שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל
מניות האנרגיה בת"א הפכו בשנה האחרונה לאחד מאפיקי ההשקעה החמים של הגופים המוסדיים. מדד ת"א תשתיות אנרגיה יותר מהכפיל עצמו בשנה האחרונה, וכך גם 8 מהמניות הכלולות בו. גם מתחילת 2026 זהו אחד המדדים הבולטים בת"א עם זינוק של כמעט 28%.
● הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות
● פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי
בין המניות בעלות הביצועים הטובים בסקטור נמנות אנלייט , דוראל ואו.פי.סי אנרגיה (OPC), שהמשותף להן הוא חדירתן לשוק האמריקאי החם. לשלושתן יכולת ייצור משמעותית בארה"ב, בעיקר סולארית, והן מחזיקות בצבר תכנוני להקמת ג'יגוואטים שלמים באזורים האסטרטגיים ביותר שם. צבר הפרויקטים הזה צפוי להפוך אותן לשחקניות משמעותיות בשוק האמריקאי, שצמא לחשמל לנוכח הקמתן האינטנסיבית של חוות שרתים, שנועדו לתמוך במהפכת ה-AI.
כך, מניית דוראל זינקה בשנה האחרונה ב-276% על רקע הגדלת ההשקעות בארה"ב, והיא כבר נסחרת בשווי של 11.7 מיליארד שקל. אנלייט זינקה ב-245% לשווי של יותר מ-29 מיליארד שקל, מה שהופך אותה לחברה ה-14 בבורסה מבחינת שווי שוק, כשהיא מתחרה ראש בראש עם OPC של עידן עופר, שזינקה ב-186% לשווי ומיקום דומים.
בוננזת חוות השרתים
חברת הייעוץ הגלובלית BCG מעריכה שהביקוש הגלובלי לחשמל מחוות שרתים עומד היום על 86 ג'יגוואט, לא כולל סין, כשארה"ב היא חלק מרכזי מכך עם 53 ג'יגוואט. יתרה מכך, שיעור הגידול הממוצע (CAGR) בארה"ב עומד על 18% בשנה, לעומת 12% בשאר העולם, על רקע בוננזת בניית חוות השרתים בכל רחבי ארה"ב, ובייחוד בווירג'יניה, טקסס וקליפורניה. כיום, החסם העיקרי לשדרוג של יכולת המחשוב לתמיכה בביקוש הכמעט אינסופי של הבינה המלאכותית, הוא צריכת החשמל האימתנית של חוות השרתים.
לשלוש החברות הישראליות שפועלות בארה"ב כבר יש "צנרת" רחבה של פרויקטים נוספים שם, שצפויה להכפיל פי כמה את ההספק המותקן שלהן בשנים הקרובות. OPC מחזיקה במתקנים מחוברים ובבנייה בהספק כולל של 3.6 ג'יגוואט.
קיבולת הייצור הנוכחית של OPC גדולה יותר משל דוראל ואנלייט. בנוסף, חלק ניכר מיכולת הייצור הזאת הוא לא בסולארי, אלא בתחנות כוח קונבנציונליות מונעות בגז, שזמין לאורך כל היממה. זאת בניגוד לייצור סולארי שאמנם קל בהרבה להקמה אך מייצר בצורה מוגבלת יותר, ונדרשת יכולת אגירה משמעותית כדי להשלים אותו. אולם שתי האחרות מובילות עליה בצפי בשנים הקרובות.
דוראל מחזיקה ב-1.7 ג'יגוואט מחוברים או בהקמה בארה"ב, אך צבר הפרויקטים שלה שאפתני, והיא צפויה להגיע ל-7.8 ג'יגוואט של קיבולת ייצור סולארי, ועוד 2.5 ג'יגוואט-שעה של יכולת אגירה בפרויקטים בפיתוח מתקדם.
אנלייט לא מפרסמת באופן ישיר את קיבולת הייצור שלה, אלא משתמשת בשיטה ייחודית שמאחדת את יכולת הייצור והאגירה. במדד המחבר את יכולת הייצור עם חלוקה ב-3.5 של קיבולת האגירה (נקרא FGW), אנלייט מחזיקה 3.3 FGW מחובר או בהקמה, ותגיע ל-10.8 FGW כולל הפרויקטים בפיתוח מתקדם.
מניותיהן של השלוש מקבלות כאמור רוח גבית מהביקוש האדיר לחשמל לחוות השרתים בארה"ב, שיוצר מחירי חשמל גבוהים במיוחד, שכבר מתחילים להדאיג את הצרכנים האמריקאים. אך בנוסף, יש גם תמריצי מיסוי: במסגרת פשרה בקונגרס נקבע שמתקנים שיתחברו עד סוף 2028 ייכנסו ל"נמל בטוח" וייהנו מהטבות המס.