בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:30
העליות בתל אביב מתחזקות. מדד ת"א 35 עולה בכ-1.1% ונמצא במרחק נגיעה משיא חדש, בעוד מדד ת"א 90 מוסיף לערכו כ-1.2%. גם הבורסות באירופה ובאסיה רושמות עליות שערים, על רקע אופטימיות שהשיחות בין ארה"ב לאיראן יחודשו בקרוב. ברויטרס דווח לפני שעה קלה כי צוותי משא ומתן של ארה"ב ואיראן עשויים לחזור לאסלאמבאד השבוע כדי להמשיך בשיחות, כך לפי ארבעה מקורות המעורים בעניין.
בין המדדים שבולטים כעת בעליות: מדד הביומד מתחזק בכ-2.1%, בעוד מדדי הפיננסים והביטוח מוסיפים לערכם כ-1.8%. גם מדדי הבנקים והבנייה מתחזקים בכ-1.5%. מנגד, מדד ת"א־נפט וגז נופל בכ-1.3%, על רקע הירידה במחירי הנפט בעולם.
במקביל, בשוק המט"ח, השקל מתחזק בכ-0.3% מול הדולר, ושערו עומד על 3.02 שקלים; זאת, לאחר שכבר בסוף השבוע, השקל התחזק מול המטבע האמריקאי לשיא של מעל 30 שנה.
10:15
לאחר שאתמול ננעלה בירידות חדות, הבורסה בתל אביב פותחת את יום המסחר בירוק. מדד ת"א 325 עולה בכ-0.9%, בעוד מדד ת"א 90 מטפס בשיעור דומה.
את העליות מובילים מדדי הביטוח והפיננסים, שמתחזקים בכ-2.2% ובכ-1.7%, בהתאמה. מדדי הבנקים והטכנולוגיה בולטים גם הם לחיוב עם עליות של כ-1.2% וכ-1%, בהתאמה. מנגד, מדד ת"א־נפט וגז יורד בכ-1.2%, על רקע הירידה במחירי הנפט בעולם.
8:30
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה חיובית, בעקבות העליות שנרשמו בוול סטריט אתמול, אחרי שהנשיא טראמפ אמר לעיתונאים אתמול כי במקביל למצור הימי על הורמוז, המגעים בין איראן לארה"ב נמשכים (ראו הרחבה מטה). המניות הדואליות יחזרו בפער ארביטראז' חיובי כולל של כ-0.4% - מניית טבע תטפס בפתיחה בכ-1.5%, מניות השבבים נובה , טאואר וקמטק יעלו בין 1% ל-2%, וחברת התוכנה נייס תוסיף לערכה כ-3.8%. פאלו אלטו תטפס בפתיחה בכ-2%, אם כי היא עדיין לא כלולה במדדי הבורסה, ולכן לא תשפיע עליהם.
בורסות אסיה רושמות עליות משמעותיות הבוקר, ומשקפות את הסנטימנט החיובי בוול סטריט שנרשם אמש. בורסת טוקיו קופצת בכ-2.3%, בורסת סיאול מזנקת בכ-3% וכובשת מחדש את רף ה-6,000 נקודות, בורסת הונג קונג נסחרת ביציבות, ובורסת שנגחאי עולה בכ-0.1%. במקביל, מחירי הנפט יורדים בשיעור של עד 2.5% ונסחרים מתחת לרף ה-100 דולר לחבית.
בתל אביב, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות במשא-ומתן הישיר בין ישראל ללבנון שייפתח היום בוושינגטון. בשל יום הזיכרון לשואה ולגבורה והצפירה שצפויה להישמע בשעה 10:00, הבורסה תדחה מעט את מועד פתיחת המסחר, שיחל ב-10:10.
אתמול, הבורסה המקומית סגרה את יום המסחר הראשון של השבוע בירידות שערים חדות, על רקע כניסת המצור הימי של ארה"ב על איראן לתוקף והכישלון בסבב המשא-ומתן הראשון בין שתי המדינות. מדד ת"א 35 נפל בכ-1.4%, ומדד ת"א 90 איבד מערכו כ-1.6%.
