גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock
קלוד קוד / צילום: Shutterstock

ענף הסייבר הישראלי, היצואן הבולט ביותר בהייטק המקומי, נכנס בסוף השבוע האחרון לכוננות שיא בעקבות השקת המוצר החדש של קלוד, מחולל הבינה המלאכותית של אנתרופיק: מערכת סייבר רבת יכולות שמאתרת חולשות אבטחת מידע בקוד. מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט קרסו ביום שישי, בהן קראודסטרייק, פאלו אלטו נטוורקס, קלאודפלייר ועוד, וליזמי הסייבר בישראל ברור שתשומת-הלב תופנה גם אליהם.

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם לפני גיל 30
ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

"האבסורד הוא שחברות הסייבר הללו אפילו לא נפגעות מהכלי בפועל, כי הן לא עוסקות באיתור חולשות קוד, אלא באבטחה של נקודות קצה, זהויות, או מערכות ענן - תחומים שקלוד לא יוכל להחליף בקלות בגלל שדרושה היכרות אינטימית עם הארגון הלקוח", אומר מנכ"ל חברת סייבר ישראלית שבחר שלא להזדהות. "זה מעיד על חוסר הידע של המשקיעים בשוק ההון יותר מאשר על החברות עצמן".

"הכלי משרת קודם כול את אנתרופיק"

לדברי פבל גורביץ', מנכ"ל חברת הסייבר טנזאי, שגייסה את אחד מסיבובי הגיוס המוקדמים הגדולים ביותר לחברת סייבר ישראלית, "אנתרופיק לא פיתחה את הכלי הזה סתם כדי להתחרות בתעשייה, אלא קודם כול כדי לפתור בעיה פנימית. היא מעוניינת להשיק כלים לפיתוח קוד שהם נטולי באגים ופירצות ככל האפשר, כך שהמוצר הזה משרת קודם כול אותה. אבל הוא קשור לאנתרופיק כספקית של מנוע כתיבת הקוד - ולא נוגע למערכות רבות ואחרות מלבד קוד שנמצאות בארגון".

ובכל זאת, כמה חברות עשויות להיות מושפעות ישירות מהשקת הכלי, ובמרכזן חברות ותיקות שהמוצר שלהן עוסק בסריקת קוד, כמו סניק וצ'קמרקס הישראליות או גיטהאב האמריקאית (עם מוצר Github Advanced Security).

בעוד שחברות אלה עושות מאמצים להתאים את עצמן לעידן הבינה המלאכותית, המשקיעים מעדיפים לשים את כספם בחברות חדשות יותר שנולדו לעידן שבו סוכני AI מפתחים בעצמם יישומים, אגב ייצור פירצות אבטחה רבות. כתגובה לעליית הסוכנים שכותבים קוד ומגלים פירצות בעצמם, השיקו חברות אלה פתרונות משלהן: סניק השיקה את Evo, וצ'קמרקס את Developer Assist.

"הפתרונות ממשפחת DevAssist נוצרו במטרה לאבטח את כלל שרשרת האספקה של פיתוח תוכנה מבוסס סוכנים, משלב היזום, הכתיבה ועד שלב ההרצה", מסרו מצ'קמרקס, שאמרו כי החברה נערכה להתפתחות זו מצד אנתרופיק "מבעוד מועד".

החברות שלא מרגישות מאוימות

עוד מוקדם לדעת אם במרוץ החימוש הזה שבין חברות התוכנה לענקיות ה-AI, האם ידה של אנתרופיק על העליונה או דווקא של OpenAI.

לכאורה, קלוד גם עשוי להשפיע בטווח הקצר על שוק חברות הסייבר המתמקדות בהגנה על שרשראות אספקה בתחום התוכנה - כלומר על מאגרי קוד של אפליקציות המחוברות אלה לאלה. בתחום הזה פעילות בישראל חברות שגייסו עשרות מיליוני דולרים כל אחת, כמו סייקוד (CyCode) או Legit Security.

עם זאת, כל אחת מהחברות הישראליות מתהדרת ביתרון יחסי שאין לקלוד. בעוד שהכלי יכול לאתר חולשות בקוד, הוא יתקשה להבחין בפריצה בדיעבד או בדליפת סודות, או לתעדף מאגרי מידע שונים. במילים אחרות, בעוד שקלוד מתפקד כ"סורק קוד" שיודע לעתים גם לאחות פירצות קוד, הוא נטול הכרה של מבנה הארגון והרגישויות הכרוכות בו.

