אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בתקופת המלחמה, מדור המשרוקית של גלובס יתמקד בביאור סוגיות אקטואליות ובמתן הסברים עובדתיים על ענייני השעה, בצד בדיקות של אמירות אקטואליות
הלילה האחרון (בין שלישי לרביעי) היה אחד הלילות הקשים שידענו מאז תחילת המלחמה, עם למעלה מ-1,200 התרעות מאז חצות ועד 6 בבוקר - כך לפי מאגר הנתונים בעיבודו של ד"ר יובל הרפז. מדובר ב-44% מהיקף הירי היומי הממוצע במבצע "שאגרת הארי" (להוציא את שני הימים הראשונים למבצע, בהם היקף הירי היה חריג בהשוואה להמשך). זאת, בעוד שביום "סטנדרטי" למבצע, בשעות הלילה (חצות עד 6 בבוקר) מתבצע "רק" כ-17% מהירי היומי. במילים אחרות, הלילה האחרון היה קשה כפליים (ואפילו יותר) מהלילות האחרים בשגרת המלחמה.
● המשרוקית | הסוף לשלטון האייתוללות? מה צריך כדי שזה יוכל להתממש
● שאלת השעה | האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?
● שאלת השעה | למה האיראנים משגרים פחות טילים?
כל זה בא לאחר שרק אמש (ג') בכירים אמריקאים טענו כי התקיפות של ארה"ב וישראל הפחיתו את יכולת שיגור הטילים של איראן ב-90%, וכי "היכולת של איראן לייצר ולשגר כטב"מים וטילים ספגה מכה אנושה". כבר בשבוע שעבר בישראל נשמעו הערכות, מפי "גורם צבאי בכיר", כי 65% ממשגרי הטילים של איראן הושמדו.
"כמו לנסות לייבש ביצה באמצעות הריגת יתוש-יתוש"
אז איך בכל זאת האיראנים הצליחו לרתק למקלטים המונים בישראל למשך זמן רב במהלך הלילה? ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר: "איראן היא מדינה ענקית, גדולה פי שלושה מצרפת רק כדי לתת מושג, ויש בתוכה ערים תת-קרקעיות שמאחסנות טילים. אז אם היו להם בהתחלה 3,000 טילים ו-400-500 משגרים, אז גם אם השמדת להם 70% מהמשגרים כמו שאמר דובר צה"ל, אז עדיין יש להם מספיק כדי לטפטף ולהטריד אותנו".
לדבריו, "אלה הרי לא מטחים גדולים, והם עובדים במצב של טפטופים, מה שיכול להימשך גם כמה חודשים ואולי יותר. זה נכון גם אם נשארו להם 100 משגרים או פחות. יש ציד משגרים אפקטיבי, אבל תמיד יש משהו שמתחמק. זה כמו לנסות לייבש ביצה באמצעות הריגת יתוש-יתוש".
אז האם יש פתרון או שבטווח הנראה לעין נגזר עלינו להמשיך עם מרוץ הלילה למקלט? לדעת קליסקי, "הפתרון צריך להיות בשני היבטים. קודם כול, בהיבט ההרתעתי, להשתמש בסוג של נשק או תקיפות שיגרמו לנזק כל-כך גדול שלא יהיה שווה להטריד אותנו, כמו שקורה עם המדינות שסובבות אותנו, כדוגמת סוריה. הדבר השני הוא לפגוע להם בתשתיות. המשגרים והטילים ניזונים מתשתיות כמו דלק, חשמל ומיזוג אוויר, כך שפגיעה בהן תקשה עליהם לירות".
יחד עם זאת, תא"ל (מיל') רן כוכב (רנכו), מי שהיה בעבר מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל, מצביע על בעיה במישור אחר לגמרי: מדיניות ההתרעה. למרות האינטנסיביות של ההתרעות, הוא אומר כי "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים. התחושה שהיו יותר היא מוצדקת - כי אכן יש יותר התרעות". על-פי הדיווחים בתקשורת, כל ההתרעות שנשמעו הלילה נבעו משישה שיגורים מאיראן.
לטענתו, "אין סיבה שתינתן התרעה מוקדמת בשל מטחים רצופים או בשל השיגור הקודם כשהאנשים כבר נמצאים במרחבים המוגנים. אין סיבה שיעלו את כמות ההתרעות על כמות זהה של טק"ק (טיל קרקע-קרקע). לכן, זה לא שהיה אתמול יותר ירי טילים מאשר שלשום, פשוט מדיניות ההתרעה מוגזמת ולא מותאמת. אם הם יורים עכשיו ובעוד חמש דקות שוב - האזרח מקבל כשמונה התרעות. במקום לחסוך חלק מההתרעות בגלל תכיפות השיגור, נוצרת דווקא הרגשה הפוכה כאילו יש יותר".