את הירידות הובילו מדדי הבנייה והביטוח, שנפלו בכ-2.8% ובכ-2.2%, בהתאמה. מדדי הפיננסים והבנקים בלטו גם הם לשלילה עם ירידות של כ-2.2% וכ-2.1%, בהתאמה. מדד המניות הביטחוניות נחלש בכ-1.9%. מנגד, מדד ת"א־נפט וגז עלה בקרוב ל-1% והיה המדד הענפי היחיד שסיים את היום בטריטוריה חיובית.
מניית פאלו אלטו בלטה לשלילה במיוחד במהלך יום המסחר, לאחר שחזרה עם פער ארביטראז' שלילי משמעותי מוול סטריט, על רקע טלטלה נוספת במניות התוכנה שהוצתה על־ידי הפיתוחים החדשים של חברת ה-AI אנתרופיק.
מניית אל על איבדה מעל 4%, לאחר הפרסום כי חברת כאל פנתה לבית המשפט בבקשה דחופה לצו מניעה וצו ארעי במעמד צד אחד נגד חברת התעופה. זאת, בטענה כי אל על הפרה הסכם עימה בנוגע למועדון הנוסע המתמיד, שסוכם לאחרונה על העברתו לישראכרט. כאל ציינה בבקשה כי אל על מנצלת את כוחה המונופוליסטי לרעה במעבר למתחרים וכי היא עשויה לספוג נזקים משמעותיים בשל אובדן לקוחות.
בוול סטריט, המדדים המובילים פתחו את היום בירידות שערים, אך סיימו אותו בירוק בוהק, לאחר שהנשיא טראמפ אישר בשיחה עם עיתונאים כי במקביל למצור הימי על הורמוז, עדיין מתנהל משא-ומתן מול איראן. "האיראנים התקשרו אלינו, האנשים הנכונים - הם רוצים לעבוד על הסכם", הוא אמר.
בלילה שבין שני לשלישי, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס אמר בראיון לרשת פוקס כי הצעדים הבאים במסגרת המגעים למשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן תלויים בטהרן. "בין אם נקיים שיחות נוספות, בין אם נגיע בסופו של דבר לעסקה, אני באמת חושב שהכדור במגרש של האיראנים, כי אנחנו שמנו הרבה על השולחן", אמר ואנס.
בסיום יום המסחר אמש, הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 התרומם בכ-1%, והדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-0.6%. כלל הסקטורים של ה-S&P 500 סיימו את היום בירוק, כאשר את העליות הובילו ענפי הטכנלוגיה והפיננסים, שקפצו שניהם בכ-1.7%. שני הסקטורים היחידים שסיימו את היום בטריטוריה שלילית הם כאלה שנחשבים לדפנסיביים באופן מסורתי: ענף התשתיות (1.2%-) וענף מוצרי הצריכה הבסיסיים (1%-).
ככלל, הכניסה לתוקף של המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז ב-17:00 לא גררה תגובה משמעותית בשווקים, וגם לא איומו של טראמפ לחסל כל ספינה איראנית שתנסה להפר אותו. ג'יימס ראגאן, מנהל השקעות ראשי שותף ב-D.A Davidson, אמר לאתר הכלכלי מרקטוואץ' כי המשקיעים קיבלו בחזרה חלק מהביטחון שלהם בכך שהמתחים בין ארה"ב ואיראן לא יסלימו בטווח המיידי. "אני חושב שיש הרגשה שהמהלך של לנסות לסגור את מצר הורמוז הוא עדיין רק טקטיקה של משא-ומתן, בניסיון להחזיר את כולם קצת קרוב יותר לשולחן".
בין מניות הטכנולוגיה שבלטו אתמול, ניתן למצוא כמה מהשמות המרכזיים בתחום ה-AI, ביניהם מיקרוסופט , פלנטיר , אורקל ואינטל .
