הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
7:50
1. שוק המניות
המסחר בת"א יפתח הבוקר בצל הירידות החדות אתמול בוול סטריט, האיומים ההדדיים והמסרים הסותרים של וושינגטון ואיראן לגבי הסכם כלשהו שמתגבש.
מניות השבבים הדואליות שירדו אתמול בוול סטריט יעיבו על פתיחת המסחר, קמטק, נובה וטאואר עם פערי ארביטרז' שליליים של 2.5%, נייס ואלביט ירדו בכ-1.8%, טבע תטפס בפתיחה בכ-1%.
אתמול ננעל המסחר במגמה מעורבת לאחר שנסחר בירידות די חדות לאורך רוב יום המסחר. מדד ת"א 35 השיל מעל ל-1% בעוד מדד המניות הקטנות, ת"א 90 עלה ב-0.2%. מדד הביטוח, הכוכב של שלשום נפל במעל 4% לעומת זאת מדד הביטחוניות שנפל ביום רביעי, זינק היום בכ-2.5%.
אתמול נרשמה דרמה בשוק האשראי: ישראכרט חוטפת לכאל את מועדון הנוסע המתמיד של אל על במיליארד שקל או יותר. ההסכם החדש של ישראכרט עם מועדון הלקוחות של אל על נחתם ל-10 שנים, הרווחיות השנתית הממוצעת לישראכרט צפויה לעמוד על כ-160 מיליון שקל, לפני מס, ובאל על מדובר בתוספת של כ-100 מיליון שקל בממוצע בשנה.
השתיים זינקו והובילו את העליות במדד ת"א 125.
מניית הפניקס נפלה בכ-6% למרות הדוח הטוב שפרסמה אתמול. היא דיווחה הפניקס על רווח כולל של כמעט 3.2 מיליארד שקל, שהם לראשונה יותר ממיליארד דולר, זינוק של 34% ביחס לשנה שעברה, שבעצמה הייתה אחת החזקות בתולדותיה. בהפניקס גם החליטו לעדכן כלפי מעלה את מדיניות חלוקת הדיבידנד מלפחות 40% ל-45% מהרווחים.
חברת הדיפנס-טק סמארט שוטר (Smart Shooter), שנכנסה החודש לבורסת ת"א לפי שווי של כ-900 מיליון שקל, פרסמה היום את דוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2025.
הכנסות החברה בשנה החולפת צמחו בכ-50% והסתכמו בכ-36.8 מיליון דולר, זינוק המיוחס בעיקרו לחוזים משמעותיים מול צבא ארה"ב וחיל הנחתים. צבר ההזמנות של החברה, המפתחת מערכות בקרת אש חכמות למטרות קרקעיות ואוויריות, ממשיך להתרחב וטיפס נכון למרץ 2026 לכ-39.65 מיליון דולר.
● רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה
באסיה, הבורסות המרכזיות נסחרות הבוקר במגמה מעורבת: מדד הקוספי הדרום-קוריאני מאבד כ-1% מערכו, ומדד הניקיי בירידה קלה של 0.2%. למולם, השנזן הסיני נמצא בעלייה של כ-0.9%, ההנג סנג עולה ב-0.5%, ומדד שנגחאי נסחר בעליות קלות של 0.2%.
החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בשעה זו במגמה חיובית של עד 0.4%.
מחירי הנפט נמצאים הבוקר במגמת ירידה של עד 0.7%, אם כי מחירה של חבית נפט מסוג ברנט עומד לפי שעה על למעלה מ-101 דולר, ומחירה של חבית נפט אמריקאי עומד סביב 93 דולר.
אתמול בוול סטריט נרשמו ירידות חדות בעוד מסרים סותרים בין ארה"ב לאיראן מגבירים את אי־הוודאות סביב הסיכוי לשיחות שיביאו לסיום הסכסוך במזרח התיכון.
מדד נאסד"ק שהשיל 2.3%, נמצא בטריטוריית תיקון - ירידה של מעל 10% מהשיא שקבע בסוף אוקטובר, 2025 (מחיר סגירה - 23,958 נקודות), דאו ג'ונס ב-0.8% ו-S&P 500 שירד ב-1.3% גם כן קרוב לתיקון.
מחירי הנפט שוב זינקו והפעם ב-6% לרמה מעט פחות מ- 108 דולר לחבית, חוזי נפט אמריקאי עלו ב־3.5% ל־94 דולר.
כשנותרה יממה בלבד להפוגה האמריקאית בתקיפות על תחנות כוח באיראן, הצדדים עדיין חלוקים לגבי אפשרות להפסקת אש, והנשיא טראמפ החריף את הטון כשהזהיר את איראן "להתייחס ברצינות" ולהגיע להסכם לפני שיהיה "מאוחר מדי".
במקביל, גוברים החששות ממיתון בארה״ב, כאשר העלייה במחירי הנפט מאיימת לשבש את הפעילות הכלכלית ולהכביד על צרכנים שכבר נמצאים תחת לחץ, בעוד השווקים מנסים להעריך עד כמה הפד יתחשב בזינוק במחירי האנרגיה בהחלטות הריבית שלו. נתונים שפרסם משרד העבודה הראו כי מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה עמד על 210 אלף בהתאם לציפיות.
מניות יצרניות שבבי הזיכרון ירדו בחדות זה היום השני ברציפות לאחר שאלפאבית (גוגל) חשפה אתמול טכנולוגיית דחיסה שעשויה להפחית את צריכת הזיכרון במערכות בינה מלאכותית. בין הנופלות היו מניות סנדיסק , מיקרון טכנולוג'י , וווסטרן דיגיטל וסיגייט טכנולוג'י .
הטכנולוגיה החדשה של גוגל, TurboQuant, מאפשרת לדחוס את רכיב ה־key-value cache (מרכיב מרכזי במודלי שפה גדולים) לרמת שלושה ביטים בלבד, וללא צורך באימון מחדש של המודלים. לפי החברה, ניסויים הראו הפחתה של פי שישה בצריכת הזיכרון ושיפור ביצועים של עד פי שמונה בחלק מהחומרה.
בקרב האנליסטים הדעות חלוקות: בוולס פארגו ציינו כי אם הטכנולוגיה תאומץ בהיקף רחב, היא עשויה להפחית את הביקוש לזיכרון, אך הדגישו כי אי־הוודאות עדיין גבוהה. מנגד, ב־ Lynx Equity Strategies העריכו כי דחיסה מתקדמת לא צפויה לפגוע באופן מהותי בביקוש לזיכרון בשנים הקרובות, בעיקר בשל מגבלות ההיצע בשוק.
מניית מטא פלטפורמס (פייסבוק) צנחה ואיבדה כ-120 מיליארד דולר בשווי שוק לאחר שתי פסיקות משפטיות רצופות שקבעו כי החברה אחראית לפגיעה בצעירים דרך מוצריה. בנוסף, חבר מושבעים בקליפורניה קבע כי מטא וגם גוגל (דרך YouTube) התרשלו בכך שהפעילו מוצרים שפוגעים בילדים ובני נוער. החשש המרכזי בשוק הוא שהפסיקות הללו יפתחו את הדלת לגל תביעות רחב, שעשוי לאלץ את מטא וחברות דומות לבצע שינויים משמעותיים במוצרים שלהן - מה שעלול לפגוע בצמיחה וברווחיות בעתיד.
חברת התוכנה הישראלית נאבן , שמספקת פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות, פרסמה אתמול (ד') אחרי המסחר דוחות לסיכום שנת הכספים שהסתיימה בינואר. החברה סיכמה את השנה עם צמיחה של 30.8%, התזרים החופשי הפך משלילי לחיובי בסך 14.8 מיליון דולר. המניה זינקה.
ישראלית נוספת שזינקה היא מניית רדקום וזאת לאחר שמהלך אקטיביסטי נרקם בחברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה. בעלי מניות המחזיקים יחד ב-19.3% מהון המניות ברדקום שלחו מכתב לדירקטוריון ובו דרישה לכנס אסיפה שתדון בהדחת חמישה דירקטורים מכהנים ומינוי שלושה אחרים במקומם.
2. שוק האג"ח
חוסר הוודאות בנוגע לסיום המלחמה מול איראן ממשיך להשפיע גם על שוקי החוב העולמיים. בסקירה של פעילים ניהול תיקי השקעות נכתב השבוע כי התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עלתה מעט יחסית מתחילת המלחמה, מ־4% ל־4.3%, אך תוך תנודתיות ניכרת. התנודתיות נמשכה גם השבוע, וביום ה' נרשמה עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות הן בארה"ב, הן בבריטניה והן באירופה. זאת על רקע עליית מחירי הנפט והעובדה שלמרות האופטימיות בתחילת השבוע, אין עדיין התקדמות לקראת סיום המלחמה.
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה״ב ובאירופה עלו ביום חמישי, כאשר חוסר הוודאות סביב המלחמה מול Iran מחזיר את הפוקוס לחששות אינפלציוניים, בעיקר דרך מחירי האנרגיה.
השווקים כבר מתמחרים שינוי בגישת הבנקים המרכזיים: סיכוי של כ־81% להעלאת ריבית מצד בנק אנגליה בחודש הבא (לעומת ~65% יום קודם), צפי להעלאות ריבית מצטברות של כ־75 נקודות בסיס מצד הבנק המרכזי של אירופה עד סוף 2026, שינוי חד לעומת ציפייה ליציבות לפני המלחמה ולגבי הפד השוק כרגע מעריך עצירה, עם ריבית בטווח 3.50%-3.75% גם ב־2026.
