גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי הסכמות עם המעסיקים וההסתדרות, מתווה החל"ת של משרד האוצר אושר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. עיקריו: התקופה המינימלית להיעדרות מהעבודה במגזר הפרטי שתזכה בתשלום דמי אבטלה תעמוד על 10 ימים במקום 30 ימים בשגרה, או 14 כפי שהיה במתווה המקורי. המשמעות: עובד שנעדר פחות מ־10 ימים - לא יהיה זכאי לתשלום. עובדים שבחל"ת יזכו לתגמול בגובה 70% משכרם.

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?
"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה, ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

השר בצלאל סמוטריץ' התגאה ב"פשרה" שהוביל מול חברת מפלגתו, מיכל וולדיגר שעומדת בראש ועדת העבודה והרווחה בה נדון המתווה. לדבריו, אלו "הקלות חסרות תקדים שמביאות כסף מהר יותר לאזרחים - גם לעובדים שעתיים וגם למשפחות שנפגעו. קיצרנו זמנים, ביטלנו חסמים, ודאגנו שהעובדים לא יידרשו לשלם את מחיר המלחמה מכיסם".

אלא שהנקודה הכואבת ביותר לעסקים הפרטיים נותרה ללא מענה: מי שנעדר מעבודתו בשבוע הראשון למלחמה, לרבות בגלל הנחיות פיקוד העורף שרוככו רק ביום החמישי אחה"צ, לא זכאי לתשלום. התוצאה: מאות אלפי עובדים נשארים מחוץ למתווה, כך להערכת ההסתדרות וארגוני המעסיקים. זאת, בשעה שבאוצר דווקא הובילו מתווה נדיב מאוד כלפי עובדי המגזר הציבורי, שם יקבלו שכר עד 100% מהשכר.

העובדים: פגיעה במאות אלפים במשק

בהסתדרות מעריכים ש־300־500 אלף עובדים לא הועסקו בשבוע הראשון וחזרו לעבודה, עד שפיקוד העורף ריכך את ההנחיות. בהסתדרות מציינים שהם פועלים מול האוצר ו־וועדת הכספים כדי שמתווה פיצוי לעסקים שגם על הפרק - יכלול שיפוי למעסיקים אל מול מנגנון תשלום שכר לעובדים הללו.

אחת השאלות המרכזיות היא מה הנטל של שיפול על העובדים שנעדרו מהעבודה. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את היקף הנפגעים ב־250 אלף, ומציינים שהעובדים יוכלו לנצל את ימי החופש ברשותם, או שהמעסיק יאפשר באופן חריג לכלול ימים אלו כ"מינוס ימי חופשה" או ישלם כרגיל אף שהעובד לא הגיע לעבודה. עם זאת, בהחלט ייתכן כי בבמקרים רבים ינוכה מתלוש השכר של העובדים שבוע. נזכיר כי גם מי שיקבל חל"ת יוכל לקבל תשלום עד 70% משכרו.

המעסיקים: "במגזר הציבורי מקבלים 100%"

שחר תורג’מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כינה את ההצבעה "יום שחור בתולדות הכנסת" וטען לאפליה מול עובדי המגזר הציבורי. בשבוע שעבר כאמור סיכמו באוצר ובהסתדרות על מתווה ל־800 אלף עובדי המדינה, לפיו ישולם עד 100% משכרם מהיום הראשון. מדובר בעובדים של משרדי ממשלה, יחידות סמך, רשויות ארציות ומקומיות ועוד.

"המשמעות היא ברורה: מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, שממומנים מכספי המסים של המגזר הפרטי, יקבלו שכר מלא עבור חודש מרץ. מנגד, עובדי המגזר הפרטי שחזרו לעבודה בהתאם להנחיות המדינה לאחר שבוע של סגירת המשק, הופקרו לגורלם הכלכלי. אותם עובדים יאבדו כרבע משכרם רק משום שאינם עומדים בתנאי הרצף של 10 ימי חל"ת", הוא אמר.

אל הדברים הצטרף נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי: "המתווה המוצע על ידי האוצר הוא פלסטר שאינו מתאים למציאות במבצע שאגת הארי. אנחנו קוראים לקצר את הרצף לחמישה ימים בלבד".