מניית ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות, לאחר שהציגה חלק מיכולות ה-AI שלה בפסגת Customer Edge Summit שלה. ב-CNBC דווח כי החברה הדגישה את הפלטפורמה מונעת ה-AI שלה, Oracle Utilities Opower, וציינה כי היא סייעה ללקוחות מגזר החשמל הביתי לחסוך 369 מיליון דולר בשנת 2025. מניית אינטל רשמה אמש את יום המסחר החיובי התשיעי שלה במספר, עם עלייה מצטברת של 58% בשבוע וחצי, ולפי CNBC היא בדרך לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות ה־70.
גם מניות מרכזיות בתחומי התוכנה ואבטחת הסייבר, שספגו לחצים משמעותיים בסוף השבוע שעבר, על רקע הפיתוחים החדשים של חברת ה-AI אנתרופיק, רשמו התאוששות ניכרת, ביניהן פאלו אלטו , סרוויס נאו , קראוד סטרייק ועוד. קרן הסל IGV, אשר עוקבת אחר מניות התוכנה, רשמה התאוששות ניכרת וטיפסה בכ-5.4%, אם כי היא עדיין נסחרת ברמתה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים.
חוזה טורס, כלכלן בכיר ב-Interactive Brokers, אמר למרקטוואץ' כי מניות הטכנולוגיה רשמו ביצועי־יתר, בשל "היחלשות ביסודות הכלכליים שמכבידה על מעורבות הקונים ברוב מגזרי המניות האחרים". חוזה הסביר כי "המשתתפים בשוק רוצים להיות בעלי מניות בחברות שיכולות לצלוח סביבה של ריביות גבוהות, מחירי נפט מטפסים והאטה מחזורית", וציין כי מניות הטכנולוגיה הגדולות עמדו בקריטריונים הללו.
למרות הביצועים החזקים של סקטור הפיננסים אמש, מניית גולדמן זאקס ירדה בעקבות דוחות הרבעון הראשון שפרסמה; זאת, על אף שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים. לפי CNBC, הסיבה לירידה במניה נעוצה בכך שהמסחר בחטיבת ההכנסה הקבועה, המטבעות והסחורות (FICC) של הבנק הסתכם ב-4.01 מיליארד דולר - נתון נמוך משמעותית מצפי האנליסטים שנסקרו על־ידי FactSet, שעמד על 4.92 מיליארד דולר.
2. שוקי האג"ח
מדדי האג"ח פתחו את שבוע המסחר החדש במגמה שלילית. החשש של המשקיעים הוא מעומס גיוסי חוב על ידי הממשלה בשל הוצאותיה - מה שיגביר את הסיכון באג"ח ישראל וכנגזרת מכך גם בסקטור העסקי.
מדד תל בונד 20, שכולל את עשרים אגרות החוב הגדולות בבורסה, נסוג מתחילת השנה בשיעור של 0.1%, אך בשנה החולפת רשם תשואה מרשימה למדד אג"ח - של מעל ל־8%. התשואה לפדיון הגלומה במדד, שמורכב ברובו מאגרות חוב צמודות (ולכן היא נמוכה יחסית), עומדת על 2.57%. בשיא מערכת "שאגת הארי", ב־30 במארס, כבר הגיעה התשואה לפדיון לרמה של 2.7%, זאת לאחר שמתחילת השנה ביקרה בנקודת שפל בינואר השנה של 2.3%, רמה שלא פגשה מזה כשלוש שנים.
בשוק החוב האמריקאי, תשואות האג"ח הממשלתיות פתחו את יום המסחר בעליות קלות, אך בעקבות דברי טראמפ, המגמה התהפכה, ואלו סיימו את היום בירידות קלות. התשואה לעשר שנים ירדה במעל 2 נקודות בסיס לרמה של 4.29%, בעוד התשואה לשנתיים ירדה בשיעור דומה לרמה של 3.77%.
