השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בג"ץ החל לדון הבוקר (ד') בשורה של עתירות הדורשות להדיח מתפקידו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. העתירות נידונות בפני הרכב מורחב, המונה 9 שופטים של בית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר.
● לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים
● היועמ"שית לבג"ץ: יש להדיח את בן גביר מתפקידו
הדיון מועבר בשידור חי, ולקראתו הודיעו השופטים כי לא תתאפשר נוכחות קהל באולם. זאת לנוכח מקרים קודמים, שבהם הופרעו דיונים על-ידי צעקות והתפרעויות מצד תומכי הממשלה שנכחו באולם - לדוגמה, בדיון סביב החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר. עוד דחו השופטים את בקשתה של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) לטעון בפני בית המשפט.
לאחר פתיחת הדיון הורו השופטים להוציא מהאולם את ח"כ טלי גוטליב, את ח"כ לימור סון הר-מלך, את השרה עידית סלימן ואת השרה מאי גולן, אחרי שהפריעו לדיון.
סוגיית הסמכות
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, החל לטעון נגד סמכות בית המשפט להתערב בכהונת שרים. הנשיא עמית השיב לו: "אתם טוענים שאין לנו סמכות לדון בעניין. מה יום מיומיים? יש 16 מקרים שבהם דנו בנושא זה. יושב פה מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שבהיותו עורך דין עתר לבג"ץ בדרישה שאריאל שרון יימנע מלפטר שני שרים".
השופט סולברג התייחס לטענה לפיה ניתן להדיח שר רק במקרה שהוגש נגדו כתב אישום, כפי שהיה בפרשת דרעי-פנחסי סביב אישומים שהוגשו בנושאי שחיתות ציבורית. סולברג ציין בהקשר זה כי "בפרשת פנחסי היה כתב אישום על רישום כוזב במסמכי תאגיד. כאן יש לנו צבר גדול מאוד של דברים שגורמים נזק למשטרה, לתדמיתה ולפעילות שלה - זה לא יותר חמור מהרשעה ברישום כוזב במסמכי תאגיד?".
השופט כבוב אמר כי לקראת הדיון הוא בדק ומצא כי בן גביר הפר עשרות פעמים את ההבנות שאליהן הגיע בשעתו עם היועצת המשםטית לממשלה, ואשר בהן התחייב להימנע מהתערבות במינויים ובטיפול המשטרה בהפגנות.
לוין: דיון לא חוקי
הבוקר הודיע שר המשפטים יריב לוין כי "הדיון שמתקיים הבוקר בבג"ץ בהדחת השר בן גביר הוא בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף. הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה ולא לבית המשפט. ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת".
מוקדם יותר השבוע מסר גם נתניהו את עמדתו לבג"ץ, ובה כתב כי אין עילה להדחת בן גביר, וכי מדובר ב"התערבות חריגה וקיצונית באקט החוקתי הראשון במעלה שהוא - הרכבה של הממשלה הנבחרת". נתניהו כתב לגבי העתירות כי מדובר ב"ניסיון בלתי חוקתי להדיח שר - אין לכם שום סמכות".
המשטרה נערכה הבוקר בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים ופרסה עשרות שוטרים לקראת הדיון. בן גביר עצמו צפוי להגיע לדיון ולהופיע בפני התקשורת.
העתירות הוגשו בדרישה להדיח את בן גביר לנוכח התערבותו בעבודת המשטרה, לרבות בנושא מינויים, והפגיעה בעצמאות הארגון שהיא חיונית במשטר דמוקרטי. העותרים מבקשים לקבוע כי יש להדיח שר בממשלה המשתמש לרעה בסמכויותיו, אינו מציית להנחיות הייעוץ המשפטי ופוגע בערכים דמוקרטיים.
נזכיר כי ההלכה שנפסקה בבג"ץ דרעי-פנחסי משנות ה-90, ואשר תקפה עד היום, קובעת כי יש להדיח שר שהוגש נגדו כתב אישום. במקרה בן גביר, בג"ץ יידרש אפוא להכריע האם הדחה של שר מכהן תתאפשר גם על רקע פגיעתו במוסדות הדמוקרטיים.
בהרב-מיארה: תומכת בעתירות
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי היא תומכת בעתירות. בעמדה שהגישה נכתב כי קיים צורך דחוף "להפסיק את הפגיעה בחירויות הפרט ובמבנה המשטרי הדמוקרטי, שנגרמת על-ידי התערבות פוליטית פסולה בהפעלת כוחה של המשטרה, תוך פגיעה קשה בא-פוליטיות שלה ובשוויון בפני החוק".
היועמ"שית ציינה אירועים מהתקופה האחרונה שבהם התערב בן גביר בטיפול המשטרה בהפגנות ובחקירות (כולל באמצעות "מדור ההסתות" במשטרה), התעלם מפסק הדין שהורה לו לקדם את רפ"ק רינת סבן (הקצינה שסירב לקדם בגלל מעורבותה בתיקי נתניהו) ומנע את קידומה של סנ"צ רותי האוסליך, ראש מדור חקירות במשטרה.
לפי היועמ"שית, "התוצאה הקשה מתרחשת לנגד עינינו באופן שוטף בדמות פגיעה בחירויות פרט ובעקרונות יסוד דמוקרטיים, תוך שימוש לרעה בסמכויות המוקנות לשר מתוקף תפקידו. התפקיד עצמו והסמכות שנלוות לו הם שמנוצלים לרעה, וההתערבות השיפוטית נדרשת לשם הפסקת פגיעה בפועל בחירויות הפרט".
בן גביר הצהיר הבוקר כי "היועמ"שית אומרת שאני משנה את המשטרה, מתערב במינויים ותומך בכוח 100. היא צודקת. היא רוצה לקחת את קולות הבוחרים".
בעמדה שהוגשה לבג"ץ מטעם בן גביר, המיוצג על-ידי עורך דין פרטי (בדומה לנתניהו ולממשלה), נכתב כי התערבות בג"ץ תיצור "תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידאולוגית למדיניות אותה מקדם השר לביטחון לאומי".