יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף
יעקב אטרקצ’י, מנכ"ל ובעלי חברת הנדל"ן אאורה, קיבל לאחרונה אישורים לבנייה של יותר מ-1,100 יחידות בצפון: בנהריה תפנה החברה 72 דירות לטובת 400-450 יחידות דיור, ובטבריה תפנה 84 דירות בתמורה לזכויות על 720 יחידות דיור.
● כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"
● כנס שמים את הצפון במרכז | ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"
● כנס שמים את הצפון במרכז | איך אפשר לשקם את הכלכלה?
"אני מתחבר לכותרת - לשים את הצפון במרכז", אמר אטרקצ’י בשיחה עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס. "אני מאמין גדול בבנייה בצפון ובדרום. יש ביקושים אם עושים פרויקטים ברמה גבוהה. כשאומרים לי שאין כדאיות כלכלית לבנות בכרמיאל, טבריה, מעלות, נוף הגליל - אני אומר שיש. אנשים קונים כאן דירות בשביל לגור. 95% מאזרחי המדינה לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בתל אביב, אז הם באים לכאן".
"אפשר לבנות בצפון פרויקטים ברמה של המרכז"
את הבנייה מקדמת אאורה באופן פרטי, ולא כחלק מפרויקטים במימון ממשלתי. "הפרויקט בטבריה הוא עם אפס מימון ממשלתי - ומי שבונה פינוי-בינוי תחת ההנחה שהמדינה תיתן לו כסף, אין לו מה לחפש. אתה חייב ליצור כדאיות כלכלית ואיכות בנייה ברמה גבוהה. תביא לפריפריה סטנדרטים של בנייה מתל אביב, אל תבנה סלאמס מודרני. תדאג שאנשים יעברו לצפון, והמחירים יעלו אם אנשים יבינו שאפשר לבנות בצפון פרויקטים ברמה של המרכז.
הרשויות נתנו לך פי 9 זכויות בנייה כדי שיהיה לך כלכלי לבוא לפה. זה סימן חיובי?
"גם בבאר שבע אפשר לבנות רבי-קומות, ואז מגיעה אוכלוסייה טובה וקונים דירות. הבעיה היא שבמסלול ההתחדשות שמגיע לרשויות (ולא ליזמים - א"ג) מאשרים מאות תוכניות לא כלכליות ששוכבות במגירה. שם מקבלים מכפילים נמוכים וניתנים לכאורה מענקים, אבל זו הונאה - כי המענקים האלה לא מגיעים בסופו של דבר. אנחנו עושים פרויקטים ללא מענקים בחצור, במטולה, בלי כסף ממשלתי - וזה עובד יפה".
יש ביקושים לכל אלפי יחידות הדיור האלה שאתה בונה בצפון?
"אנחנו בונים ומוכרים ב-30 אתרים ברחבי הארץ, והאתר הנמכר ביותר שלנו נכון להיום הוא אופקים".
היית מאמין לפני כמה שנים שזה יכול לקרות?
"יש בנייה עצומה באופקים. אנשים לוקחים משכנתאות וקונים דירה ב-1.5 מיליון שקל. המדינה נותנת הטבות, מרחק הנסיעה לבאר שבע הוא רבע שעה. את הבעיות הייתי שם במקום אחר: תחבורה - ועל זה לא צריך להרחיב - ותעסוקה. מדוע המדינה, שהיא המעסיק הגדול בארץ, מחזיקה משרדים בחולון ובתל אביב ולא מעבירה את כל המשרדים לצפון כבר אתמול? אם אנבידיה מגדילה את הנוכחות שלה כאן, מדוע הממשלה לא יכולה?"
"הנגיד עושה מעט מדי ומאוחר מדי"
כל עוד אין תחבורה ואין תעסוקה מספקת בצפון, אתה כיזם לא חושב פעמיים איפה לשים את השקל הבא שלך?
"רוב האוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה לקנות דירה בתל אביב. הם יכולים לשלם בין 1.5 ל-2.5 מיליון שקל ולקחת משכנתא - וזה לא קיים בגוש דן, אלא צפונה מחדרה או דרומה ללוד. בכל זאת, תראה מה כביש 6 עשה ליקנעם. בנוסף, מי שבא לקנות פה דירה בא לגור פה. אלה לא המשקיעים או הספקולנטים. אנשים שבאים לכאן לא ניזונים משינויי מחיר תמידיים, אלא מגיעים עם הילדים שלהם. יש הטבות מקום, יש איכות חיים. כולנו נסכים שצריך להשקיע בצפון - ואז המציאות תיצור את עצמה. פשוט צריך לדאוג לכך שזה יקרה".
שבוע הבא הנגיד עומד בפני החלטת ריבית נוספת. לא הורדנו את הריבית מספיק?
"להערכתי השקל יחליף קידומת בקרוב לאזור ה-2 ומשהו. הכלכלה במצב מצוין: צמיחה פנטסטית, האינפלציה מרוסנת. במצב כזה אין ספק שהנגיד עושה מעט מדי ומאוחר מדי. זה עודף שמרנות ופחדנות. אני פונה לנגיד - תוריד את הריבית, ובחצי אחוז, לא ברבע אחוז. תנו לאזרחים הרגילים שמחפשים לקנות דירה למגורים, ללוחמים שלנו - תנו להם משכנתא במחיר מינימלי, תנו להם לגור בתנאים טובים. מבחינתי תרַסן את כל השאר - המשקיעים והספקולנטים. אל תפגע באנשים שרוצים לקנות דירה בצפון. ואין לי כאן אינטרס - עבורי דולר נמוך מוריד את תשומות הבנייה, אבל הוא פוגע ביצואנים, במשק ובזוגות הצעירים".
תכננתם למכור 1,300 דירות, ומכרתם רק מעט יותר מ-1,000. מצד שני, אנחנו שומעים על עליית מחירים, על פי נתוני הלמ"ס. מה קורה פה בעצם?
"השנה שעברה הייתה שנה חלשה בשוק הדירות, אבל בעיקר בגוש דן. מחוץ לו המכירות חזקות. אחת הסיבות היא שזרקו הרבה יחידות דיור בשדה דב - ומזל שאני לא שם עם סיפור הזיהום שהתגלה - אבל אני מאמין שהמחירים יציבים ולא בהכרח יורדים, למעט תל אביב, שם להערכתי המחירים יורדים ב-10%".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.