גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי הסכמות עם המעסיקים וההסתדרות, מתווה החל"ת של משרד האוצר אושר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. עיקריו: התקופה המינימלית להיעדרות מהעבודה במגזר הפרטי שתזכה בתשלום דמי אבטלה תעמוד על 10 ימים במקום 30 ימים בשגרה, או 14 כפי שהיה במתווה המקורי. המשמעות: עובד שנעדר פחות מ־10 ימים - לא יהיה זכאי לתשלום. עובדים שבחל"ת יזכו לתגמול בגובה 70% משכרם.

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?
"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה, ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

השר בצלאל סמוטריץ' התגאה ב"פשרה" שהוביל מול חברת מפלגתו, מיכל וולדיגר שעומדת בראש ועדת העבודה והרווחה בה נדון המתווה. לדבריו, אלו "הקלות חסרות תקדים שמביאות כסף מהר יותר לאזרחים - גם לעובדים שעתיים וגם למשפחות שנפגעו. קיצרנו זמנים, ביטלנו חסמים, ודאגנו שהעובדים לא יידרשו לשלם את מחיר המלחמה מכיסם".

אלא שהנקודה הכואבת ביותר לעסקים הפרטיים נותרה ללא מענה: מי שנעדר מעבודתו בשבוע הראשון למלחמה, לרבות בגלל הנחיות פיקוד העורף שרוככו רק ביום החמישי אחה"צ, לא זכאי לתשלום. התוצאה: מאות אלפי עובדים נשארים מחוץ למתווה, כך להערכת ההסתדרות וארגוני המעסיקים. זאת, בשעה שבאוצר דווקא הובילו מתווה נדיב מאוד כלפי עובדי המגזר הציבורי, שם יקבלו שכר עד 100% מהשכר.

העובדים: פגיעה במאות אלפים במשק

בהסתדרות מעריכים ש־300־500 אלף עובדים לא הועסקו בשבוע הראשון וחזרו לעבודה, עד שפיקוד העורף ריכך את ההנחיות. בהסתדרות מציינים שהם פועלים מול האוצר ו־וועדת הכספים כדי שמתווה פיצוי לעסקים שגם על הפרק - יכלול שיפוי למעסיקים אל מול מנגנון תשלום שכר לעובדים הללו.

אחת השאלות המרכזיות היא מה הנטל של שיפול על העובדים שנעדרו מהעבודה. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את היקף הנפגעים ב־250 אלף, ומציינים שהעובדים יוכלו לנצל את ימי החופש ברשותם, או שהמעסיק יאפשר באופן חריג לכלול ימים אלו כ"מינוס ימי חופשה" או ישלם כרגיל אף שהעובד לא הגיע לעבודה. עם זאת, בהחלט ייתכן כי בבמקרים רבים ינוכה מתלוש השכר של העובדים שבוע. נזכיר כי גם מי שיקבל חל"ת יוכל לקבל תשלום עד 70% משכרו.

המעסיקים: "במגזר הציבורי מקבלים 100%"

שחר תורג’מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כינה את ההצבעה "יום שחור בתולדות הכנסת" וטען לאפליה מול עובדי המגזר הציבורי. בשבוע שעבר כאמור סיכמו באוצר ובהסתדרות על מתווה ל־800 אלף עובדי המדינה, לפיו ישולם עד 100% משכרם מהיום הראשון. מדובר בעובדים של משרדי ממשלה, יחידות סמך, רשויות ארציות ומקומיות ועוד.

"המשמעות היא ברורה: מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, שממומנים מכספי המסים של המגזר הפרטי, יקבלו שכר מלא עבור חודש מרץ. מנגד, עובדי המגזר הפרטי שחזרו לעבודה בהתאם להנחיות המדינה לאחר שבוע של סגירת המשק, הופקרו לגורלם הכלכלי. אותם עובדים יאבדו כרבע משכרם רק משום שאינם עומדים בתנאי הרצף של 10 ימי חל"ת", הוא אמר.

