שווי האופציות והמניות - סכום בלתי נתפס / צילום: Shutterstock
"אין ספק שעובדי ההייטק מרוויחים סכומים עצומים - במיוחד מהתגמול ההוני שהם מקבלים (באופציות ומניות, שח"ו). אלה סכומים שכמעט אף עובד בחברה אחרת לא יכול להרוויח, בטח שלא משכר רגיל", טוען גורם הבקיא בתגמול לעובדים.
● עובדים באלביט התעשרו, במאנדיי ספגו מכה: מי נהנה מחגיגת האופציות בהייטק
● האם מטבע נוסף "יחליף קידומת" בקרוב מול השקל?
● "עשרות מיליארדים זה שווי שהיה שמור לגוגל ומיקרוסופט - לא לחברה מישראל"
לדבריו, "צריך לזכור שגם ככה בהייטק המשכורות גבוהות ביחס לשכר במשק, אבל העושר הגדול הוא מהאקוויטי. בין שמדובר בעובד בחברה ציבורית שהתגמול ההוני שלו יכול להיות שווה מיליוני דולרים, ובין שבעובד בחברה פרטית שעושה אקזיט, ופתאום הוא מקבל סכום גדול". המצב הזה, לדברי אותו גורם, "בהחלט מייצר מעמדות במשק, וגם הזרים הרבה מאוד כסף לשוק הנדל"ן".
שיעור תעסוקה גבוה בהייטק הישראלי
העושר העצום שמרכזים בידיהם עובדי ההייטק בישראל, מעלה מספר סוגיות מהותיות שהן מעבר לגבולות התעשייה. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לפני מספר חודשים, מלמדים כי שיעור התעסוקה הגבוה בהייטק בישראל - 11% מהשכירים במשק, לעומת 9% לפני כעשור - חריג ביחס למדינות ה־OECD. לפי הפרסום של הלמ"ס מסוף 2025, גם פער השכר בין ההייטק ליתר המשק עלה, והוא מהגבוהים בקרב מדינות ה־OECD.
עוד ציינו שם כי מגזר ההייטק אחראי לכ־18% מהתמ"ג, כ־60% מהייצוא וכשליש מצמיחת התוצר בישראל מאז שנת 2017, וכי תשלומי מס ההכנסה של מגזר ההייטק מהווים כ־24% מכלל תשלומי המס הישיר בישראל. לצד זאת, פרסום של חברת אתוסיה העוסקת בהשמה להייטק וביוטק, הצביע על כך שבשנת 2025 נרשמה תופעה שלא נראתה יותר מעשור - ירידה במספר עובדי ההייטק בישראל, מכ־417 אלף בסוף 2024 לכ־409 אלף בסוף 2025. ככל הנראה, הירידה קשורה למשבר שהתחולל בענף בשנים 2022־2023 בעקבות עליית הריבית, שהובילה לגלי פיטורים ועצירת גיוסי עובדים, וייתכן שגם כניסתם של כלי בינה מלאכותית שמייתרים ידיים עובדות.
מגדיל את אפקט העושר ותומך בצריכה הפרטית
בקרב החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, רוב גדול הן חברות מתחומי הטכנולוגיה השונים - אבטחת סייבר, תוכנה, שבבים וכדומה. בחברות הטכנולוגיה העובדים נהנים במקרים רבים גם מתגמול הוני כחלק מהתגמול הכללי שלהם (כגון אופציות ומניות חסומות). לפי נתונים של מודי שפריר, אסטרטג ראשי - שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, בסוף 2025 עובדים ישראלים החזיקו באופציות "בתוך הכסף" ובמניות חסומות בסכום שמתקרב ל־150 מיליארד שקל. גם אם נניח שהסכום השתנה מאז ובטח ששוויו השקלי ירד (בשל היחלשות הדולר), עדיין מדובר בסכום גבוה מאוד.
מהי המשמעות של סכום כזה על המשק הישראלי בכללותו? שפריר אומר כי "יש כמה דברים. ראשית, זה מגדיל את אפקט העושר ולכן תומך בצריכה הפרטית (רכישת מכוניות, נסיעות לחו"ל, מסעדות, ש.ח.ו) ובצמיחת הכלכלה. אני מניח שכשעובדים מממשים את האופציות, וזה מימוש הדרגתי, חלק מהכסף זורם גם לשוק המניות המקומי בגלל התשואה העודפת בשוק.
זה גם מגדיל את ההכנסות ממסים בעת המימוש. ראינו מקרה קיצון במכירה של Wiz, אבל גם אופציות של עובדים ישראלים בחברות הייטק שנסחרות זה משמעותי".
