קרן כהן חזון, מנכ''לית תורפז, ברנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף
"כדי לבנות חברה מצליחה, צריך לעבוד כל יום מחדש, כאילו אתמול לא היה" - כך אמרה הבוקר קרן כהן-חזון, מנכ"לית תורפז, בשיחה עם אלה לוי-וינריב בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס, שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. כהן-חזון סיפרה על אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של החברה, על האתגרים שעמם מתמודדת תעשייה ישראלית בזירה הבינלאומית, ועל המחויבות שלה להשאיר את הלב, ההנהלה והמטה של החברה בישראל.
● הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● "עושים לונג על ישראל": לאן הולך השוק המקומי ואיך כדאי להשקיע?
● אלונה בר און: ״הסיכון במשק אמיתי אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת״
בפתח השיחה הציגה לוי-וינריב את מסלול הצמיחה של תורפז, שהפכה בתוך תשע שנים מחברה קטנה לאימפריה עולמית בתחום תמציות טעם, ריח וחומרי גלם ייחודיים באמצעות אסטרטגיית רכישות ומיזוגים. החברה, שהונפקה במאי 2021, פעילה כיום ביותר מ־90 מדינות ומעסיקה כ-1,000 עובדים ב-26 אתרי ייצור גלובליים. מניית החברה זינקה בשנה החולפת ב-144% והביאה אותה לשווי של כ-7.3 מיליארד שקל.
"הלב, השכל והמהות כאן"
כהן-חזון אמרה כי ישראל היא אמנם הבית, אך מי שרוצה לצמוח חייב להסתכל מעבר לים. "ישראל היא מדינה מאוד מעניינת, אבל היא מדינה של 10 מיליון תושבים", אמרה. "אנחנו רוצים לגדול ולצמוח, לכן צריך לצאת מעבר לים כדי שנוכל לעשות את זה טוב. הלב, השכל והמהות כאן, אבל אנחנו התפתחנו ובנינו חברה גלובלית".
לדבריה, תורפז משרתת כיום יותר מ-4,300 לקוחות ברחבי העולם, ומפעילה עשרות אתרי ייצור, פיתוח, מחקר ומכירות. "אנחנו הולכים לבנות את אחת מ-10 החברות הגדולות בעולם לתעשיית הטעמים, הריחות וחומרי הגלם המיוחדים", אמרה. "לכבוד הוא לי שזה יוצא מישראל ולא משום מקום אחר בעולם".
כהן-חזון סיפרה כי כשקנתה את החברה, שהייתה אז בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר ופעלה מחולון, החזון כבר היה ברור. "האסטרטגיה של תורפז מהיום הראשון הייתה מאוד ברורה: אנחנו נעשה צמיחה מהירה דרך רכישות ומיזוגים, בשילוב צמיחה אורגנית", אמרה. "אני לא מאמינה בחברה שעושה רק רכישות ומיזוגים, אבל אני גם לא מאמינה שאפשר להפוך בפרק זמן סביר לחברה גלובלית בלי רכישות ומיזוגים. השילוב ביניהם מביא את מכפילי הכוח".
לדבריה, עיקר הערך אינו נובע רק מהרכישה עצמה, אלא מהיכולת למנף סינרגיה בין החברות הנרכשות לבין פעילות הקבוצה. "אנחנו לא רוכשים כל מה שיש, אלא את מה שמתאים ומביא ערך נוסף", אמרה. "או שמגדיל את פורטפוליו הלקוחות, או שמביא טכנולוגיות, מוצרים ייחודיים או מרחיב את הפריסה הגיאוגרפית. אנחנו רוכשים כדי להשיא ערך לבעלי המניות שלנו ולהרחיב את החברה".
