שלוש תחנות כוח מתחרות על שני מקומות בלבד במכסה של רשות החשמל. פאוורג'ן, זרוע האנרגיה של קרן התשתיות ג'נריישן , הודיעה לבורסה כי היא רוכשת טורבינת חשמל מחברת סימנס, בזמן שטורבינות הן קשות במיוחד להשגה.
● למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש
● בלעדי | דוראד רוכשת טורבינת גז ב-830 מיליון שקל לפני אישור מרשות התחרות
בכך מתקדמת פאוורג'ן צעד נוסף לעבר הקמת תחנת כוח קרובה לאזור המרכז, תחת מכסה מוגבלת שקבעה רשות החשמל. מתחרות בה OPC חדרה, שרכשה טורבינה, ודוראד, שהודיעה לאחרונה כי שריינה מקום בתור להשגת טורבינה.
לאחר השגת הטורבינה, החברות יידרשו גם להיתר בנייה ולקבלן הקמה, ולאחר מכן יוכלו לחתום על סגירה פיננסית מול בנק, שיבטיח את מקומן ברשת החשמל. דוראד תידרש גם לאישור מרשות התחרות.
ביקושי שיא לטורבינות
הטורבינה היא הלב הפועם של כל תחנת כוח. היא המכשיר שהופך את החום הנפלט משריפת הדלק לחשמל של ממש, וסביבו נבנית התחנה כולה. אלא שבעקבות הדרישה הגוברת להקמת תחנות כוח בעולם בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית והביקושים האדירים לחשמל שיוצרות חוות השרתים, שלושת היצרניות הגדולות בעולם (סימנס, מיצובישי וג'נרל אלקטריק) נדרשות לעמוד בביקושי שיא, שמביאים למחירים גבוהים במיוחד ולזמני המתנה ארוכים.
המועדים המוקדמים ביותר כיום לרכישת טורבינות הן בשנת 2028. בנוסף, שלוש יצרניות הטורבינות עצמן לא ממהרות להרחיב את קיבולת הייצור. מדוע? ראשית, מכיוון שמדובר על השקעה לטווח ארוך; שנית, הן נהנות מגל הביקושים.
ההערכות בשוק, כולל של פירמת S&P, מדברות על זינוק של עד פי 2.5 בעלויות הציוד לתחנות כוח, עד 2,400 דולר לכל קילוואט. גם לפי דוח ארגון GridLab שעוסק באנרגיה, המחירים עולים מ-1,116-1,427 דולר לקילוואט למעל 2,000 דולר.
המשמעות היא שכל חתימה על קנייה או הבטחת מקום בתור לקנייה של טורבינה היא אירוע אסטרטגי בכל הקמה של תחנת כוח. זה לא "מוצר מדף", אלא אירוע תחרותי שדורש תפירת עסקה ספציפית במועד שמתאים להקמת התחנה. מי שלא מצליח להשיג טורבינה, עלול להתעכב משמעותית בהקמת תחנת הכוח.
מכסה מוגבלת של תחנות
בסביבה הרגולטורית בישראל זה חשוב עוד יותר, שכן רשות החשמל מציעה מכסה מוגבלת של ארבע תחנות כוח, אך על ארבעת המקומות מתחרות חמש תחנות כוח. כלומר, אחת מהתחנות תיפול בין הכיסאות ותיאלץ להמתין לאסדרה הבאה, שעלולה לקחת שנים נוספות.
שתיים מהתחנות, קסם ודליה 2, כבר חתמו על סגירה פיננסית ובכך הבטיחו את מקומן. מה שאומר שכעת, שלוש תחנות מתחרות על שני מקומות בלבד: OPC חדרה, דוראד וריינדיר.
שתי הראשונות כבר הבטיחו את מקומן בתור להשגת טורבינות, וכעת משריינדיר מצטרפת אליהן, המרוץ נעשה מותח עוד יותר. כעת הן יידרשו להשיג היתר בנייה לתחנת הכוח, כמו גם לחתום עם קבלן הקמה שיבנה אותה בפועל. ברגע שזה יקרה, הן יוכלו לגשת לבנק ולחתום על סגירה פיננסית. כמעט כמו בתוכנית ריאליטי, האחרונה במרוץ תודח ותיאלץ לחכות, כאמור, לאסדרה הבאה.
העלילה מסתבכת עוד יותר כשזוכרים את בעיות התחרות שתחנת דוראד סובלת מהן. אדלטק, שבבעלות איש העסקים אורי אדלסבורג, היא יצרן החשמל הפרטי הגדול ביותר בישראל, ומחזיקה במניות מיעוט בדוראד. בזמן שרשות התחרות הוציאה מסמך שקובע קריטריונים לפיהם ייקבע האישור התחרותי של תחנת כוח חדשה, ברשות החשמל טרם החליטו כיצד לבחון זאת, ובפרט האם דוראד ספציפית תאושר. אם היא תיפסל, זה יוציא אותה מהמרוץ, ויאפשר ל-OPC ולריינדיר לנשום לרווחה. אך כל עוד זה לא קורה, הולך ומתלהט המרוץ להקמת תחנות כוח למשק החשמל הישראלי, שהצריכה בו עולה משמעותית כל שנה.
