שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
לילה לא פשוט עבר על משרד האוצר. בשעות המאוחרות שבין יום שלישי לרביעי נאלצו באוצר להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק מרמה סבירה של 3.9% תוצר לגירעון גבוה של 5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה לשנה זו מ-5.2% ל-4.7% - ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים.
● פרשנות | המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס
● הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו
● למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ-5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים
בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו לטובת עמדת מערכת הביטחון מול האוצר. בניגוד לסיכומים קודמים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - כך לפחות רואים זאת באוצר - מערכת הביטחון הביאה דרישות נוספות שניפחו את החשבון ברגע האחרון.
בהתאם, תקציב הביטחון יוגדל מכ-111 מיליארד שקל שתוכננו בתקציב 2026 לכ-140 מיליארד שקל בהוצאות מזומן. בנוסף, תועמד "קופה" של 7 מיליארד שקל למקרה של צורך ביטחוני - כאשר ההערכה היא שגם כספים אלה ינוצלו עד מהרה.
בהתאם, מגבלת ההוצאה בתקציב המדינה תיפרץ, ויעד הגירעון יעלה ל-5.1%. מדובר בגירעון גבוה יותר מאשר הנתון שאיתו סיימה ישראל את 2025 (4.7% תוצר), שלא יאפשר חזרה למתווה יורד של יחס חוב-לתוצר.
במקביל, לאור הטלטלה במשק שיצר מבצע "שאגת הארי", הכלכלן הראשי באוצר הפחית את תחזית הצמיחה לשנת 2026, מ-5.2% ל-4.7%. עם זאת, באוצר הגדילו את תחזית הכנסות המדינה בכ-10 מיליארד שקל, בעקבות הפתעה חיובית בגביית המסים בחודשים ינואר-פברואר. ללא גידול זה, יעד הגירעון היה מעמיק לרמה חמורה עוד יותר של כ-5.5% תוצר.
עוד הוחלט בממשלה על פיצול מחוק ההסדרים של שתיים מהתוכניות המרכזיות של סמוטריץ' והאוצר לתקציב שנמצא בשלב הדיונים בכנסת, ואמור לעלות לאישור סופי במליאה עד סוף החודש. כך נותרה בחוץ הרפורמה לפתיחת משק החלב, כמו גם הטלת מס רכוש על קרקעות פנויות. ההכנסות הצפויות למדינה ממס הרכוש היו אמורות לממן את ההטבה לציבור במדרגות מס ההכנסה, שכעת נמצאת בסיכון ללא מקור תקציבי ברור.