וולט מרקט / צילום: Shutterstock
בשבועות האחרונות מתרחשים בחברת המשלוחים וולט שני תהליכים מקבילים, שאומנם לא קשורים ישירות אחד לשני, אך עשויים להשפיע על אופי התפתחות החברה בשנים הקרובות.
הראשון הוא האילוץ מצד רשות התחרות למכור את פעילות המרקט של וולט, והשני הוא ההתרחבות בתחום ההסעדה לעובדים תחת המיתוג "וולט בנפיטס". בכל אחד מהמקרים יש כמה שאלות פתוחות.
● שיתוף-הפעולה בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויות להיפרד ברבעון הבא
● האפשרויות שעומדות בפני וולט אחרי האולטימטום של רשות התחרות
התחרות של המרקט
בשבוע שעבר הודיעה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, על כוונתה לאלץ את וולט למכור את פעילות המרקט, שבמסגרתה החברה מוכרת בעיקר מוצרי מזון וניקיון, ומהווה למעשה פלטפורמת סופרמרקט לכל דבר ועניין שמתחרה בקמעונאיות המזון הגדולות - אשר גם הן נמצאות בתוך האפליקציה. לפי וולט, מדובר בפעילות נפרדת משירות המשלוחים העיקרי של החברה, שבראשה עומד מנכ"ל ייעודי, שמוליק נבון.
ההחלטה התקבלה בחברת המשלוחים כמהלך חריג, לאחר שבשבועות האחרונים התנהל משא-ומתן בינה לבין גורמים ברשות התחרות באשר לתנאים שיאפשרו את המשך מתן הפטור מהסדר כובל. ברשות התחרות קיוו להגיע להסכמות עם וולט, אך שם טענו כי הדרישות של הרגולטור מרחיקות לכת ובלתי אפשריות. כעת נבחנות האפשרויות לרכישת וולט מרקט על-ידי שחקניות רלוונטיות בשוק.
בראיון שנתנה לגלובס מנכ"לית וולט לשעבר, ליאור אשכול, היא הסבירה כי "וולט היא כבר לא רק חוט מקשר בין עסקים לצרכנים. היא הקימה עסק משלה, וולט מרקט, שלמעשה מתחרה בסופרים ובעסקים דוגמת ילו של פז". אשכול ציינה כי "זה חלק נפרד של החברה. הוא אפילו לא איתנו בבניין, ומנוהל לגמרי בנפרד. יש לו אותו דנ"א, אבל מבחינתנו הוא עוד בית עסק באפליקציה".
הרוכשים הפוטנציאליים
לפי חברת המחקר שופ אנליטיקס המנטרת את רכישות הישראלים באונליין באמצעות פאנל צרכנים, וולט מרקט תופסת כ-50% מהכנסות וולט בתחום רשתות המזון. המחצית השנייה מתחלקת בין שופרסל, רמי לוי, AM:PM ואחרים, שכולם כאמור עובדים עם וולט. לפי שופ אנליטיקס, וולט מרקט מתאפיינת בנאמנות לקוחות ותדירות רכישה גבוהות יותר מאשר רשתות המזון האחרות.
לא הרבה רשתות יכולות לעמוד ברכישה של אופרציית וולט מרקט, החולשת על כ-30 סניפים בפריסה ארצית - הן מפאת הגודל והן מפאת הקושי האפשרי במיזוג עם מתחרות בשוק. על-פי הערכות, המחזור של וולט מרקט נאמד בכמיליארד שקל בשנה, בעוד הערכות צנועות יותר מדברות על 500-600 מיליון שקל בשנה.
לדברי פרופ' עדי איל, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת בר-אילן, "זה לא מחויב המציאות שרק השחקנים המובילים מתחום האוכל יציעו לרכוש את וולט מרקט - זו יכולה להיות גם חברה מתחום אחר. יכול להיות שזו תהיה חברה שמתעסקת בשוק משיק או עושה משהו בתחומי הקמעונאות".
מומחה אחר להגבלים עסקיים אומר כי "אני לא רואה שחקן גדול כמו רמי לוי, שופרסל, קרפור או ויקטורי, שמאפשרים לו לרכוש את הכול ביחד. הרשות תעדיף שחקן חדש בתחום או מישהו קטן, אבל קשה לדמיין שמישהו כזה יגיע".
עד כה אין באמת חברות שהן מועמדות מובילות לרכוש את וולט מרקט, והתאריך האחרון לסיום העסקה נותר חסוי בעקבות ההסכמות בין אפליקציית המשלוחים לרשות התחרות. על-פי בכיר בענף משלוחי המזון, יש כמה שאלות פתוחות. למשל, "מה יהיה היחס של וולט מעתה לקמעונאים האחרים שנמצאים על גבי האפליקציה?", הוא תוהה. "אני לא רואה רצון ספציפי של וולט להיפטר מהמרקט, אבל כנראה שבאמת לא הייתה להם ברירה".