הנרטיב הוא שעלייה במחירי האנרגיה (בגלל הסיכון הגיאופוליטי) עלולה לחלחל לכלכלה דרך תחבורה, ייצור ומחירי צרכן, ולכן הבנקים המרכזיים פחות ממהרים להוריד ריבית, ואפילו שוקלים להעלות אותה.
3. שוק הסחורות
מחירי הנפט זינקו אתמול במסחר בכ-6% ל-108 דולר לחבית ברנט, הבוקר לעומת זאת מחירי הנפט נמצאים במגמות ירידה קלות של עד 0.7%: מחירה של חבית נפט מסוג ברנט עומד לפי שעה על למעלה מ-101 דולר, ומחירה של חבית נפט אמריקאי עומד סביב 93 דולר.
מחיר הנפט, שירד בתחילת השבוע בחדות בעקבות דברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שיחות חיוביות עם איראן, חזר לעליות בהמשך השבוע ושוב נסחר מעל 100 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. מנכ"ל בלקרוק, רוב קפיטו, אמר השבוע כי משקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים מהמשבר, ומחיר הנפט עלול לעלות ל־150 דולר "גם אם המלחמה תסתיים מחר", מכיוון ששרשראות האספקה צריכות לחזור לקיבולת מלאה.
גם נורברט רוקר, ראש מחקר כלכלה והדור הבא ביוליוס בר, מתייחס לנושא. להערכתו, לקראת אפריל רוב שרשראות האספקה יתאימו את עצמן ויהיו שינויי נתיבי שינוע. "מחירי הנפט והדלק הגיעו לנקודת לחץ המחייבת פעולה פוליטית. הקרקע המשותפת רחבה, (ה)פתרונות זמינים במידה רבה, וממשל ארה"ב כבר הראה בעבר גמישות בעיצוב הנרטיב לטובתו". עם זאת, לדבריו, עדיין יש סיכונים, "וערפל המלחמה עדיין סמיך".
השקל התחזק במהלך השבוע ביחס לדולר ולאירו. מתחילת החודש (ותחילת המערכה מול איראן), השקל נסחר ללא שינוי משמעותי מול הדולר אך נחלש מול האירו. הבוקר נסחר השקל ב-1.32 שקלים לדולר.
4. מאקרו
ביום ב' צפוי בנק ישראל להחליט על גובה הריבית במשק ובקרב הכלכלנים קיימת הסכמה רחבה כי הריבית תישאר ללא שינוי ותעמוד על 4%. לצד זאת, יציג הנגיד את התחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר. כל זאת, בזמן שבנקים מרכזיים אחרים בעולם כבר מדברים בגלוי על אפשרות של העלאת ריבית קרובה.
נתוני מאקרו בולטים שיתפרסמו בעולם בשבוע הבא כוללים את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ בגרמניה ובהמשך גם בגוש האירו כולו, התמ"ג לרבעון הרביעי של 2025 בבריטניה, ובארה"ב - מדד אמון הצרכנים, נתונים משוק העבודה ומדד מנהלי הרכש.
בוול סטריט ג'ורנל ציטטו את האסטרטג אוסקר מונוז מַ־TD Securities, שאמר כי השווקים התחילו לתמחר העלאות ריבית בשל ציפיות אינפלציה גבוהות בעקבות הסכסוך במזה"ת, אך התעלמו מסיכוני ההאטה בקצב הצמיחה. להערכתו, תשואות האג"ח יישארו גבוהות בטווח הקרוב, כשהבנק המרכזי בארה"ב נשאר בעמדת המתנה (wait and see) בנוגע לריבית.
5. תחזית
כבר מספר שנים מחכים בוול סטריט לקפיצה בשוק ההנפקות הראשוניות (IPO), שאמנם התאושש אך לא חזר לשגשג. ברבעון הראשון של השנה, מספר ההנפקות והיקף הגיוסים ירד לעומת הרבעון הקודם, והסתכם ב־34 ו־9.9 מיליארד דולר, בהתאמה. כך לפי נתוני חברת המחקר בתחום Renaissance Capital. ביחס לרבעון המקביל ב־2025, מדובר בירידה במספר ההנפקות, אך עלייה בהיקף. מעניין לציין שהרבעון הראשון של 2026 סימל שיא של 4 שנים במספר הנפקות חברות ה־SPAC - טרנד שהיה לוהט ב־2020־2021 אך התקרר בגלל אכזבת המשקיעים.
לפי Renaissance, "התנודתיות בשוק סיכלה התאוששות ב־IPO, אך תשואות מכובדות של הנפקות ברבעון מאותתות שהשוק עדיין יכול למצוא קרקע איתנה להתאוששות לכשיתייצב, ומנפיקים פוטנציאליים רבים דבקים בתוכניות ההנפקה שלהם ל־2026, כולל שמות שבשוק מצפים להם מאוד - SpaceX ו־OpenAI". להערכתם, הנפקות ביטחוניות עשויות ליהנות מעניין רב בשל המצב הגיאופוליטי.