שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), אשר קיבל לידיו את הסמכות להעביר לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההמלצה לגבי בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, העביר אתמול (ג') לנשיא את המלצתו.
המלצת אליהו וחוות-הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים יונחו כעת על שולחנה של היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, והיא תעביר את המלצתה להרצוג, שיכריע בבקשת נתניהו.
● בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד, והאם יש צורך בהודאה באשמה
● דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"
● האם דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?
● חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
השר אליהו טיפל בנושא אחרי ששר המשפטים יריב לוין העביר אליו את הסמכות המסורה לפי חוק לשר המשפטים. זאת, לנוכח ניגודי עניינים אפשריים סביב קירבתו של לוין לנתניהו והיותו עד במשפטו של ראש הממשלה.
אליהו הודיע כי הוא קיים התייעצויות עם "אנשי רוח וביטחון, רבנים, מילואימניקים שחזרו מהחזית, משפטנים ומובילי דעת קהל - הכול כדי להגיע להחלטה המדויקת והנכונה ביותר. למדתי פסקי דין וחומר משפטי רלוונטי הנוגע לפסיקה בישראל, כמו גם לדין המשווה בעולם".
אליהו: "מטרת החנינה בענייננו - שיקום האומה"
במסמך שהגיש לנשיא, כתב אליהו כי יש לקבל את בקשת החנינה על בסיס "הצורך לאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו... ללא המשקולות והסחות הדעת הכרוכות בניהול הליך פלילי תובעני".
נימוקים נוספים שמציין אליהו נוגעים ל"תרומתו הציבורית של ראש הממשלה" ו"לצורך לאחות את הקרע בעם ולשקם את אמון הציבור". בהקשר זה טוען השר כי משפטו של נתניהו הפך ל"מוקד של שסע חברתי מדמם", וכי קיים צורך ב"ריפוי משבר האמון העמוק שנוצר במערכות המדינה נוכח הצללים שליוו את ההליך מראשיתו".
בהתייחסו לחוות-הדעת של מחלקת החנינות משרד המשפטים, בה נקבע בין היתר כי לא ניתן לשקול את בקשת החנינה לפני שנתניהו הודה בעבירות, פרש מתפקידו או שניתן פסק דין לגביו, אליהו כותב: "הדרישה להתנות חנינה לאומית בהודאה אישית מניחה בטעות שהמטרה כאן היא 'שיקום העבריין'. אולם מטרת החנינה בענייננו אינה בהכרח שיקום האיש, אלא שיקום האומה".
עוד כותב אליהו כי "אין להתנות את סמכות החנינה בדבר, ודאי שלא בהודאה כפויה".
אליהו מוסיף כי עמדת מחלקת החנינות, לפיה לא ניתן לקבוע כי להרצוג קיימת סמכות להעניק חנינה בצירוף הנסיבות הנוגע לראש הממשלה, היא שגויה "משפטית ועובדתית"; וכי למחלקה אין את הכלים לשקול היבטים "חברתיים, מדיניים, ביטחוניים ולאומיים".
לקראת סיום מכתבו קורא אליהו לנשיא ללכת בעקבות אביו, הנשיא חיים הרצוג, שהעניק בשעתו חנינה לבכירי השב"כ בעקבות רצח המחבלים שנתפסו בחיים בפרשת קו 300. "בשעתו הגורלית ידע אביך להתעלות מעל רעשי הרקע ומעל שורת הדין וקיבל את ההכרעה הקשה לחון את אנשי השב"כ למען בטחון המדינה. אני קורא לך להמשיך מורשת מנהיגותית זו".
איכות השלטון: "מסמך מביך"
מבית הנשיא נמסר כי "כל ניסיון להשפיע בצורה זו או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות של הנשיא, מכל כיוון שהוא, לא ישפיע על שיקול-הדעת של הנשיא ולא ישנה דבר. הנשיא יפעל אך ורק על-פי הדין, צו מצפונו וטובת המדינה".
התנועה לאיכות השלטון כינתה את מכתבו של אליהו להרצוג "מסמך מביך ונטול כל משמעות משפטית". בתנועה קראו לנשיא "להפסיק את המחול המגוחך הזה ולהודיע כי אין לו שום סמכות לתת חנינה בניגוד להמלצות גורמי המקצוע. הסירוב שלו לעשות זאת מעלה את החשש שהיה אמת בטענה של יועצו לשעבר בנוגע למומחיותו של הנשיא בפירוק מטענים מורכבים. נדמה שנשיא המדינה עדיין משתעשע ברעיון העוועים הזה".
משרד המשפטים: אפקט מצנן למאבק בשחיתות
מחלקת החנינות במשרד המשפטים העבירה באחרונה את חוות-דעתה לשר אליהו, ובה התנגדות לבקשת החנינה. המחלקה קבעה בחוות-דעתה כי מתן חנינה בשלב המתקדם שבו מצוי משפטו הפלילי של נתניהו עלול ליצור אפקט מצנן למאבק בשחיתות.
לפי חוות-הדעת של מחלקת החנינות, כל עוד נתניהו מתעקש כי הוא חף מפשע וטוען כי המשפט מהווה רדיפה פוליטית, לא ראוי להכריע בבקשת החנינה מבלי שהוא יודה באשמה או יפרוש בהסכמה מתפקידו - או שיינתן פסק דין במשפט הפלילי שבו הוא עומד לדין. עוד נכתב בחוות-הדעת כי מתן חנינה ללא הכרעה באישומים נגד נתניהו תוביל לחוסר ודאות בציבור ועלולה להעמיק את הקרע בעם ו"לעורר מחול שדים".