אל הדברים הצטרף נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי: "המתווה המוצע על ידי האוצר הוא פלסטר שאינו מתאים למציאות במבצע שאגת הארי. אנחנו קוראים לקצר את הרצף לחמישה ימים בלבד".

לדבריו, "אי־אימוץ דרישותינו מהווה אפליה מקוממת: בזמן שהמגזר הציבורי נהנה מביטחון מלא, הרי שהמגזר היצרני, המנוע של המשק, ננטש לחוסר ודאות. בזכות מסירות העובדים, שתחת איום ממשי של טילים הגיעו לעבוד, הכלכלה מתפקדת. אסור להפקיר אותם. זה מסר שלילי שיתנקם במשק במצב החירום הבא".

לא רק המעסיקים מתנגדים. בתחילת השבוע פנה יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד לשר האוצר סמוטריץ', ודרש אף הוא להוריד את ימי הזכאות לחמישה ימים. "ההסתדרות וציבור העובדים בישראל נהגו באחריות מלאה בשנתיים האחרונות, תרמו ימי הבראה ונכנסו מתחת לאלונקה. לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לספוג פגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", הוא כתב.

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

משרד האוצר: לא ממהר להתחייב מתי ישלם את הפיצויים

המתווה אמור לעלות להצבעה בכנסת עוד לפני סוף השבוע בקריאה שנייה ושלישית כדי להזין את הזכאות בביטוח הלאומי עוד לפני סוף החודש. אולם, בלשכת שר האוצר הסכימו להתחייב רק "שאת הכסף בחשבון יראו הזכאים, כמו כל פיצוי, בהקדם האפשרי", ולא נקבו במועד.

במתווה נכללות עוד מספר נקודות לטובת אלו שכן זכאים: ראשית, לפי ההצעה, לא תהיה דרישה לניצול ימי חופשה צבורים כדי לקבל את דמי האבטלה. שנית, גם מי שניצל את תקופת החל"ת במבצע הקודם מול איראן, יוכל לשוב ולקבל חל"ת הפעם. לבסוף, בשונה מדמי אבטלה, בוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים ודמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון. חידוש שמופיע במתווה החל"ת הנוכחי הוא פיצוי גם לעובדים שעתיים.

באוצר העריכו כי עלות חודש חל"ת ל־100 אלף עובדים עומדת על כ־400 מיליון שקל. אך הם לא מסרו לבקשת גלובס הערכת עלות נוספת כדי להכליל גם את מי שלא עבדו בשבוע הראשון למלחמה והתייצבו לאחר מכן. לצד המתווה, המדינה צפויה לממן מתווה סיוע נפרד לעסקים בעלות של 6.5 מיליארד שקל.

באוצר הודפים את הביקורת של המעסיקים וטוענים כי "במסגרת מתווה הפיצויים, מעסיקים יכולים לקבל פיצוי על תשלום שכרם של העובדים מהיום הראשון וכך לשלם להם שכר גם על ההיעדרות בשבוע הראשון". זאת, כחלק ממתווה הסיוע לעסקים שמקודם במקביל לחל"ת.

אולם, ארנון בר־דוד כתב השבוע כי אין התניה בתשלום השכר לעובדים כדי לקבל את הפיצוי. בנוסף, לעמדתו, המתווה מייצר תמריץ שלילי להעסקה, שכן תקרות הפיצוי ושיעורי ההשתתפות בשכר (עד 75% במכפלת שיעור הירידה בהכנסות) מעודדת את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת כדי לשמור על רווחיות. אלא שעובדים בחל"ת, כאמור, לא מקבלים שכר בעבור השבוע הראשון.

המתווה כולל פיצויים על פגיעה מעל 25% במחזור, וכן החזר הוצאות קבועות ותשלומי שכר לעובדים. עיקרו של המתווה החדש הוא השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר של עסקים. עם זאת, עסקים גדולים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל אינם כלולים בו. ההערכות במשק הן שכספי הפיצויים לא יגיעו לפני חודש מאי.

