ישראל מנהלת לראשונה בתולדותיה מערכה צבאית ללא תקציב מדינה מאושר, כשהיא נסמכת על תקציב המשכי ורזה בלבד. במשרד האוצר טענו בימים האחרונים כי מערכת הביטחון מקבלת את כל הסיוע הנדרש, וכי מבנה הרכש ארוך הטווח של המשרד נותן מענה למצב. עם זאת, ברור כי הדיונים המתקיימים כעת בכנסת כבר אינם רלוונטיים למציאות הביטחונית החדשה.
● משרד האוצר דורש לפתוח את המשק ממחר. ומה עם מסגרות החינוך?
● שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים
● סמוטריץ': "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"
הפער בין תקציב המדינה ההמשכי לבין הצעת התקציב המונחת בפני הכנסת עומד על כ־55 מיליארד שקל. מדובר בפער תקציבי שעלול להקשות על הממשלה בבואה לממן את הוצאות היציאה מהמלחמה והשיקום, זאת לצד התחייבויותיה הקבועות ומתן השירותים האזרחיים. הכנסת אמורה לאשר עד סוף החודש הנוכחי את התקציב, שהוגש לאישורה באיחור רב. הצעת משרד האוצר הונחה על שולחן הכנסת בסוף חודש ינואר, כחודשיים לאחר אישורה בממשלה ובאיחור מהמועד הקבוע בחוק. מצב זה הותיר לכנסת חודשיים בלבד לדון בסעיפי התקציב ובחוק ההסדרים לפני המועד האחרון לאישורו בסוף החודש הנוכחי. חיש לציין כי אי־עמידה בלוח הזמנים תוביל לפיזור הכנסת, אלא אם תיקבע הארכה בחקיקה.
בינתיים, חידשה הכנסת את הדיונים, ובוועדת הכספים דנו ביעד הגירעון. למעשה, התקבלה החלטה להמשיך את הדיונים בתקציב במנותק מהמלחמה, תוך כוונה להוסיף את הוצאות הלחימה בהמשך כתוספת למסגרת המדינה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העריך כי עלויות המלחמה הגיעו עד לאותה נקודה לכ־9 מיליארד שקל, בעוד שמבצע "עם כלביא" לבדו עלה 20 מיליארד שקל עבור 12 ימי לחימה.
הפערים באים לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בסעיפי הביטחון. תקציב הביטחון ההמשכי עומד כיום על 90 מיליארד שקל, לעומת 111 מיליארד שקל שהוקצו לו בהצעת התקציב החדשה. לנוכח היקף הלחימה, כבר כעת ברור שתקציב הביטחון צפוי להיפרץ.
במערכת הביטחון דרשו במקור 144 מיליארד שקל, אך הסכימו בסופו של דבר להתפשר על סכום נמוך יותר. ניתן לייחס את הפשרה הזו, בין היתר, לעובדה שתרחיש הבסיס בהצעת התקציב לא כלל התלקחות מלחמה מול איראן. כעת נראה כי ייתכן שלא יהיה מנוס משימוש ב"קופסאות תקציביות" המאפשרות הוצאה של מיליארדי שקלים מחוץ למסגרת התקציב, מהלך שמעורר ביקורת רבה.
"יש כאן כמובן חוסר ודאות תקציבית", אומר ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל. "אנחנו נמצאים בתוך תקציב המשכי והוא מוגבל לתקציב השנה שעברה, אלא שגם היא הייתה שנה של תקציב ביטחון גדול מאוד. לכן, אני לא צופה כרגע בעיה אלא אם כן המלחמה תימשך הרבה זמן - זה כמובן יכול להקשות".
ד"ר חדד מסביר שלמערכת הביטחון בעת חירום יש אפשרות לחרוג מהתקציב באישור ראש הממשלה ושר הביטחון. "בכל אופן, בדרך כלל התקציבים שעוברים לא כוללים תקציבי מלחמה. לכן כשיש מלחמה היא בוודאי פורצת את התקציב ולאחר מכן המדינה מחליטה כמה משאבים להחזיר לבניית הכוח".