לדבריו, "אי־אימוץ דרישותינו מהווה אפליה מקוממת: בזמן שהמגזר הציבורי נהנה מביטחון מלא, הרי שהמגזר היצרני, המנוע של המשק, ננטש לחוסר ודאות. בזכות מסירות העובדים, שתחת איום ממשי של טילים הגיעו לעבוד, הכלכלה מתפקדת. אסור להפקיר אותם. זה מסר שלילי שיתנקם במשק במצב החירום הבא".

לא רק המעסיקים מתנגדים. בתחילת השבוע פנה יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד לשר האוצר סמוטריץ', ודרש אף הוא להוריד את ימי הזכאות לחמישה ימים. "ההסתדרות וציבור העובדים בישראל נהגו באחריות מלאה בשנתיים האחרונות, תרמו ימי הבראה ונכנסו מתחת לאלונקה. לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לספוג פגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", הוא כתב.

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

משרד האוצר: לא ממהר להתחייב מתי ישלם את הפיצויים

המתווה אמור לעלות להצבעה בכנסת עוד לפני סוף השבוע בקריאה שנייה ושלישית כדי להזין את הזכאות בביטוח הלאומי עוד לפני סוף החודש. אולם, בלשכת שר האוצר הסכימו להתחייב רק "שאת הכסף בחשבון יראו הזכאים, כמו כל פיצוי, בהקדם האפשרי", ולא נקבו במועד.

במתווה נכללות עוד מספר נקודות לטובת אלו שכן זכאים: ראשית, לפי ההצעה, לא תהיה דרישה לניצול ימי חופשה צבורים כדי לקבל את דמי האבטלה. שנית, גם מי שניצל את תקופת החל"ת במבצע הקודם מול איראן, יוכל לשוב ולקבל חל"ת הפעם. לבסוף, בשונה מדמי אבטלה, בוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים ודמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון. חידוש שמופיע במתווה החל"ת הנוכחי הוא פיצוי גם לעובדים שעתיים.

באוצר העריכו כי עלות חודש חל"ת ל־100 אלף עובדים עומדת על כ־400 מיליון שקל. אך הם לא מסרו לבקשת גלובס הערכת עלות נוספת כדי להכליל גם את מי שלא עבדו בשבוע הראשון למלחמה והתייצבו לאחר מכן. לצד המתווה, המדינה צפויה לממן מתווה סיוע נפרד לעסקים בעלות של 6.5 מיליארד שקל.

באוצר הודפים את הביקורת של המעסיקים וטוענים כי "במסגרת מתווה הפיצויים, מעסיקים יכולים לקבל פיצוי על תשלום שכרם של העובדים מהיום הראשון וכך לשלם להם שכר גם על ההיעדרות בשבוע הראשון". זאת, כחלק ממתווה הסיוע לעסקים שמקודם במקביל לחל"ת.

אולם, ארנון בר־דוד כתב השבוע כי אין התניה בתשלום השכר לעובדים כדי לקבל את הפיצוי. בנוסף, לעמדתו, המתווה מייצר תמריץ שלילי להעסקה, שכן תקרות הפיצוי ושיעורי ההשתתפות בשכר (עד 75% במכפלת שיעור הירידה בהכנסות) מעודדת את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת כדי לשמור על רווחיות. אלא שעובדים בחל"ת, כאמור, לא מקבלים שכר בעבור השבוע הראשון.

המתווה כולל פיצויים על פגיעה מעל 25% במחזור, וכן החזר הוצאות קבועות ותשלומי שכר לעובדים. עיקרו של המתווה החדש הוא השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר של עסקים. עם זאת, עסקים גדולים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל אינם כלולים בו. ההערכות במשק הן שכספי הפיצויים לא יגיעו לפני חודש מאי.

המגזר הציבורי: 100% מהשכר ושלל הטבות נדיבות

המתווה השלישי שכבר סוכם הוא זה של העובדים במגזר הציבורי, שהוא כאמור נדיב בהרבה מזה של המגזר הפרטי וכולל תשלום של עד 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים שבהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף, ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים, ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן.

