גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי
קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון, שהחלה כזיהום נקודתי במספר קטן של אצוות תרכובות המזון לתינוקות, הולכת ומסתבכת. ביום חמישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי תינוק בן ארבעה שבועות נפטר שבוע לפני כן בבית החולים אסותא מכשל נשימתי, ורק בדיעבד הסתבר כי צרך נוטרילון. למרות שהתינוק לא סבל מתסמיני מעיים המאפיינים זיהום בצרוליד, ובדיקות שכבר ערך המשרד העלו כי אין קשר בין המוות לנוטרילון, הוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת, הן כדי לוודא ממה מת התינוק, וגם כדי להבין מדוע חל עיכוב בדיווח.

מחדל נוטרילון: ההורים מאיימים בתביעה, בבתי החולים ממשיכים לספק כרגיל
בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו

בשבועות האחרונים עקבו הורים לתינוקות בחשש אחרי הפרשה בארץ ובעולם. תחילה דווח כאמור על זיהום נקודתי, אחר כך הורחב הריקול לאצוות מזוהמות נוספות, ואחר כך לסדרות גדולות יותר של המוצר. התרחבות הבעיה עוררה בחלק מן ההורים תחושה כי האירוע לא בשליטה, לא של טבע המשווקת את המוצר ולא של משרד הבריאות. עם פטירת התינוק, החשש אפילו החמיר, ולכך הצטרפה אליו תביעה ייצוגית של כ-3,000 הורים, שדרשו ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשה כולה.

האם משרד הבריאות אכן יכול לפעול אחרת ולמנוע את הזיהום או לפחות את הריקול המתגלגל? מה אומרת הפרשה על הנהלים הקיימים לבדיקת תרכובות מזון לתינוקות? ומדוע חוששים המומחים כי הבעיות בתחום הזה צפויות רק להחמיר? גלובס עושה סדר.

מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק עד הדיווח?

מותו של התינוק בן הארבעה שבועות נקבע בבית חולים אסותא, אך הדיווח על כך נמסר רק כמה ימים מאוחר יותר ורק בהדרגה התברר כי הוא צרך נוטרילון. משרד הבריאות דיווח על כך ביום חמישי, על פי הצהרותיו - ביום בו הדבר נודע לו. מאסותא נמסר כי הנושא נמצא בבדיקת משרד הבריאות.

לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, "בתחילת הדרך משרד הבריאות פעל כאילו מדובר בעניין טכני, ולא לקח בעלות תקשורתית על האירוע כפי שהוא יודע לעשות". משרד הבריאות ערך מספר תדרוכים לתקשורת עם פרוץ הפרשה, אך התייחס בשלב זה לאירוע כזיהום נקודתי, וזה אכן מה שהיה ידוע על המקרה באותו הזמן. "בהמשך, זה כבר יצא חלקית משליטתם. אני לא מנסה לחפש אשמים, אבל אם הדיווח היה מגיע בזמן, והיה אפשר כבר ביום שישי לבצע נתיחה ותחקיר מסודר לתינוק באסותא, זה היה חוסך הרבה פאניקה, שמועות וצער".

על פי משרד הבריאות כמה עשרות תינוקות הגיעו לבתי החולים עם תסמינים לאחר צריכת הנוטרילון המזוהם. מספר חד-ספרתי של תינוקות אושפזו, אך בדיעבד לא נמצא קשר בין האשפוזים לצריכת הנוטרילון.

לכאורה, כרגע אין עוד צורך במעקב אחר הפרשה בבתי החולים, משום שמקור הרעלן זוהה וכל המוצרים הרלוונטיים הוסרו מהמדפים. הזיהום מופיע רק שעות ספורות אחרי צריכת התרכובת המזהמת. אולם, מה אם הייתה טעות? כרגע משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לדווח על כל תחלואת מעיים חריגה, ספציפית עם מודעות לצריכת נוטרילון, אך עדיין אין ודאות שהפרשה מאחורינו.

האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר, ומה קרה לנוהל שהוטמע אחרי פרשת רמדיה?

הצרוליד זוהה בתרכובות המזון לתינוקות בישראל ובעולם כבר באמצע ינואר, אך האחזור היה מוגבל, ובמשך מעל שבוע המשיכו תינוקות לצרוך תרכובות מאצוות שבסופו של דבר אוחזרו. משרד הבריאות אימץ במהירות את התקן האירי בנושא, וכאשר הגיע תקן כלל אירופאי וההבנה מה מקור הבעיה, פעל המשרד במהירות גם בהתאם למידע החדש, אך התוצאה הייתה הריקול המתגלגל. משרד הבריאות הדגיש בפרסומיו כי מדובר באירוע כלל עולמי וכי הוא פעל בתיאום עם מדינות נוספות ובדומה להן. כמו כן, נעשה דיגום לחיפוש הרעלן במוצרים של חברות אחרות, והוא לא נמצא שם.

בשנת 2004, ישראל טולטלה על ידי פרשת רמדיה, במסגרתה רכיב חסר בתמ"ל הוביל לתמותה ונכות של עשרות תינוקות. שר הבריאות דאז, דני נוה, קבע כי כל אצווה של מזון לתינוקות תעבור סדרת בדיקות מקיפה על ידי משרד הבריאות עצמו, אולם כבר ב-2006 הוחלט להקל מעט בנוהל.

כיום משרד הבריאות בודק כל אצווה של תמ"ל חדש, וכן את הרכב החומרים בכל אצווה שלישית. כל אצווה נבדקת לנוכחות מיקרוביולוגית, כלומר זיהום חיידקי או פטרייתי. במקרה הזה, החיידק כנראה התרבה במפעל של חברת CaBio הסינית, הפריש רעלן לתוך רכיב בשם ARA שהוסף למספר רב של סוגי תמ"ל ברחבי העולם, אבל עד שהאצוות נבדקו, לא היה בהן החיידק אלא הרעלן בלבד, כלומר לא הייתה נוכחות של חומר חי.

רעלן ללא חיידק המצטבר בכמות גדולה במזון לתינוקות הוא ללא ספק אירוע נדיר, אך זיהומי תמ"ל מסוגים שונים עלולים להפוך נפוצים יותר בעתיד, אומרת דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תרכובות מזון לתינוקות מורכבת מהמון רכיבים. דווקא ככל שמנסים להתקרב יותר למקור, חלב האם, מכניסים יותר רכיבים שמייבאים מכל מיני מקומות בעולם. כמות הזיהומים שיכולה להיווצר היא אינסופית. אי אפשר לבדוק את הכל, וגם אם אפשר היה העלות הייתה אסטרונומית". מעכשיו יחוייבו כל החברות בישראל לדאוג כי ספקי חומרי הגלם שלהן ישללו נוכחות של צרוליד, אך ייתכן שזו התחמשות לקראת המלחמה הקודמת.

דוידוביץ' מסכים עם אדלר שאי אפשר לבדוק הכל, אבל מוסיף: "זה גם עניין של תקציב. חסר המון כוח אדם בתחום בדיקת המזון, וישנן בדיקות חדשות ומהירות יותר שלא הוטמעו בארץ, ורמת המחשוב צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. כבר הרבה שנים מדברים על שדרוג מעבדות הזיהומים וריכוז שלהם במקום אחד. זו לא אשמת משרד הבריאות - אין להם תקציב לזה".

אז מה עושים לגבי הסיכון העתידי?

כאמור, אי אפשר לבדוק את כל הרעלנים האפשריים בתרכובות המזון לתינוקות. דוידוביץ': "מדובר בניהול סיכונים שצריך להיעשות בצורה דומה יותר לניהול של זיהומים נרכשים בבתי חולים, תחום שגם בו ישראל נמצאת מאחור, אבל לפחות במגמת שיפור. במקום ליצור נוהל חדש כל כמה שנים, זה צריך להיות גוף מומחים חי ונושם, שנמצא בקשר עם המדע ועם העולם".

אדלר: "קיבלנו כאן כרטיס צהוב, וכדאי שנהיה מוכנים לכך שגם הכרטיס האדום יגיע. אנחנו נמצאים גם בתקופה של משברים גיאופוליטיים, שבהם פתאום אספקה של רכיב מסוים מופסקת באבחה וצריך להשיג רכיב חלופי במהירות.

"ישראל אפשרה את המכירה של חברת מטרנה לאסם-נסטלה שהיא חלק מתאגיד בינלאומי, כך שכעת אין באמת יצרן מזון תינוקות ישראלי לגמרי. אנחנו צריכים להתייחס לביטחון מזון לתינוקות כאחד הרכיבים הכי חשובים באסטרטגיית ביטחון המזון של המדינה. בארה"ב בתקופת הקורונה היה מחסור בתרכובות מזון לתינוקות. כאשר תינוק שאינו יונק לא יכול לקבל את התרכובות הללו - אין לו מה לאכול".

כל המומחים עמם שוחחנו מאמינים שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגיה היא עידוד הנקה, בעוד בפועל ישראל הולכת לכיוון ההפוך - ירידה בהנקה, בעיקר במגזרים החלשים סוציו-אקונומית. 76.7% מהתינוקות בישראל צורכים תמ"ל, אם באופן בלעדי ואם כהשלמה להנקה.

דוידוביץ': "חברות התמ"ל נמצאות בכל בתי החולים ובמדיה עם שיווק אגרסיבי. לעומת זאת, לא בכל בתי החולים יש יועצות הנקה. מלכתחילה מדובר באירוע מורכב, נשים רבות רוצות להניק אבל מרגישות שהן נכשלות ואת ההתערבות של יועצות ההנקה או אחיות טיפת החלב כפולשנית ואגרסיבית.

"רופאי הילדים כמעט ולא עוסקים בזה, ולווקום נכנסו גורמים שהם גם קיצוניים מידי, על גבול הרפואה האלטרנטיבית. יוקר המחיה מוביל ללחץ לקיצור חופשות הלידה, גם על חשבון ההנקה, בעיקר בעשירונים העניים יותר. הטיפול בנושא הזה דחוף, והוא צריך להיות רב מערכתי".

תגובת משרד הבריאות: "אירוע הריקול בישראל הוא חלק מריקול גלובלי בעשרות מדינות, בעקבות זיהוי רעלן שלגביו לא הייתה רגולציה מחייבת בעולם. משרד הבריאות פעל מיד עם קבלת המידע, פרסם הנחיות לציבור והרחיב את האיסוף מעבר לדיווח הראשוני, מתוך גישת זהירות מחמירה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהרחיבו את הריקול בהתאם לערכי הסף החדשים שקבעה European Food Safety Authority. נהלי הבדיקות בישראל תואמים את אלו המקובלים במדינות המתקדמות ואף מחמירים יותר. מערך הפיקוח על תמ״ל בישראל כולל בדיקות לאצוות ראשונות, בדיקות מיקרוביולוגיות לכל אצווה ובדיקות מחזוריות. בעקבות האירוע עודכנו הדרישות כך שכל אצווה תיבדק גם לאי-נוכחות הרעלן הספציפי. המשרד ממשיך בדיגום ובניטור ויעדכן בשקיפות.

"בנוגע לתינוק שנפטר לאחר שצרך מוצרי נוטרילון - בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת מוצרי הנוטרילון לבין התמותה, הן על ידי הגורמים המטפלים והן בעקבות הממצאים הראשוניים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך במטרה לבחון נושא זה לעומק יערכו בדיקות נוספות. ועדת הבדיקה החיצונית תבחן נושא זה וכן את הדיווח המאוחר של בית החולים אסותא אשדוד".

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"