"חוק דרעי 2" חוזר: ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ (ליכוד) אישרה היום (ב') את הקמתה מחדש של הוועדה המיוחדת בכנסת, אשר תכין לקראת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק שתמנע מבג"ץ להתערב במינויים ובפיטורים של שרי הממשלה.
מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, אשר עבר בקריאה הראשונה במרץ 2023 ברוב של 63 תומכים לעומת 55 מתנגדים. הצעת החוק לא קודמה מאז, וחידוש המהלך לקידומה כעת דורש להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנתה. זאת, בהתאם לדרישת הייעוץ המשפטי ולנוכח הזמן שחלף מאז.
● איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל-כך הרבה מסביבת נתניהו?
● בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים
● למה בית המשפט הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?
הצעת החוק קובעת כי "לא תהא ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או הנובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה". בכך נועדה הצעת החוק לבטל את הלכת דרעי-פנחסי, אשר בה פסק בג"ץ בשנת 1993 כי אין למנות לתפקיד שר או סגן שר מועמד שהוגש נגדו כתב אישום. הפסיקה, שהתבססה על כך שמינויים כאלה אינם סבירים, ביטלה את החלטתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין למנות כחלק מההסכם הקואליציוני עם ש"ס את אריה דרעי לשר הפנים ואת רפאל פנחסי לסגן שר הדתות.
בקואליציה מבקשים לקדם מחדש את הצעת החוק בראש ובראשונה כדי לאפשר את המשך כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. כזכור, בג"ץ הוציא באחרונה צו על-תנאי המורה לראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע לא יעביר את בן גביר מתפקידו לנוכח התערבותו הפוליטית בעבודת המשטרה. אם התיקון לחוק היסוד יעבור, נתניהו יוכל למנות מחדש את בן גביר גם אם בג"ץ יפסול אותו מלכהן בתפקיד - ומבלי שבית המשפט יוכל להתערב שוב במינוי.
לפי הצעת החוק, המגבלות היחידות על מינוי שר יהיו במקרה שהמועמד איננו אזרח ישראלי, במקרה שהוא חייב בתקופת צינון, ובמקרה שהוא נדון לעונש מאסר בפועל בעבירה שיש עמה קלון.
התיקון לחוק היסוד, אם יעבור, יאפשר גם לנתניהו עצמו להחזיק בתיקים שאינם מאוישים על-ידי שרים קבועים. לנוכח הלכת דרעי-פנחסי, הדבר נאסר על נתניהו, שכן תלוי ועומד נגדו כתב אישום בתיקי האלפים. בעקבות התפטרות שרי ש"ס ופרישת החרדים מהקואליציה לנוכח העיכוב בחקיקת חוק הגיוס, נתניהו לא יכול היה להחזיק בתיקים שהתפנו, ולו לתקופה קצרה, ומינה להם ממלאי-מקום מהליכוד.
היועמ"שית הזהירה מפגיעה בשלטון החוק
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה ל"חוק דרעי 2" במהלך הליך החקיקה המקורי של ההצעה לפני שלוש שנים. היועמ"שית הזהירה אז כי הצעת החוק פוגעת בשלטון החוק, בטוהר המידות, במינהל התקין ובאמון הציבור בעקרונות אלה.
"חוק דרעי 2" מגיע אחרי שבדצמבר 2022, בסמוך להקמת הממשלה הנוכחית, אישרה הכנסת בשלוש קריאות את "חוק דרעי 1". אותו חוק, שעבר גם הוא כתיקון לחוק יסוד: הממשלה, התיר ליו"ר ש"ס אריה דרעי לכהן כשר, למרות שבית המשפט גזר עליו עונש מאסר. זאת, באמצעות קביעה בלשון החוק כי תימנע כהונת שר ממי שנגזר עליו מאסר בפועל - אך לא מאסר על-תנאי, כפי שנגזר על דרעי.
באותו מקרה לא נעשה שימוש בחוק שעבר, שכן בג"ץ פסל את החלטת נתניהו למנות את דרעי וקבע כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. הנימוקים המרכזיים לפסיקה היו צבר ההרשעות הפליליות של דרעי והמצג שהציג לבית המשפט שאישר את הסדר הטיעון איתו, ולפיו יפרוש מהחיים הפוליטיים.