מומחים להגבלים עסקיים ששוחחו עם גלובס טוענים כי נושא המכירה הוא בעייתי, בשל העובדה שמדובר בפעילות של מחסני ליקוט בלבד - שללא הפעלת שירות המשלוחים המהיר לצידם, לא מספק את הסחורה. לפי דרישת רשות התחרות, וולט תוכל להמשיך לשמש כשירות משלוחים לוולט מרקט תחת הבעלות החדשה, בכפוף להסכם שייחתם בינה לבין הרוכשת. עם זאת, בכל מקרה של מכירה, החברה הקונה תיאלץ לשנות את שם החברה, כך שלא יכלול את המילה "וולט".
התחרות מול סיבוס
כאמור, האירוע השני שבו קשורה וולט בימים אלה הוא ההתרחבות בתחום ההסעדה לעובדים, תחת השם "וולט בנפיטס" - שירות המאפשר גישה לכ-11 אלף מסעדות, רשתות וחנויות בפריסה ארצית, דרך הפלטפורמה של וולט.
מדובר בתהליך שמתרחש מתחת לרדאר כבר תקופה, כשבחודש האחרון הוגדל מאוד מספר העובדים בשירות. בעבר פורסם כי וולט עשויה לסיים בקרוב את התקשרותה עם סיבוס, אבל היעדר רגולציה בתחום משאיר כמה דלתות פתוחות.
"בעבר סיבוס הייתה B2B בלבד (התקשרות בין חברה לחברה), ו-וולט הייתה B2C (התקשרות בין חברה ללקוח)", מסביר מומחה להגבלים עסקיים. "נוצר ביניהן שיתוף-פעולה, כיוון שכל אחת השלימה צרכים, ולא הייתה חפיפה ביניהן. ב-2019 - לפני הקורונה של 2020, שהייתה שנת הפריצה של תחום המשלוחים בישראל - רשות התחרות נתנה לוולט פטור מהסדר כובל לשש שנים, והוא פקע בנובמבר 2025. עכשיו הם נכנסים לוולט בנפיטס, בזמן שההסכם עם סיבוס עדיין בתוקף".
לפי פרופ' איל, "יש כמה שאלות שונות במקביל בכל מה שקשור לוולט. מדובר בסוג של עסק, שמצד אחד מביא חדשנות ושיבוש לשווקים שהוא חודר אליהם וגורם לתהליכים להשתנות, ומצד שני נהנה מכוח מכירתי ותפעולי גדול ומאמון הציבור מבחינת היקפי השימוש באפליקציה".
לדבריו, וולט היא עסק מתפשט, שהגיוני שיהפוך למתחרה גם בתחומים אחרים, כמו תחום הסעדת העובדים. "זו כניסה שנראית על פניו מבורכת, והייתי שמח אם יקרו יותר מקרים כאלה בעתיד. וולט משתמשת ביתרונות היחסיים שלה בכל שוק כדי לצבור לקוחות. אין בזה שום דבר פסול, להפך. גם בתחום משלוחי האוכל וולט פועלת בדרך שונה משהיה מקובל לפניה, והחדשנות שלה משרתת את הצרכנים, את העובדים ואת בעלי החברה ביחד".
"החסרונות הם דווקא בנושא הלא תחרותי, כמו בדיני עבודה, שם זה נושא מאתגר יותר מאשר בתחום התחרות", אומר איל. לדבריו, מה שנראה כמו חוסר קוהרנטיות של הרגולטור - שמכשיר פטור מהסדר כובל בתחום אחד ומתיר אותו באחר - לא נובע מחוסר ידע, אלא מבחינה ספציפית של מעמדה של וולט בכל אחד מהשווקים.
בהיעדר רגולציה קיימת, וולט ממשיכה לפעול בחזית ההסעדה לעובדים, על אף שהיא למעשה הופכת למתחרה של סיבוס בעודה עובדת עמה. לפני כשבועיים פרסם תומר כהן, מנכ"ל וולט, פוסט בלינקדאין שבו כתב כי "ישראל נכנסת לעידן חדש של תחרות בתחום תקציבי ההסעדה. החברות, העובדים ובתי העסק יהיו המרוויחים העיקריים".
בפוסט אחר באותו נושא כתב כהן, "האמת? זו בדיוק הסיבה שבגללה הצטרפתי לוולט - לבנות, לשפר ולפתח פתרונות ללקוחות". איזה עתיד צפוי לשירות? ימים - וצרכנים - יגידו.
מוולט נמסר בתגובה: "אנחנו פועלים, כתמיד, בהתאם לחוק".