המגזר הציבורי: 100% מהשכר ושלל הטבות נדיבות

המתווה השלישי שכבר סוכם הוא זה של העובדים במגזר הציבורי, שהוא כאמור נדיב בהרבה מזה של המגזר הפרטי וכולל תשלום של עד 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים שבהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים, ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן.

בנוסף, הורים לילדים מתחת לגיל 14, שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו־75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל־100% השתתפות מעסיק למשך שמונה ימים.

כמו כן, גם עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו־50% בשבועיים שלאחר מכן. עם זאת, במסגרת המתווה, למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק, שלפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.

את הפער מסבירים באוצר בכך שהמשך העסקת עובדי המגזר הציבורי ברצף נדרשת לפעילות המלחמה וכן בעובדה שהתחשבנות הממשלה מול עובדיה היא גם על סמך ימי חופש, ולכן לא צפויה עלות תקציבית למתווה. אך גם אם ימי הזכאות יצומצמו - עדיין במגזר הציבורי יקבלו 100% מהשכר לעומת 70% במגזר הפרטי.

עוד כתבות

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

גורם איראני: צפויים לדחות את המו"מ עם טראמפ

אזעקות בלתי פוסקות בצפון בשל שיגורים מלבנון, שני פצועים קל בכרמיאל • צה"ל השמיד את האתר היחיד באיראן לפיתוח צוללות • בצהריים: נפילה בשטח פתוח בדרום לאחר שיגור מאיראן ● בבוקר: 3 גלי שיגורים מאיראן תוך פחות משעה - התרעות מהצפון ועד הדרום; עשרות זירות נפילה של שברי יירוט - אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

מנכ''ל פלאפון, אילן סגל / צילום: רמי זרנגר

יש תאריך: מודל הפרסום של yes בסטרימינג יושק ב-10 במאי

הפרסום המתוכנן בסטרימינג יהיה מוגבל ונקודתי, כאשר בשלב ראשון הוא ישולב רק לפני תכני VOD

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

כמה טוקנים שרפתם החודש? מנכ"ל אנבידיה מספק הצצה לטרנד החם בענף

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

מנכ"ל מגדל ביטוח: "מאוד רוצים לחזור לחלק דיבידנד כבר השנה"

מניית מגדל ביטוח מזנקת אחרי שהציגה זינוק ברווח הכולל ל-1.8 מיליארד שקל ומקדימה את התחזיות שלה לשנת 2027 ● מנכ"ל מגדל, רונן אגסי, שוחח עם גלובס על השינוי בתחום הביטוח הכללי: "לפני כמה שנים עוד היינו בהפסדים, היום אנחנו עם רווח של 400 מיליון שקל"

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

המדינה מתקשה לגייס עובדים, ותציע מענקי גיוס עד 40 אלף שקל למצטיינים

המהלך ייושם בשלב ראשון כפיילוט בחמישה משרדים החל מחודש הבא, זאת על רקע הקושי בגיוס עובדים חדשים לשירות המדינה ● העובדים חדשים שיגויסו יוכלו לקבל מענק של 30 אלף שקל עד 40 אלף שקל שישולם בשלוש פעימות על פני שלוש שנות העסקה

דירה בהנחה

יותר מ-7,000 דירות: הגרלת "דירה בהנחה" תיפתח אחרי פסח

אף עפ"י שבאוצר התנגדו להגרלות של דירות בתוך אזורי הביקוש, גם הפעם יוגרלו דירות ביישובים מבוקשים ● משרד העבודה מאפשר הפעלת עגורני צריח בשלט רחוק באתרי בנייה בשל מצב החירום ● וקריית אונו יוצאת למכרז להקמת מתחם דיור מוגן עם כ-250 יחידות ● חדשות השבוע בנדל"ן

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

קיצוץ הוצאות לקראת הנפקה: כלי הבינה המלאכותית ש-OpenAI החליטה לסגור

חברת OpenAI החליטה לסגור את פלטפורמת הווידיאו Sora שהושקה לפני כחצי שנה ● הסיבה: החברה מנסה להתמקד בפונקציות עסקיות אחרות לקראת ההנפקה המתוכננת לסוף השנה ● מה יקרה כעת לשיתוף-הפעולה שתוכנן עם דיסני?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות הביקורות, פשרה נוספת במתווה החל"ת אושרה ותעלה היום להצבעה