"זה כלי סריקה נקודתי, רכיב אחד קטן מתוך עולם סיכוני האפליקציה", אומר ליאור לוי, מנכ"ל סייקוד. "ארגונים לא מחפשים רק לזהות חולשות בקוד, אלא לנהל סיכון באופן הוליסטי. ככל שכלי סריקה משתפרים - כך גדל הערך של פלטפורמה שמרכזת, מתעדפת ומנהלת את הסיכון הארגוני. מבחינתנו זה כלי שנוכל להשתלב איתו ולהעשיר את המידע ממנו".

בשל כך, חברות ישראליות שהיו לכאורה אמורות לדאוג, למשל כאלה שפעילות בשוק בדיקת החדירות, נותרות רגועות. גורביץ', שמפתח בטנזאי סוכני AI חכמים המבצעים בדיקות חדירות, לא מרגיש מאוים: "פעמים רבות החולשות בכלל לא נמצאות בקוד, ולעתים צריך להפעיל בדיקות אקטיביות בתשתיות ובאפליקציות ארגוניות. כדי לעשות זאת היטב, צריך לאסוף מידע רלוונטי, לבדוק ביצועים במעבדות של תשתיות שונות וספקיות ענן שונות וגם באתר המקומי של החברה".

יש גורמים בענף שגם מזהירים מפני הכלי החדש. "בעולם שלנו זה כמעט לא הגיוני לתת לכלי AI כמו קלוד 'לרוץ חופשי', כלים כאלה יכולים לתכנן תקיפה שתגרום לקריסת מערך ההגנה הארגוני תוך כדי עבודה", אומר גורם המעורה בתעשיית הסייבר המקומית.

"מזל טוב למי שקנה את מניות הסייבר בהנחה"

בינתיים, בשטח, החברות הגדולות בתחום בישראל מתאימות את עצמן לעידן החדש. צ'ק פוינט מיהרה לרכוש שלוש חברות שמכניסות את הסוכנים החכמים למוצר הוותיק שלה, ואילו זפרן (Zafran), שעוסקת באיתור חולשות סייבר, פיתחה סוכנים חכמים שיודעים לזהות ולסגור פירצות.

ניק פישר, סמנכ"ל השיווק בזפרן, הרגיע בסוף השבוע את עוקביו ברשת וטען כי אנתרופיק לא רוצה להתחרות בחברות הסייבר, אלא להפוך לשכבת המחשוב שעליה הן נבנות. "גם אמזון התחרתה במשך שנים בזיהוי איומי סייבר בענן, אבל את הכסף האמיתי עשתה בשירות הענן. אנתרופיק משחקת את אותו המשחק. מזל טוב לכל מי שקנה את מניות הסייבר בהנחה בשישי האחרון".

"יש פה סופה מושלמת", אומר קובי סמבורסקי, שותף בקרן גלילות. "מצד אחד הזדמנות להקים המון חברות חדשות, ומצד שני איום אמיתי על חברות קיימות. השינוי כל-כך דרמטי, שהוא מייצר גם וגם. אבל יש גם מידה של נאיביות בטענה שמכונה כללית תפתור הכול, ולא יהיה צורך בוונדורים".

לדבריו, "מנועי AI נשענים על ידע ודאטה, וחלק מהדאטה הזה נמצא אצל שחקניות הסייבר. וחוץ מזה, חברות סייבר לא מוכרות רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון. כשאתה קונה מוצר מפאלו אלטו, אתה מגלגל חלק מהאחריות על הוונדור. כשאתה בונה לבד פתרון עם AI, האחריות נשארת אצלך".

מנכ"ל של חברת סייבר מסכם ואומר כי "גם אם חברות הסייבר הישראליות לא ייפגעו מקלוד בשלב הראשון, עצם העובדה שהמשקיעים שלהן יודעים שיש מנועי AI שיודעים לעשות חלק מהעבודה שלהן, תקטין את היכולת שלהן לגייס את מספר העובדים שרצו ואת סכומי הכסף והשווי הרצוי בגיוסים עתידיים. ענף הסייבר כבר משתנה, וכולם יצטרכו להסתגל אליו".

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור