסיבת העיתונאים, שמחירו עמד על 1,472 שקל וכלל מוצרי פרימיום שנחשבים בעלי ערך תזונתי נמוך (במבה, ביסלי, ממרחי שוקולד ועוד). בעקבות פניות למשרד הכלכלה והביקורת הציבורית, הוחלט להסיר כ-30 מוצרים מהרשימה, ולהוסיף אליה כ-35 מוצרים אחרים, עם תו תקן "ירוק" יותר (עדשים ירוקות, כרובית, ברוקולי, אורז מלא וכו').
על-פי פרטי המכרז, הרשת שנבחרה תקפיא את מחירי 100 מוצרים שנבחרו על-ידי משרד הכלכלה למשך חצי שנה, ותזכה בקמפיין פרסומי על חשבון המדינה בשווי 25 מיליון שקל. קיימת גם אופציה להארכה לשנה שלמה, בתוספת של מענק נוסף בגובה אותו סכום - ובסך-הכול 50 מיליון שקל, לרשת שתקפיא לשנה את מחירי המוצרים. הרשתות שיכלו להגיש מועמדות הן אלה עם 40 סניפים בפריסה ארצית או מחזור שנתי של 3 מיליארד שקל לפחות.
במסיבת העיתונאים טען השר ברקת כי עצם ההכרזה הרשמית כי רשת מסוימת מחזיקה בתואר "הסל של המדינה" תוביל תחרות בין החברות, ותעזור לצרכנים לקבל החלטות נבונות יותר באשר להוצאות משק הבית על מזון ופארם.
"לא מאמינים בקיבוע"
"רשת רמי לוי חרתה על דגלה להילחם עבור הצרכן ביוקר המחיה, ולאפשר לאנשים שמתקשים לקנות בזול", נמסר בהודעה מטעם הרשת. "אנחנו סבורים כי תחרות אמיתית נבחנת לאורך זמן, ועל כלל המוצרים, ולא על סל מוגבל ותאורטי, שאינו מייצג מגוון רחב מהאוכלוסייה ואת הסל האמיתי בכללי. אנחנו לא מאמינים בקיבוע של מחירים או במהלכים נקודתיים. קיבוע המחיר מצמצם את המבצעים שניתנים לצרכנים מעת לעת, ומקבעים את התחרות לסטטית ולא דינמית".
גם ויקטורי הוציאה הודעה דומה. "הרשת מאמינה שתחרות אמיתית נמדדת לאורך זמן, על פני כל סל הקניות, ולא באמצעות סל מצומצם ותאורטי שאינו משקף את הקנייה היומיומית של רוב לקוחותיה", נמסר מטעם מנכ"ל הרשת אייל רביד. "קיבוע מחירים פוגע ביכולת לייצר תחרות חיה, מצמצם את מרחב המבצעים ועשוי לפגוע בסופו של דבר בצרכן. אנחנו מאמינים בערך מתמשך ובגמישות תחרותית".
רשת נטו חיסכון מקבוצת ספיר ציינה גם היא כי "מהלכים המבוססים על סל מוצרים מצומצם עלולים להביא לעליית מחירים במוצרים שאינם נכללים בו, ולכן אינם בהכרח מייצרים חיסכון רחב עבור הצרכן".
שר הכלכלה ניר ברקת מסר כי "רשת קרפור הגישה סל שהוא נמוך ב-22% מסל הייחוס שהצגנו, ובכ-30% מהממוצע בישראל". לדבריו, "זהו יום דרמטי ומהלך שהולך לייצר רעידת אדמה בשוק".
במענה לשאלת גלובס איך לדעתו רשתות אחרות לא ניגשו, ענה השר: "צריך לשאול את הקמעונאים עצמם. ראיתי ניסיונות, שלא ברור לי איך הם לא פליליים, לעודד קמעונאים שלא לגשת למכרז. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני חושב שהבחירה של קרפור לגשת למכרז היא הדבר הנכון, ואני מעריך אותם על האומץ".
לדבריו, יש "תחושה של תיאומים ביניהן (בין הרשתות, נ' ש'), והניסיונות לתאם באמצעות התקשורת היא תקלה רצינית שאלמד אותה לעומק".
נקודה רגישה לרשתות
אין ספק כי השתתפות במכרז היוותה "נקודה רגישה" עבור מרבית רשתות הסופרים. משיחות שקיים גלובס עם בכיריהן בתקופת המכרז עלה כי הייתה עמימות מכוונת מצד רובן וחוסר רצון להתייחס לדברים ולשאלות בנושא.
בין לבין, פרסומים אחרים בקשר למכרז העלו עוד את חששות הרשתות. חוץ מהביקורות החיצוניות, על-פי גורם הבקי בפרטים, ה"החזקה" של מחיר מטרה לאורך זמן עשויה להיות נטל עבור חלק מהרשתות, שלדבריו לא מחזיקות יכולת כלכלית להקפיא מחיר כזה לאורך זמן.
בין הקולות שנשמעו היו כאלו שטענו כי "המכרז תפור מראש" לטובת רמי לוי, בשל היחסים הקרובים שלו עם השר ברקת. מערכת היחסים בין השניים חוזרת שנים לאחור, עוד לתקופה שבה היה השר ראש עיריית ירושלים, ומנכ"ל ובעלי רשת השיווק היה מספר 2 ברשימתו לעירייה. בסופו של דבר, הראשון שהודיע כי אינו מתכוון להתמודד במכרז היה רמי לוי עצמו.
רשת קרפור, שעושה מאמצים רבים בחודשים האחרונים במסעי פרסום אגרסיביים בטלוויזיה ובאינטרנט, תיהנה לא רק מהקמפיין שהובטח לה במסגרת הזכייה במכרז, אלא אולי גם מחדירה מחודשת ועוצמתית יותר לתוך לבבות הצרכנים הישראלים, שמתחילים לגלות אותה בהדרגה.
בהמשך השבוע צפויה הרשת להודיע במסיבת עיתונאים על כוונותיה להמשך, להסביר את הסיבות לבחירתה במכרז (על אף שהייתה היחידה שהתמודדה) ולהודות לשר ברקת.
הסיבה לשמירת הקלפים קרוב לחזה, מבלי לצאת בהצהרות רשמיות, נובעת מחששות בקרב בכירי הרשת שמא המכרז יבוטל, או יגיע לחץ תקשורתי שיאלץ את ברקת להימנע מהשלמת המהלך.