בנוסף, הורים לילדים מתחת לגיל 14, שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו־75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל־100% השתתפות מעסיק למשך שמונה ימים.

כמו כן, גם עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו־50% בשבועיים שלאחר מכן. עם זאת, במסגרת המתווה, למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק, שלפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.

את הפער מסבירים באוצר בכך שהמשך העסקת עובדי המגזר הציבורי ברצף נדרשת לפעילות המלחמה וכן בעובדה שהתחשבנות הממשלה מול עובדיה היא גם על סמך ימי חופש, ולכן לא צפויה עלות תקציבית למתווה. אך גם אם ימי הזכאות יצומצמו - עדיין במגזר הציבורי יקבלו 100% מהשכר לעומת 70% במגזר הפרטי.

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב; יוסי לוי, מנכ''ל משותף של מור / צילום: רמי זרנגר, יח''צ

להשקיע במניה של בית השקעות או לתת לו לנהל לכם את הכסף? זו התשובה המפתיעה

מניותיהם של רוב בתי ההשקעות המובילים בישראל זינקו בשנים האחרונות במאות אחוזים והפכו ל"יקרות" באופן היסטורי ביחס לרווחיהם ולהיקף הנכסים שהם מנהלים ● האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

סוללת כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

התוכנית של רפאל: מפעל של פולקסווגן ייצר את כיפת ברזל

לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", רפאל נמצאת במו"מ עם פולקסווגן להסבת אחד ממפעלי הרכב הגרמניים לייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● המהלך מגיע על רקע ירידה חדה ברווחי פולקסווגן וביקוש גובר למערכות ההגנה האירופיות

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

הנחת העבודה בישראל: טראמפ עשוי להודיע על הפסקת אש עד שבת

רה"מ נתניהו הציע קריאה משותפת לאיראנים שייצאו להפגין, נשיא ארה"ב הסתייג ● במערב מעריכים: מוג'תבא ח'אמנאי חי ומעורב בקבלת ההחלטות; ירי בלתי פוסק לצפון • צה"ל השמיד את האתר היחיד באיראן לפיתוח צוללות • בצהריים: נפילה בשטח פתוח בדרום לאחר שיגור מאיראן ● בבוקר: 3 גלי שיגורים מאיראן תוך פחות משעה - התרעות מהצפון ועד הדרום; עשרות זירות נפילה של שברי יירוט - אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

מנכ"ל מגדל ביטוח: "מאוד רוצים לחזור לחלק דיבידנד כבר השנה"

מניית מגדל ביטוח מזנקת אחרי שהציגה זינוק ברווח הכולל ל-1.8 מיליארד שקל ומקדימה את התחזיות שלה לשנת 2027 ● מנכ"ל מגדל, רונן אגסי, שוחח עם גלובס על השינוי בתחום הביטוח הכללי: "לפני כמה שנים עוד היינו בהפסדים, היום אנחנו עם רווח של 400 מיליון שקל"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

תיעוד נזק לממ''ד בבני ברק בשל הירי מאיראן / צילום: כבאות והצלה

עד כמה הממ"ד שלנו עמיד באמת מפני פגיעת טילים?

פגיעת פצצת מצרר בממ"ד בפתח תקווה הסתיימה הפעם ללא נפגעים - בניגוד לאסון שהתרחש בעיר בשנה שעברה אשר גבה את חייהם של ארבעה תושבים ● המקרה מציף מחדש את גבולות ההגנה של הממ"ד ואת השאלה עד כמה הוא עמיד בפני פגיעה ישירה?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה עומד מאחורי השיפור של שטראוס ואפריקה מגורים מוכרת פחות דירות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● העלאות המחירים שביצעה שטראוס עזרו לשפר את הרווחיות ● ירידה בהיקף הדירות שאפריקה מגורים מכרה ב-2025● בזא הצליחה לעבור לרווח למרות שנה מאתגרת ● ואפולו פאוור מציגה גידול בהכנסות לצד הפסד

זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב. פגע בבניין שמיועד לפינוי בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל

המכשול המשפטי שעלול לעכב את שיקום הבניינים שנהרסו מטילים

אחרי חודשים של עיכוב, חוק שיקום נזקי המלחמה מגיע לישורת האחרונה בוועדת הפנים, עם בשורה של "מסלול מהיר" לאתרי הרס ● אלא שסעיף הרוב הדרוש מעורר התנגדות בדרג המקצועי בשל חשש מפגיעה בזכויות קניין - מה שעלול להעמיד את היוזמה כולה בסכנת פסילה בבג"ץ

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters

נביא הזעם של השווקים בתחזית מפתיעה ליום שאחרי המלחמה באיראן

למרות הסיכונים המיידיים ואי-הוודאות סביב תוצאות הלחימה, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון מעריך כי המלחמה עשויה דווקא לשפר את סיכויי השלום במזרח התיכון בטווח הארוך ● לדבריו, שינוי בגישת מדינות האזור לצד אינטרסים כלכליים משותפים עשוי לדחוף ליציבות ● במקביל הוא מזהיר מהיחלשות ארה"ב ומהתלות בסין

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

קיצוץ הוצאות לקראת הנפקה: כלי הבינה המלאכותית ש-OpenAI החליטה לסגור

חברת OpenAI החליטה לסגור את פלטפורמת הווידיאו Sora שהושקה לפני כחצי שנה ● הסיבה: החברה מנסה להתמקד בפונקציות עסקיות אחרות לקראת ההנפקה המתוכננת לסוף השנה ● מה יקרה כעת לשיתוף-הפעולה שתוכנן עם דיסני?

יהודה פוליקר / צילום: יח''צ-רועי נגרי

סכסוך תמ"א בבניין מגוריו של יהודה פוליקר הוכרע - הטענות נגדו נדחו

שתי בעלות דירה בבניין סמוך לכיכר המדינה סירבו לחתום על הסכם הריסה ובנייה בטענה כי הזמר נהנה מהטבות שנגזרו גם משטחים שאינם רשומים כדירות בבעלותו, ובהם גג ויחידת מרתף ● המפקחת על רישום מקרקעין קבעה כי פוליקר לא קיבל יתרון, אך מצאה כי הדיירות אכן קופחו - והן זכאיות לפיצוי

אהוד דנוך, מנכ''ל אינרום / צילום: תמר מצפי

אינרום מקימה מפעל חדש של נירלט בניר עוז בהשקעה של כ-400 מיליון שקל

המהלך מגיע לאחר שהמפעל המרכזי של נירלט נפגע בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומהווה חלק מתהליך שיקום והרחבת פעילות החברה ● הקמת המפעל צפויה להימשך כשלוש שנים

פרויקט מחיר למשתכן של חברת שתית בירוחם / צילום: חב' שתית

החזר מס רכישה ליזמים שרכשו קרקע ב"מחיר למשתכן": רק עד ארבע שנים

לאחר פסק דין דרמטי של ועדת הערר, שאיפשר לחברת אשדר לקבל החזר מס רכישה על רכישת קרקעות לפרויקטי מחיר למשתכן, הגישה גם חברת שתית בקשה לתיקון השומה - אולם הוועדה קבעה כי לא ניתן להגיש בקשה לאחר תקופת ההתיישנות של השומה, העומדת על 4 שנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות הביקורות, פשרה נוספת במתווה החל"ת אושרה ותעלה היום להצבעה

תקופת הזכאות לחל"ת קיבלה קיצור נוסף: מ-14 ימים ל-10 ימים בלבד ● בנוסף למתווה החל"ת, ההצעה כוללת מספר הקלות נוספות, ביניהן ביטול הדרישה לניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, תוספת ימי חל"ת למי שניצל את מלואם ב"עם כלביא", ומסלול מיוחד לעובדים שעתיים ● ההצבעה צפויה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ: “מתנה” מאיראן עשויה להקל על שוק האנרגיה; מחירי הנפט נופלים

נאסד"ק ירד ב-0.9% ● טראמפ לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו "בשווי עצום" הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז ● תשואות האג"ח זינקו לאחר מכירה כושלת של משרד האוצר ● בשווקים מנסים להבין האם צעדי טראמפ מהווים טקטיקה או תחבולה נגד איראן ● הפעילות העסקית בארה"ב בשפל של כשנה ● נעילה חיובית באירופה