חוות-הדעת אף עמדה על ההבדלים שבין בקשת נתניהו לבין החנינה שהעניק הנשיא חיים הרצוג (אביו של הנשיא הנוכחי) לראשי השב"כ בפרשת קו 300 בשנות ה-80'. בין היתר, במחלקת החנינות ציינו כי באותה פרשה הודו ראשי השב"כ במעורבותם ברצח המחבלים שנתפסו בחיים, בעוד שנתניהו כופר באשמה. בנוסף, ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, פרש מתפקידו כתנאי לקבלת החנינה, בעוד שנתניהו מבקש חנינה כדי להוסיף ולכהן בתפקיד.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, טרם העבירה את התייחסותה לבקשת החנינה, אך ככל הידוע גם היא צפויה להתנגד ולקבוע כי בקשת נתניהו לא עומדת באמות-המידה המצדיקות טיפול בבקשת חנינה.
במחלקת החנינות במשרד המשפטים הבהירו כי "ככל שתוגש עמדת גורמי התביעה טרם החלטת נשיא המדינה, תפעל מחלקת חנינות לעדכון והשלמת חוות-הדעת בהתאם, על-מנת שעמדת גורמי התביעה תובא אף היא במארג השיקולים הנוגעים לעניין".
במסיבת עיתונאים שערך בשבוע שעבר, קרא נתניהו להרצוג "לעשות את הדבר הנכון ולסיים את הקרקס האבסורדי הזה". נתניהו אמר את הדברים יום אחרי שמחלקת החנינות במשרד המשפטים השלימה את חוות-דעתה המתנגדת לבקשתו.
נתניהו: "להוריד את עוצמת הלהבות"
בנובמבר 2025 הגיש נתניהו בקשת חנינה לנשיא הרצוג. בבקשתו לא הודה נתניהו בביצוע עבירה כלשהי, לא הביע חרטה ולא לקח אחריות על המעשים שבגינם הוגש נגדו כתב אישום. הוא אף הבהיר כי אין בכוונתו לפרוש מראשות הממשלה.
נתניהו כתב בבקשתו להרצוג: "אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו. מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות שניצבים בימים אלה בפני מדינת ישראל, אני מחויב לעשות ככל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות בעם ולהשבת האמון במערכות המדינה, וכך אני מצפה שיעשו כל ראשי זרועות המדינה".
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, כתב בבקשה כי "ראש הממשלה סבר מתחילת הדרך, והוא סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו, הוא יסתיים בזיכוי מלא. הייתה ויש לו ביקורת רבה על ההתנהלות של רשויות האכיפה בטיפול בענייננו, והדברים הוכחו וממשיכים להיות מוכחים בבית המשפט בימים אלה ממש".
לדברי עו"ד חדד, "משפטו של ראש הממשלה מתנהל בקצב חסר תקדים, כך שמרבית ימי השבוע מוקדשים לשמיעת משפטו של ראש הממשלה. הדבר מטיל מעמסה הולכת וגוברת על כתפי ראש הממשלה. מעמסה כבדה זו מוטלת דווקא בשעה שראש הממשלה נדרש להקדיש את מלוא זמנו ומרצו למהלכים היסטוריים המתרחשים במזרח התיכון ובעולם כולו".
בבית הנשיא הגיבו להגשת הבקשה ואמרו כי "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות. לאחר קבלת כל חוות-הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד-ראש".
טראמפ: "הרצוג צריך להתבייש"
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף בחריפות את הנשיא הרצוג על כך שטרם העניק חנינה לנתניהו. בראיון לכתב חדשות 12 ברק רביד אמר טראמפ על הרצוג: "הוא לא צריך חוות-דעת משפטיות - הוא מחרטט. הוא אדם חלש ופתטי. אני רוצה שביבי יהיה ממוקד במלחמה - לא בבולשיט". בראיון קודם לרביד אמר טראמפ: "הרצוג הוא חרפה. תגיד לו שאני חושף אותו. הוא הבטיח לי חמש פעמים שהוא ייתן חנינה".
מטעמו של הרצוג הגיבו לדברי טראמפ ואמרו כי "בשעה שכולנו מגויסים, נשיא המדינה לא עוסק בסוגיית החנינה לראש הממשלה נתניהו". עוד הוסיפו כי הרצוג "הביע בעבר באופן גלוי את עמדתו כי נכון שהמערכות הרלוונטיות יקיימו שיח ענייני במטרה להגיע להסדר מוסכם, לרבות אפשרות של עסקת טיעון, בתיק ראש הממשלה. למען הסדר הטוב, וכפי שהובהר בעבר כבר כמה פעמים - ישראל היא מדינת חוק ריבונית, ולפיכך בקשתו של ראש הממשלה נמצאת על-פי הכללים במשרד המשפטים, לקבלת חוות-דעת, ולאחר סיום התהליך נשיא המדינה יבחן את הבקשה על-פי החוק, טובת המדינה, לפי צו מצפונו וללא כל השפעה מלחצים חיצוניים או פנימיים כאלה או אחרים".
לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה טראמפ התבטא פומבית בעד חנינה לנתניהו. באוקטובר 2025, במהלך נאום שנשא בכנסת לרגל עסקת החטופים, קרא טראמפ להרצוג להעניק חנינה והוסיף: "סיגרים ושמפניות? למי לעזאזל אכפת מזה?". בפברואר האחרון אמר נשיא ארה"ב כי הרצוג "צריך להתבייש" על כך שאינו מעניק חנינה לראש הממשלה, וכי "אזרחי ישראל צרכים לבייש" את נשיא המדינה בשל כך.
הרצוג מצדו אמר כי הוא מכבד את טראמפ, אך יפעל בהתאם לכללי ההליך הנוגעים לבקשת חנינה. עם זאת, בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ציין הרצוג כי "צריך למצוא פתרונות", וכי למשפט נתניהו יש השפעות שליליות על המדינה.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