האם הצמיחה תציל את הגירעון?
בדיוני הכנסת עלה כי לא רק תקציב הביטחון יכביד על הקופה הציבורית, אלא גם הוצאות הריבית של ישראל שקפצו דרמטית בשנות המלחמה. שר האוצר כבר הודה כי יעד הגירעון, העומד על 3.9% תוצר, ככל הנראה ייפרץ. אנשי האוצר הסבירו בכנסת כי רמת גירעון של כ־4% עשויה לאפשר התמודדות עם יחס החוב־תוצר באופן שיביא להורדתו האיטית וההדרגתית, אך כעת נראה כי הסיכויים לכך קלושים.
יחס החוב־תוצר של הממשלה, שעמד לפני המלחמה על כ־60%, טיפס ל־68.5% באופן שמייקר את עלות החוב ומהווה משקולת על התקציב. בצד החיובי, נתוני הצמיחה הפתיעו בשנה שעברה ובאוצר צופים כי התחזית לשנת "ריבאונד" (התאוששות) תישאר על כנה, למרות המערכה הנוכחית מול איראן. צמיחה זו עשויה להעניק למשק את האוויר לנשימה הדרוש להתמודדות עם העלויות הכבדות.
במשרד האוצר שאפו להתוות מסלול לירידת יחס החוב־תוצר כך שישוב לרמתו המקורית בתוך שמונה שנים, אך לשם כך נדרש יעד גירעון של 3.2% - יעד שטיפס כבר במהלך הדיונים בממשלה ל־3.9%. גם נגיד בנק ישראל בחר להשמיע ביקורת מרומזת עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת. "הממשלה עשתה התאמות פיסקליות בתקציב 2024 ובתקציב 2025, וטוב שפעלה בהתאם להמלצות שלנו", ציין הנגיד והוסיף כי "ברור שניתן היה להתאמץ יותר בתחומי מנועי הצמיחה וההטבות, אבל כשעושים זום אאוט צריך להבין את חשיבות הצעדים".
שר האוצר הבהיר השבוע כי ניתן להמשיך להכין את התקציב בוועדות הכנסת ואף להצביע עליו מרחוק במידת הצורך, במטרה למנוע עיכובים נוספים. עם זאת, בנסיבות שהשתנו לחלוטין, כבר לא בטוח שהתקציב יאושר במתכונתו המקורית, ורפורמות רבות עשויות "לנשור" ממנו.
במוקד חוסר הוודאות עומד ריווח מדרגות המס, שאמור היה להגדיל את שכר הנטו של העשירונים הגבוהים בעלות של 5 מיליארד שקל. כעת לא ברור אם המקור התקציבי להטבה זו - מס רכוש על קרקעות פנויות - יעבור במלואו. ספק דומה קיים גם לגבי המס על הבנקים, כאשר באוצר עשויים להעדיף חתירה להסכמות על היטל חד־פעמי שיזרים מזומנים מיידיים לקופת המדינה.
"הממשלה הנוכחית במילא אינה מתייחסת לתקציב כמגבלה ופורצת אותו כשהיא רוצה, בין בהגדלת התקציב בדיעבד ובין בכל מיני שטיקים", אומר דוד מילגרום, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. "למפתיע, גם הגופים המוסדיים אינם מענישים את הממשלה שפועלת ללא תקציב בדרישה לריבית גבוהה יותר על איגרות החוב שהיא מנפיקה, ואפילו חברות הדירוג הבינלאומיות מנמנמות".
לעומת זאת, אורי יוגב, אף הוא בתפקיד הממונה על התקציבים בעבר, סבור כי אין בעייתיות חריגה בניהול המערכה. "המערכות האוצריות יודעות לתפקד באירוע חירום", מסביר יוגב, אך מזהיר: "הבעיה תהיה המחיר הכלכלי והצעדים שנאלץ לנקוט ביום שאחרי".