לאלה צריך להוסיף, לפי שפריר, כי מדובר "באחד הדברים, לאו דווקא העיקרי, שתומכים בשקל חזק - מרבית העובדים ירצו להמיר את תמורת המימוש הדולרית לשקלים, כי הם חיים פה בישראל". וישנה גם השפעה על שוק הנדל"ן המקומי, אם כי לדברי שפריר, "זה משהו שצפוי לתמוך בהמשך, כי עכשיו יש עודפי היצע, בעיקר במרכז. ב־2021־2022, בעיקר אחרי הקורונה, המימושים האלה תמכו במחירי הנדל"ן בת"א, אבל היום השוק מושפע יותר מדברים אחרים".
הזכרת את התמיכה בשקל חזק, חולשת הדולר מושפעת מהמימושים, אבל סביר שהיא גם משפיעה עליהם?
שפריר: "אין ספק שכשהשקל מתחזק זה מעיב על השווי של האופציות, שנקובות בדולרים. לכן גם יכול להיות שמי שמממש אופציות יבחר לקנות נכסים דולריים כמו מניות בארה"ב".
עד כמה הנושא משפיע על האינפלציה?
"מצד אחד יש השפעה על האינפלציה, מכיוון שצריכה פרטית זה אינפלציוני. מצד שני, בהנחה שחלק מזה משפיע על שער החליפין אז יש גם השפעה דיס־אינפלציונית. בסה"כ ההשפעה האינפלציונית גבוהה יותר, אבל לא מאוד מהותית".
האם בעצם נוצרים פה שני מעמדות כלכליים - עובדי הייטק וכל השאר?
"בגדול זה מגדיל את האי־שוויון מצד אחד. מצד שני, מגזר ההייטק מאוד חשוב למדינה בהרבה מאוד היבטים, בהם תשלומי מסים, תמיכה בצמיחה ועוד".
השאלה הגדולה: מה הסכום שימומש
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, סבור שאחד הנתונים שחסרים כדי לקבוע מהי השפעת האופציות שנמצאות כיום "בתוך הכסף" על המשק הישראלי, טמון בשאלה כמה מתוך הסכום העובדים הולכים לממש - ולמעשה להמיר אותו לכסף.
"בגדול, תיק הנכסים של הציבור עומד על בערך 7 טריליון שקל, וצמח בשנת 2025 בכ־1 טריליון", מציין זבז'ינסקי. כך שסכום של מעל 100 מיליארד שקל של אופציות "בתוך הכסף" הוא לדבריו "לא מעט, אבל זה עדיין אחוז קטן מתיק הנכסים וכ־10% מהצמיחה שלו. ברור שתוספת של 10% היא משמעותית, אבל כאן סכומים גדולים מרוכזים במעט ידיים יחסית, והשאלה היא כמה מזה ייצא לצריכה - להערכתי, מעט יחסית".
זבז'ינסקי מעריך כי מכיוון שמדובר באנשים עשירים יחסית, עם נטייה שולית נמוכה לצריכה, כל תוספת של שקל לאותם עובדי הייטק לא תוביל לאותה רמת צריכה במקרה של תוספת זהה לאנשים אחרים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. "להערכתי, רוב הסכום שממומש הולך לחיסכון והשקעות", הוא אומר. "ההשפעה יכולה להיות בעיקר על שוק הנדל"ן, אם הייטקיסט צעיר מממש אופציות וקונה נכס לעצמו או לצורך השקעה; השפעה נוספת עשויה להיות על מוצרים בני קיימא גדולים, כמו כלי רכב. פחות על צריכה שוטפת כמו מזון ושירותים כאלה ואחרים".
מה ההשפעה של שער החליפין?
"אם העובדים מקבלים בדולרים וחלק מזה יומר לשקלים, ואני מעריך שהנטייה היא כן להמיר לפחות חלק - תהיה לזה השפעה. אני לא חושב שזה משהו מהותי כרגע. זה משפיע, אבל לא גיים צ'יינג'ר, אולם זה מוסיף עוד לחץ להתחזקות השקל".
בנוגע להשפעה על האינפלציה, זבז'ינסקי מעריך כי היא שולית. "זה לא שמימושים כאלה עושים מהפך בשוק הנדל"ן. כן קונים נכסים יקרים יותר, זה משפיע אולי על המחירים בת"א, אבל זה לא אירוע מאקרו כלכלי של המון קונים שמסתערים. אם כל הסכום היה הולך לצריכה, אז הייתה השפעה על האינפלציה. אבל הוא לא, כך שסביר להניח שרוב הכסף מנותב לחיסכון ולהשקעות, ורק חלקו זורם למשק ומשפיע".