הבוקר, התשואות ממשיכות לרדת: התשואה לעשר שנים יורדת בכ-2 נקודות בסיס לרמה של 4.27%, בעוד התשואה לשנתיים יורדת בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.76%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
השקל, שנגע בשיא של 30 שנה בסוף השבוע (בעקבות הפסקת האש הזמנית וההודעה על המשא-ומתן עם לבנון), התחזק אתמול בכ-0.4% מול הדולר, במקביל לעליות שנרשמו בוול סטריט, והבוקר שערו עומד על 3.03 שקלים. מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו מול סל מטבעות נבחרים ברחבי העולם, יורד הבוקר בכ-0.1%.
כישלון המשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן והמצור שהטילה ארה"ב על מצר הורמוז הובילו אתמול לעליות מחודשות במחירי הנפט. תחילה, מחירי הנפט זינקו בחדות וחצו את רף ה-100 דולר לחבית, אך בהמשך יום המסחר, לאחר דברי טראמפ, הם ננעלו מתחתיו. נפט מסוג ברנט סיים את היום סביב 99 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי סיים את היום סביב 98 דולר לחבית. הבוקר, מחירי הנפט יורדים בשיעור של עד 2.5%. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 98 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 96 דולר לחבית.
במקביל, הזהב נחלש אתמול קלות, למרות שהוא נחשב ל"מקלט בטוח" בתקופות סוערות. עלייתם המחודשת של מחירי האנרגיה מובילה לציפיות כי לא יהיו בקרוב הורדות ריבית בארה"ב - וסביבת ריבית גבוהה מכבידה על מחירי הזהב. הבוקר, מחיר הזהב עולה בכ-0.6% והוא נסחר סביב 4,770 דולר לאונקיה.
בשוק הקריפטו, הביטקוין עולה הבוקר בקרוב ל-5% ומטפס מעל לרף ה-74 אלף דולר - רמתו הגבוהה ביותר מזה כשלושה שבועות.
4. מאקרו
היום בשעה 15:30 שעון ישראל יפורסם בארה"ב מדד המחירים ליצרן לחודש מרץ, שישקף את השפעות המלחמה נגד איראן על האינפלציה ברמה הסיטונאית. לפי מרקטוואץ', התחזית החציונית היא לעלייה חודשית חדה של 1.1%.
נזכיר כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שפורסם ביום שישי האחרון בארה"ב, הצביע על עלייה של 0.9% - הקפיצה החודשית הגדולה ביותר מאז יוני 2022. כך, קצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.3%, הרבה מעל יעד יציבות המחירים של הפדרל ריזרב (2%). אלכסנדרה ווילסון-אליזונדו מגולדמן זאקס התייחסה למדד המחירים ואמרה ל-CNBC כי "ייתכן שזה יהיה נתון האינפלציה הטוב ביותר שנראה למשך תקופה, מכיוון שהוא עלול לשקף רק באופן חלקי את עוצמתו המלאה של הקונפליקט עם איראן". לדבריה, "לפד יש מקום להיות סבלני, וכל סיבה טובה לנהוג כך".
ביום שישי האחרון פורסם גם מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן לחודש אפריל, שירד בחדות ל-47.6 נקודות - הנתון הנמוך ביותר של המדד אי פעם, מאז תחילת פרסומו לפני כ-50 שנה. אך הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, ציין בסקירתו השבועית כי הצרכן האמריקאי נחלש עוד לפני המלחמה, וכיהנתונים מארה"ב מצביעים על כך שהכלכלה "המסורתית" (מחוץ להשקעות בסקטור הטכנולוגיה) במגמת ירידה.
"בארבעת החודשים האחרונים, נרשם כמעט קיפאון בהוצאה הצרכנית הריאלית; בולטת בחולשתה הצריכה המחזורית", הוא כותב. במקביל, צריכת המוצרים השוטפת התכווצה מאז אוגוסט אשתקד בשל "הרעה במצבו הפיננסי של הצרכן והשלכות המכסים", מוסיף זבז'ינסקי, שמציין גם שחיקה בהכנסות משקי הבית ופגיעה בכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי. החולשה בהכנסות "משקפת מגמות בשוק העבודה, שבו היחלשות הביקוש לעובדים פועלת לריסון עליות השכר", הוא כותב. גורם אחר שמשפיע, לדבריו, הוא שוק המניות, ש"הפסיק לייצר רווחים למשקיעים" בחודשים האחרונים. "כלל ההשפעות והמלחמה הביאו למצב שסנטימנט הצרכנים ירד במרץ לרמתו הנמוכה אי־פעם".
5. תחזית
האנליסט מארק הולברט פרסם באתר הכלכלי מרקטוואץ' טור שכותרתו: "אם אי־פעם התפתיתם 'למכור במאי וללכת' - עכשיו זה הזמן". בכך, הוא מתייחס לאמרה הידועה בוול סטריט, "Sell in May and go away", שהפך עבור רבים לאסטרטגיית השקעה, על בסיס ההנחה שחודשי הקיץ בשוק המניות חלשים באופן מסורתי.
התופעה מוסברת בכך שחודשי הקיץ מתאפיינים לרוב בפעילות נמוכה יחסית מצד משקיעים וסוחרים, בין השאר בשל עונת החופשות, מה שמוביל לירידה במחזורי המסחר ולהיחלשות בביצועי המדדים. ואכן, בחינת ביצועי מדד הדגל האמריקאי בין השנים 1950־2025, מצביעה על פער מובהק בתשואות שהניב S&P 500 בין שתי התקופות: במהלך חודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר) הניב המדד תשואה ממוצעת של כ־1.8% בלבד, בעוד שבתקופה שבין נובמבר לאפריל זינקה התשואה הממוצעת ל־7% - יותר מפי שלושה.האנ
אך הולברט טוען במאמרו שהתופעה חלה באופן בולט יותר בשנים של בחירות אמצע בארה"ב - שיתרחשו השנה ב-5 בנובמבר. ניתוח היסטורי שהולברט ערך עם נתונים מאז 1896 העלו כי בשנים של בחירות אמצע, מדד הדאו ג'ונס מניב בששת החודשים שלאחר מועד הבחירות בממוצע 9.3% יותר מאשר בששת החודשים שקדמו לו. זאת, כאשר הפער הממוצע בין שתי התקופות בשלוש השנים האחרות עומד על 1.3% בלבד.
גם כשמביטים על מדד ה-S&P 500, המשקף באופן רוחבי יותר את הכלכלה האמריקאית, נראה כי בשנות של בחירות אמצע התופעה מועצמת. לפי נתונים מאז 1945 שאיגד אנתוני סגלימבנה, אסטרטג שווקים ראשי ב-Ameriprise Financial, בששת החודשים שלפני מועד בחירות אמצע, ה-S&P 500 מניב בממוצע תשואה זעומה של 0.7%; בששת החודשים שאחרי מועד זה, המדד מניב בממוצע תשואה של 15.9%.
הולברט הסביר במאמרו כי הפרופסורים שגילו את הדפוס הנוגע לבחירות האמצע בארה"ב ייחסו אותו לרמת אי־הוודאות המוגברת השוררת בשווקים לפני הבחירות, והתפוגגותה אחרי השלמתן - כאשר לא נמצא קשר לאיזה צד בספקטרום הפוליטי זוכה. הולברט ציין כי לצד משקיעים שמוכרים במאי, ישנם גם כאלה שמעדיפים להעביר את הכספים שלהם לסקטורים דפנסיביים יותר עד הקיץ. "בשורה התחתונה: אם אי־פעם התפתיתם למכור במאי, זו ההזדמנות הטובה ביותר שלכם להתחמק משוק בינוני - או גרוע מכך", סיכם הולברט.