גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון, שהחלה כזיהום נקודתי במספר קטן של אצוות תרכובות המזון לתינוקות, הולכת ומסתבכת. ביום חמישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי תינוק בן ארבעה שבועות נפטר שבוע לפני כן בבית החולים אסותא מכשל נשימתי, ורק בדיעבד הסתבר כי צרך נוטרילון. למרות שהתינוק לא סבל מתסמיני מעיים המאפיינים זיהום בצרוליד, ובדיקות שכבר ערך המשרד העלו כי אין קשר בין המוות לנוטרילון, הוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת, הן כדי לוודא ממה מת התינוק, וגם כדי להבין מדוע חל עיכוב בדיווח.

מחדל נוטרילון: ההורים מאיימים בתביעה, בבתי החולים ממשיכים לספק כרגיל
בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו

בשבועות האחרונים עקבו הורים לתינוקות בחשש אחרי הפרשה בארץ ובעולם. תחילה דווח כאמור על זיהום נקודתי, אחר כך הורחב הריקול לאצוות מזוהמות נוספות, ואחר כך לסדרות גדולות יותר של המוצר. התרחבות הבעיה עוררה בחלק מן ההורים תחושה כי האירוע לא בשליטה, לא של טבע המשווקת את המוצר ולא של משרד הבריאות. עם פטירת התינוק, החשש אפילו החמיר, ולכך הצטרפה אליו תביעה ייצוגית של כ-3,000 הורים, שדרשו ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשה כולה.

האם משרד הבריאות אכן יכול לפעול אחרת ולמנוע את הזיהום או לפחות את הריקול המתגלגל? מה אומרת הפרשה על הנהלים הקיימים לבדיקת תרכובות מזון לתינוקות? ומדוע חוששים המומחים כי הבעיות בתחום הזה צפויות רק להחמיר? גלובס עושה סדר.

מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק עד הדיווח?

מותו של התינוק בן הארבעה שבועות נקבע בבית חולים אסותא, אך הדיווח על כך נמסר רק כמה ימים מאוחר יותר ורק בהדרגה התברר כי הוא צרך נוטרילון. משרד הבריאות דיווח על כך ביום חמישי, על פי הצהרותיו - ביום בו הדבר נודע לו. מאסותא נמסר כי הנושא נמצא בבדיקת משרד הבריאות.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, "בתחילת הדרך משרד הבריאות פעל כאילו מדובר בעניין טכני, ולא לקח בעלות תקשורתית על האירוע כפי שהוא יודע לעשות". משרד הבריאות ערך מספר תדרוכים לתקשורת עם פרוץ הפרשה, אך התייחס בשלב זה לאירוע כזיהום נקודתי, וזה אכן מה שהיה ידוע על המקרה באותו הזמן. "בהמשך, זה כבר יצא חלקית משליטתם. אני לא מנסה לחפש אשמים, אבל אם הדיווח היה מגיע בזמן, והיה אפשר כבר ביום שישי לבצע נתיחה ותחקיר מסודר לתינוק באסותא, זה היה חוסך הרבה פאניקה, שמועות וצער".

על פי משרד הבריאות כמה עשרות תינוקות הגיעו לבתי החולים עם תסמינים לאחר צריכת הנוטרילון המזוהם. מספר חד-ספרתי של תינוקות אושפזו, אך בדיעבד לא נמצא קשר בין האשפוזים לצריכת הנוטרילון.

לכאורה, כרגע אין עוד צורך במעקב אחר הפרשה בבתי החולים, משום שמקור הרעלן זוהה וכל המוצרים הרלוונטיים הוסרו מהמדפים. הזיהום מופיע רק שעות ספורות אחרי צריכת התרכובת המזהמת. אולם, מה אם הייתה טעות? כרגע משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לדווח על כל תחלואת מעיים חריגה, ספציפית עם מודעות לצריכת נוטרילון, אך עדיין אין ודאות שהפרשה מאחורינו.

האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר, ומה קרה לנוהל שהוטמע אחרי פרשת רמדיה?

הצרוליד זוהה בתרכובות המזון לתינוקות בישראל ובעולם כבר באמצע ינואר, אך האחזור היה מוגבל, ובמשך מעל שבוע המשיכו תינוקות לצרוך תרכובות מאצוות שבסופו של דבר אוחזרו. משרד הבריאות אימץ במהירות את התקן האירי בנושא, וכאשר הגיע תקן כלל אירופאי וההבנה מה מקור הבעיה, פעל המשרד במהירות גם בהתאם למידע החדש, אך התוצאה הייתה הריקול המתגלגל. משרד הבריאות הדגיש בפרסומיו כי מדובר באירוע כלל עולמי וכי הוא פעל בתיאום עם מדינות נוספות ובדומה להן. כמו כן, נעשה דיגום לחיפוש הרעלן במוצרים של חברות אחרות, והוא לא נמצא שם.

בשנת 2004, ישראל טולטלה על ידי פרשת רמדיה, במסגרתה רכיב חסר בתמ"ל הוביל לתמותה ונכות של עשרות תינוקות. שר הבריאות דאז, דני נוה, קבע כי כל אצווה של מזון לתינוקות תעבור סדרת בדיקות מקיפה על ידי משרד הבריאות עצמו, אולם כבר ב-2006 הוחלט להקל מעט בנוהל.

כיום משרד הבריאות בודק כל אצווה של תמ"ל חדש, וכן את הרכב החומרים בכל אצווה שלישית. כל אצווה נבדקת לנוכחות מיקרוביולוגית, כלומר זיהום חיידקי או פטרייתי. במקרה הזה, החיידק כנראה התרבה במפעל של חברת CaBio הסינית, הפריש רעלן לתוך רכיב בשם ARA שהוסף למספר רב של סוגי תמ"ל ברחבי העולם, אבל עד שהאצוות נבדקו, לא היה בהן החיידק אלא הרעלן בלבד, כלומר לא הייתה נוכחות של חומר חי.

רעלן ללא חיידק המצטבר בכמות גדולה במזון לתינוקות הוא ללא ספק אירוע נדיר, אך זיהומי תמ"ל מסוגים שונים עלולים להפוך נפוצים יותר בעתיד, אומרת דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תרכובות מזון לתינוקות מורכבת מהמון רכיבים. דווקא ככל שמנסים להתקרב יותר למקור, חלב האם, מכניסים יותר רכיבים שמייבאים מכל מיני מקומות בעולם. כמות הזיהומים שיכולה להיווצר היא אינסופית. אי אפשר לבדוק את הכל, וגם אם אפשר היה העלות הייתה אסטרונומית". מעכשיו יחוייבו כל החברות בישראל לדאוג כי ספקי חומרי הגלם שלהן ישללו נוכחות של צרוליד, אך ייתכן שזו התחמשות לקראת המלחמה הקודמת.

דוידוביץ' מסכים עם אדלר שאי אפשר לבדוק הכל, אבל מוסיף: "זה גם עניין של תקציב. חסר המון כוח אדם בתחום בדיקת המזון, וישנן בדיקות חדשות ומהירות יותר שלא הוטמעו בארץ, ורמת המחשוב צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. כבר הרבה שנים מדברים על שדרוג מעבדות הזיהומים וריכוז שלהם במקום אחד. זו לא אשמת משרד הבריאות - אין להם תקציב לזה".

אז מה עושים לגבי הסיכון העתידי?

כאמור, אי אפשר לבדוק את כל הרעלנים האפשריים בתרכובות המזון לתינוקות. דוידוביץ': "מדובר בניהול סיכונים שצריך להיעשות בצורה דומה יותר לניהול של זיהומים נרכשים בבתי חולים, תחום שגם בו ישראל נמצאת מאחור, אבל לפחות במגמת שיפור. במקום ליצור נוהל חדש כל כמה שנים, זה צריך להיות גוף מומחים חי ונושם, שנמצא בקשר עם המדע ועם העולם".