תקופת הזכאות לחל"ת קיבלה קיצור נוסף: מ-14 ימים ל-10 ימים בלבד ● בנוסף למתווה החל"ת, ההצעה כוללת מספר הקלות נוספות, ביניהן ביטול הדרישה לניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, תוספת ימי חל"ת למי שניצל את מלואם ב"עם כלביא", ומסלול מיוחד לעובדים שעתיים ● ההצבעה צפויה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו

אילוסטרציה: Shutterstock

המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף

בשוקי המניות והנפט בארה"ב נרשמה השבוע פעילות חריגה לפני הודעת טראמפ באשר לשיחות עם איראן, שעוררה חשדות לשימוש במידע פנימי ● עוד קדמו לכך טענות ערב המלחמה סביב המסחר בפולימרקט, פלטפורמת ההימורים המבוססת על חוכמת המונים ולעתים גם על מידע פנים ● כיצד נערכים להתמודד עם התופעה?

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מטייס קרב לפרטנר פוטנציאלי: האיש שארה"ב בוחנת כמנהיג הבא של איראן

בממשל טראמפ בוחנים מודל של "שינוי מבית" באיראן, תוך התמקדות ביו"ר הפרלמנט קאליבאף כגורם המסוגל לייצב את המערכת ● התקווה: הסדר שיבטיח שקט בנתיבי הסחר הימי והפסקת העשרה, תוך שימור היציבות באיראן ● מהם סיכויי המהלך?

עמירם שחר, מנכ''ל אפווינד ומייסד שותף / צילום: Upwind

סיילספורס ונצ'רס משקיעה עשרות מיליוני דולרים במתחרה הישראלית החדשה של וויז

על פי הערכות, השקעה של עשרות מיליוני דולרים מסיילספורס ונצ'רס מקפיצה את שווי יוניקורן הסייבר אפווינד ל־1.6 מיליארד דולר ● ענקיות הענן מחפשות אלטרנטיבה עצמאית לוויז, והחברה הישראלית נהנית מהסכמי אינטגרציה עם אמזון ומגעים עם מיקרוסופט ● במקביל היא מציגה יחד עם אנבידיה פתרון לאיום חדש ועולה בתחום הבינה המלאכותית

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן גילתה את נקודת התורפה של העולם. האם אירופה תשים לזה סוף?

משבר האנרגיה המתחולל בשל חסימת מצר הורמוז והפגיעה בתשתיות במפרץ מטלטלים את העולם כולו ● בינתיים, אירופה מנסה להאיץ הקמת רשתות חשמל מאוחדות ופרויקטים גרעיניים, אך מגלה שהחלופות לעקיפת איראן מוגבלות, יקרות וחשופות לאיומים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ: “מתנה” מאיראן עשויה להקל על שוק האנרגיה; מחירי הנפט נופלים

נאסד"ק ירד ב-0.9% ● טראמפ לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו "בשווי עצום" הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז ● תשואות האג"ח זינקו לאחר מכירה כושלת של משרד האוצר ● בשווקים מנסים להבין האם צעדי טראמפ מהווים טקטיקה או תחבולה נגד איראן ● הפעילות העסקית בארה"ב בשפל של כשנה ● נעילה חיובית באירופה

זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב. פגע בבניין שמיועד לפינוי בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל

המכשול המשפטי שעלול לעכב את שיקום הבניינים שנהרסו מטילים

אחרי חודשים של עיכוב, חוק שיקום נזקי המלחמה מגיע לישורת האחרונה בוועדת הפנים, עם בשורה של "מסלול מהיר" לאתרי הרס ● אלא שסעיף הרוב הדרוש מעורר התנגדות בדרג המקצועי בשל חשש מפגיעה בזכויות קניין - מה שעלול להעמיד את היוזמה כולה בסכנת פסילה בבג"ץ

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות