המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"
אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א
תשעה בני אדם נהרגו היום כתוצאה מפגיעת טיל מאיראן בבית כנסת בעיר בית שמש. חלקם היו בתוך המקלט התת קרקעי במבנה בעת הפגיעה.
● קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני
● העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן
"סטטיסטית, פגיעה ישירה היא תרחיש אפשרי", אומר סא"ל בני ברוש, חבר איגוד המהנדסים, ד"ר להנדסת בניין ולשעבר המהנדס הראשי של פיקוד העורף. "אלו מקרים קשים מאוד לעיכול, במיוחד כשמדובר באנשים שעשו בדיוק את מה שנדרש מהם. אבל צריך להבין שההסתברות שייפגע מקלט גבוהה יותר מאשר ממ"ד, כי השטח שלו מעל פני הקרקע גדול יותר בהשוואה לממ"ד".
ברוש מציין כי "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה - שהם גדולים בסדרי גודל ממה שהכרנו בעבר - פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'. זו הסתברות קשה, אך היא קורית ככל שגדלה כמות הטילים. כשיש עוד מבנה מעל למקלט זה יכול להוריד מחומרת הפגיעה.
"אם זה לא היה מקלט אלא מבנה רגיל, היינו סופרים חס וחלילה הרבה יותר הרוגים. העובדה שמדובר במבנה ממוגן, ושככל הנראה הפיצוץ אירע מחוץ לכתלים ולא בתוכם, הפחיתה דרמטית את כמות הנפגעים. המיגון לא מנע את ההרג לחלוטין במקרה הקיצוני הזה, אבל הוא מנע אסון גדול עוד יותר".
האם יש הבדלים בתקני המיגון במקומות כאלה?
"במקלטים גדולים מאוד, למשל בבתי ספר או בתי חולים, אנחנו מתקינים מחיצות פנימיות כדי לצמצם נזק, אבל לפעמים אי אפשר כמו בבתי ספר ומקלטים ציבוריים ובסך הכול זה מוכיח את עצמו. ביוני הייתה פגיעה אזורית בתל אביב ושני מקלטים כאלה הצילו את כל מי ששהה בתוכם".
ברוש מציין כי העובי של קירות המקלט והתקנים במוסדות ציבור או בתי חולים גבוה יותר מאלו של ממ"ד ביתי, בדיוק במטרה להקטין את הנזק במקרה של פגיעה - משום שיש אנשים רבים יותר בתוכו.
בפיקוד העורף מדגישים ההנחיות הן להמשיך ולהיכנס למרחבים המוגנים. "גם במקרה הנדיר של פגיעה ישירה המקלט מעניק הגנה טובה עשרות מונים מכל מבנה רגיל, ובוודאי שהוא מספק הגנה מלאה מרסיסים והדף, שהם גורמי הפגיעה העיקריים", מסכם ברוש.