יממות בודדות לפני ערב חג הפסח, ונתב"ג שקט מאי-פעם. השדה כמעט ריק. תורים ועיכובים כמעט שאין, וזה אולי הצד החיובי שבעניין כשבשנה רגילה בוודאי התורים היו ארוכים ומתישים. המטוסים שנמצאים בשדה הם כאלה שנמצאים רגע לפני המראה או מיד אחרי נחיתה.
● שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?
● כאוס בשדה התעופה בעקבה: טיסות ארקיע בוטלו, מאות נוסעים תקועים
"בתכנון היו אמורים להיות בנתב"ג היום כ-80 אלף נוסעים וכ-600 טיסות. בפועל אנחנו עם 40 ומשהו טיסות ועם אלפים בודדים של נוסעים. זאת המציאות", מספר אודי בר עוז מנהל נתב"ג, על המצב.
מאחורי המגבלות החריגות על מספר הנוסעים בכל טיסה יוצאת מנתב"ג, עד 50 בלבד, ועל קצב ההמראות שהוגבל לסלוט אחד בשעה, עומדים שורה של שיקולים מבצעיים ובטיחותיים, כך מסבירים ברשות שדות התעופה. נכון להיום בנמל התעופה פועלים גורמים מבצעיים החולקים את השטח, מה שהופך את הפעילות בשדה לרגישה במיוחד.
למעשה, בנתב"ג עושים כל מה שאפשר כדי לצמצם את משך השהות של מטוסי הנוסעים על הקרקע. הסיבה היא שהזמן שבו המטוס חונה הוא הזמן המסוכן ביותר עבורו. עבור הנוסעים, הזמן המסוכן ביותר הוא כשהם כבר בתוך המטוס, לפני ההמראה או אחרי הנחיתה. במצב כזה, טיל שנוחת עלול לגרום לנזק רב, ומזה חוששים במיוחד. לכן המגבלות נמשכות.
מאז תחילת המלחמה: אובדן הכנסה של 300 מיליון שקל
לדברי שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה, "צריך להבין שמהרגע שהמטוס נוחת על הקרקע, מגיע למסלול עד לשרוול, ומהרגע שהוא מתנתק עד שהוא ממריא, זה האזור שהוא בסכנה - ושם אנחנו הכי מודאגים, ואנחנו רוצים ששם רמת הסיכון תהיה הכי נמוכה שאפשר. בגלל זה מפחיתים את הסיכון, ומדי יום יש הערכות מצב, בוקר, צהריים וערב, וכמו שאתם רואים, הדברים משתנים. התחלנו במקום אחד, עברנו למקום אחר, השמיים יכולים להיסגר ביום אחד, יכולים גם להיפתח".
ולמה בטיסות הנכנסות אין מגבלות? זמן הבידוק הביטחוני של טיסות יוצאות ארוך משמעותית מזמן הירידה מהמטוס בטיסות נכנסות. עם נוסעים או בלי נוסעים, השאיפה היא שהמטוס יהיה כמה שפחות זמן על הקרקע.
לכל זה יש משמעויות כלכליות כבדות-משקל. ברשות שדות התעופה חשפו כי רק חודש מרץ, עוד לפני שהתחיל פסח, גרר אובדן הכנסה של כ-300 מיליון שקל. וכל עוד זה המצב הביטחוני, היד עוד נטויה. חודש פסח - אם בזמן מלחמה או בשגרה - כל עוד השמיים פתוחים, הוא זמן של שיא ביקושים, 1.65 מיליון נוסעים היו אמורים לעבור בפסח בנתב"ג. כרגע גם הדיוטי פרי כמעט סגור לגמרי, אחד מאפיקי הרווח המשמעותיים ביותר לרשות.
אלו לא המכות הכלכליות היחידות שסופגת הרשות. חברות התעופה הזרות אינן צפויות לשוב לפעילות בזמן הקרוב, לפחות נכון לעכשיו, כל עוד מתווה הפעילות בנתב"ג נותר מצומצם. המשמעות היא אפס בהכנסות ממיסי נמל מחברות זרות. בשלב זה החברות אינן יכולות לחזור לפעילות גם אם ירצו, כל עוד המגבלות מצד הרגולטורים שלהן בתוקף.
גם העובדים ברשות שדות התעופה אינם נמצאים בחל"ת, וממשיכים לעבוד סביב השעון. עם זאת, בשל מגבלות פיקוד העורף על מספר האנשים המורשים לשהות בשדה, הם אינם יכולים לעבוד בהיקף השעות הרגיל. שעות העבודה הצטמצמו משמעותית, וכעובדים שעתיים גם הם נפגעים מהמצב.
מיסי הנמל קפצו בצד המצרי
עם סגירת נתב"ג בפרוץ המערכה הנוכחית מול איראן, הפכו מעברי הגבול היבשתיים לשערים האוויריים החדשים של ישראל. עשרות אלפי ישראלים שביקשו לשוב ארצה נאלצו לעבור דרכם, בעוד חברות התעופה הסיטו את פעילותן לשדות תעופה חלופיים, תחילה בטאבה ובהמשך בעקבה. לפי נתוני משרד התחבורה 75 אלף נכנסו, ו-120 אלף יצאו ממעברי הגבול היבשתיים.
במהלך סוף השבוע האחרון התשלום במעבר הגבול טאבה, שהפך לחלופה מרכזית עבור ישראלים, התייקר באופן חד בשתי פעימות מאז תחילת המלחמה, כאשר אגרת המעבר בו הוכפלה ל-120 דולר לאדם, לעומת 60 דולר קודם לכן.
שרת התחבורה מירי רגב התייחסה לעליית האגרות במעבר טאבה ואמרה כי בכוונתה לפעול בשני מישורים: פנייה לצד המצרי בבקשה לבחון מחדש את ההחלטה על העלאת האגרה, ובמקביל קידום מהלך ישראלי לביטול האגרות מהצד הישראלי באופן זמני עד יום העצמאות.
לדבריה, ביטול האגרות מהצד הישראלי מחייב שינוי תקנות, החלטת מועצת רשות שדות התעופה, וכן תיאום עם שר האוצר ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
כמו כן התייחסה השרה לסוגיית שדה התעופה רמון, שכיום לא יכול לשמש כשדה חלופי בהתאם למטרתו המקורית, ואמרה כי פנתה לשר הביטחון ולרמטכ"ל בנושא.