אדלר: "קיבלנו כאן כרטיס צהוב, וכדאי שנהיה מוכנים לכך שגם הכרטיס האדום יגיע. אנחנו נמצאים גם בתקופה של משברים גיאופוליטיים, שבהם פתאום אספקה של רכיב מסוים מופסקת באבחה וצריך להשיג רכיב חלופי במהירות.

"ישראל אפשרה את המכירה של חברת מטרנה לאסם-נסטלה שהיא חלק מתאגיד בינלאומי, כך שכעת אין באמת יצרן מזון תינוקות ישראלי לגמרי. אנחנו צריכים להתייחס לביטחון מזון לתינוקות כאחד הרכיבים הכי חשובים באסטרטגיית ביטחון המזון של המדינה. בארה"ב בתקופת הקורונה היה מחסור בתרכובות מזון לתינוקות. כאשר תינוק שאינו יונק לא יכול לקבל את התרכובות הללו - אין לו מה לאכול".

כל המומחים עמם שוחחנו מאמינים שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגיה היא עידוד הנקה, בעוד בפועל ישראל הולכת לכיוון ההפוך - ירידה בהנקה, בעיקר במגזרים החלשים סוציו-אקונומית. 76.7% מהתינוקות בישראל צורכים תמ"ל, אם באופן בלעדי ואם כהשלמה להנקה.

דוידוביץ': "חברות התמ"ל נמצאות בכל בתי החולים ובמדיה עם שיווק אגרסיבי. לעומת זאת, לא בכל בתי החולים יש יועצות הנקה. מלכתחילה מדובר באירוע מורכב, נשים רבות רוצות להניק אבל מרגישות שהן נכשלות ואת ההתערבות של יועצות ההנקה או אחיות טיפת החלב כפולשנית ואגרסיבית.

"רופאי הילדים כמעט ולא עוסקים בזה, ולווקום נכנסו גורמים שהם גם קיצוניים מידי, על גבול הרפואה האלטרנטיבית. יוקר המחיה מוביל ללחץ לקיצור חופשות הלידה, גם על חשבון ההנקה, בעיקר בעשירונים העניים יותר. הטיפול בנושא הזה דחוף, והוא צריך להיות רב מערכתי".

תגובת משרד הבריאות: "אירוע הריקול בישראל הוא חלק מריקול גלובלי בעשרות מדינות, בעקבות זיהוי רעלן שלגביו לא הייתה רגולציה מחייבת בעולם. משרד הבריאות פעל מיד עם קבלת המידע, פרסם הנחיות לציבור והרחיב את האיסוף מעבר לדיווח הראשוני, מתוך גישת זהירות מחמירה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהרחיבו את הריקול בהתאם לערכי הסף החדשים שקבעה European Food Safety Authority. נהלי הבדיקות בישראל תואמים את אלו המקובלים במדינות המתקדמות ואף מחמירים יותר. מערך הפיקוח על תמ״ל בישראל כולל בדיקות לאצוות ראשונות, בדיקות מיקרוביולוגיות לכל אצווה ובדיקות מחזוריות. בעקבות האירוע עודכנו הדרישות כך שכל אצווה תיבדק גם לאי-נוכחות הרעלן הספציפי. המשרד ממשיך בדיגום ובניטור ויעדכן בשקיפות.

"בנוגע לתינוק שנפטר לאחר שצרך מוצרי נוטרילון - בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת מוצרי הנוטרילון לבין התמותה, הן על ידי הגורמים המטפלים והן בעקבות הממצאים הראשוניים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך במטרה לבחון נושא זה לעומק יערכו בדיקות נוספות. ועדת הבדיקה החיצונית תבחן נושא זה וכן את הדיווח המאוחר של בית החולים אסותא אשדוד".

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים