רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד
חברת הרחפנים אקסטנד (XTEND), העוסקת בפיתוח מערכת הפעלה חכמה (XOS) וייצור עצמי של רחפנים טקטיים, הודיעה השבוע על מיזוג לתוך שלד בנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, מגובה בהשקעת טרום־הנפקה של 152 מיליון דולר. מעבר לסיפור ההצלחה, החברה ממחישה את המהפך שעבר התחום כולו - מ"טרנד ביטחוני חם" לתעשייה שמקבלת תמחור של תשתית אסטרטגית.
● שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות
● מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט
החברות בתחום זוכות לשוויים של מיליארדי דולרים, השקעות מוסדיות וחוזים ארוכי טווח. יותר ויותר אנליסטים מתארים את 2026 כתחילתו של "סופר־סייקל" בתחום: שילוב נדיר בין תקציבי ביטחון מזנקים, התרחקות מערבית מהתעשייה הסינית והבשלה טכנולוגית שמאפשרת ייצור המוני. לפי תחזיות של MarketsandMarkets ו־Drone Industry Insights, שוק הרחפנים העולמי מוערך בכ־71 מיליארד דולר ב־2026, עם צמיחה שנתית של מעל 20% עד סוף העשור.
אגב, עם המשקיעים בעסקה שתכניס את אקסטנד לנאסד"ק נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב; קרן הדיפנס־טק הישראלית פרוטגו; ומשקיעים אמריקאים נוספים.
הדלק של השוק
נקודת המפנה היא מלחמת רוסיה־אוקראינה. זה הרגע בו העולם נחשף לעוצמתם של רחפנים זולים ומדויקים שמסוגלים להכריע טנקים, לאתר מטרות ולהפוך את שדה הקרב לרווי עיניים אוויריות.
תחילה, המשקיעים בשוק ההון היססו. רק ב־2024, וביתר שאת ב־2025, הם החלו להתייחס לרחפנים כקטגוריה עצמאית. מניות כמו AeroVironment ו־Kratos חזרו למרכז הבמה על רקע חוזים צבאיים, וחברות חדשות ניסו להיכנס לשוק דרך הנפקות. כסף זרם, ואיתו גם ציפיות. ב־2026 מתחולל שינוי עמוק יותר - השאלה היא כבר לא האם רחפנים הם כלי חשוב, אלא האם הם הופכים לתשתית תעשייתית קבועה, ומכאן לחלק בלתי נפרד ממערך ההצטיידות המערבי בעשור הקרוב.
אחד המנועים המרכזיים מאחורי התמחור החדש הוא הפנטגון. תוכנית Replicator, שנועדה להאיץ הצטיידות במערכות אוטונומיות קטנות וזולות, הפכה לאחד מסעיפי הרכש הבולטים בתקציב הביטחון האמריקאי ל־2026, עם הקצאות של מעל מיליארד דולר. המטרה הייתה להציב אלטרנטיבה מהירה לייצור ההמוני הסיני וליצור יתרון מערבי ממשי במערכות בלתי מאוישות. במקביל, ארה"ב ואירופה מחוקקות תקנות שמחייבות רכש ממקורות מערביים וייצור מקומי, ומצמצמות את התלות ביצרניות סיניות ובראשן DJI. המשמעות היא שהרחפן הופך מנשק גלובלי פתוח לנשק מערבי, וכאמור - עם שרשרת אספקה נקייה מסין.
זה בדיוק המקום שבו אקסטנד ממחישה את השלב החדש. מדובר באחת מחברות הרחפנים הישראליות הבולטות בתחום הבטחוני, שזכתה במכרז לאספקת אלפי רחפנים עבור צבא היבשה, ציידה את צה"ל וגם את הפנטגון ברחפני תקיפה מסוג "סקורפיו" וזכתה בהישג כשהפכה לחברה הראשונה בארה"ב שמקבלת אישור להפעלת רחפן חמוש מתאבד. היא גם זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים למשרד ההגנה האמריקאי, והקימה פס ייצור בטמפה, פלורידה, כדי לעמוד בדרישות הייצור המקומי.
היתרון הישראלי
הזווית הישראלית מלמדת כי הערך הבורסאי כבר לא מתרכז רק ביצרניות הרחפנים עצמם, אלא בתשתיות שסביבם. מצלמות, תקשורת ומערכות חישה הן אלה שהופכות רחפן למכונה אוטונומית אפקטיבית, וחברות ישראליות נמצאות בחזית בדיוק בשכבות האלה. הדוגמה הבולטת היא נקסט ויז'ן מרעננה, יצרנית מצלמות מיוצבות לרחפנים, שהפכה לאחת ממניות הלהיט של הבורסה בתל אביב בשנים האחרונות ואף נכללת במדד הדגל - ת"א 35.
איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון, מסביר כי ישראל בולטת במיוחד "לאור היתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות והניסיון המבצעי שנצבר בשילוב המערכות בשדה הקרב".
התיאבון לטכנולוגיה ישראלית בתחום הרחפנים מתבטא גם בעסקאות רכישה של חברות בתחום. נציגה בולטת לכך היא חברת Ondas Holdings (אונדס) האמריקאית, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ־4.5 מיליארד דולר, אשר הפכה לרוכשת סדרתית של חברות ביטחוניות ישראליות ומתוגמלת על כך בזינוק של המניה בנאסד"ק.
מאז רכישת איירובוטיקס ב־2023 השלימה אונדס עסקאות רבות של רכישה, מ־Iron Drone דרך Sentrycs ועד RoboTeam, ובסך הכול רכשה עד כה כבר תשע חברות ישראליות בפרק זמן קצר. עבור המשקיעים, מדובר באיתות ברור: התחום כבר לא נשען על פריצה נקודתית של סטארט־אפ בודד, אלא מתכנס סביב שחקנים שמרכזים יכולות, קווי ייצור ותשתיות תוכנה תחת קורת גג אחת.
כעת, לאור השוויים הגבוהים, השאלה הגדולה שנותרת היא האם מדובר בגל תעשייתי בריא - או שמא בהתלהבות שמקדימה את המציאות.