"רכישה מעבר לים זה אף פעם לא פשוט"
בהמשך נשאלה כהן-חזון על פעילות גלובלית של חברה ישראלית בתקופה שבה ישראל מצויה תחת מתקפות מדיניות, חרמות ומלחמה מתמשכת. לדבריה, גם בלי קשר למצב הביטחוני, ביצוע רכישות מעבר לים הוא אתגר מורכב. "לעשות רכישה מעבר לים זה אתגר, וזה אף פעם לא פשוט", אמרה. "זה דורש עבודה מאוד מתמידה של בדיקת נאותות, עבודה מול בעלים, מול תרבויות שונות. לנהל אנגלים, צרפתים, רומנים, גרמנים או איטלקים - כל אחד זה עולם ומלואו".
עם זאת, היא הבהירה כי ברוב המקרים הזהות הישראלית אינה חוסמת עסקאות. "אנחנו כמעט לא נתקלים בדבר הזה", אמרה על מקרים שבהם סירבו לעשות עמה עסקים בשל היותה ישראלית. "השאלה אם אתה הופך את זה למשהו מרכזי, או הופך להיות משהו של רעש". גם כאשר נתקלה בהתבטאויות חריפות, אמרה, בחרה לראות בכך הזדמנות להסברה. "אחד הדברים שאני עושה כל הזמן, כמעט כל שבוע שני כשאני בחו"ל, אני עושה הסברה", אמרה. "אני מייצרת איזון. גם אם הם באים אנטי, הם הופכים להיות פרו".
כהן חזון התייחסה גם למצב התעשייה הישראלית ואמרה כי כדי שתעשייה תצליח, בכל מדינה, היא זקוקה בראש ובראשונה לרוח גבית מהממשלה ומהרגולטורים. "תעשייה צריכה רוח גבית", אמרה. "היא לא צריכה שיקשו. היא צריכה שיתמכו. תעשייה היא נכס צאן ברזל בכל מדינה - היא נותנת תעסוקה, מייצרת יציבות, ובונה יכולות לטווח ארוך".
לדבריה, ישראל חייבת להציב את התעשייה גבוה יותר בסדר העדיפויות. "זה לא רק מתבטא בכסף", אמרה. "זה גם בעזרה ברגולציה, בלדאוג שיהיו עובדים, במענקים, בתמיכה רגולטורית, ובהיתרים. שלא ייקח חמש שנים להקים משהו. למה חמש שנים? בחמש שנים בניתי וקניתי מפעל". עוד הוסיפה: "אני נלחמת שתהיה תעשייה בישראל. היה לי הרבה יותר קל לסגור את המפעלים שלנו ולהעביר אותם למקומות אחרים, ואני לא עושה את זה. בחרתי לגדל פה את הילדים שלי, בחרתי לחיות פה, ובשביל שזה יקרה - חייבת להיות פה תעשייה".
התרומה לבתי החולים: "צריך לדעת לתרגם הצלחה עסקית לתרומה חברתית"
לפני כמה חודשים הודיעה כהן חזון על תרומת 1% מאחזקותיה האישיות בחברה לכמה בתי חולים בישראל. מקבלי התרומה, ששווייה הוערך אז בכ-50 מיליון שקל, היו בתי החולים בילינסון, שיבא תל השומר וסורוקה, שספג פגיעה קשה במהלך מבצע "עם כלביא". לדבריה, התרומה לבילינסון מיועדת להקמת מחלקת טיפול נמרץ לב בבניין התקווה, "שתהיה הכי גדולה במדינת ישראל, ממוגנת והכי משוכללת בכל מדינת ישראל", ובשיבא היא מיועדת למכון דיאליזה. "מבחינתי כל מה שעושים הצוותים הרפואיים זה ראוי לשבח. נכון, זה תפקיד המדינה לדאוג לכך, אבל אם הם לא עושים את זה, אז אנחנו כמי שיכולים לייצר לעצמנו מערכת בריאות טובה יותר עם יכולות גדולות יותר - אני חושבת שזו זכות".
בהמשך הרחיבה כהן חזון ואמרה כי מבחינתה, תרומה מסוג זה אינה מעשה חריג אלא חלק מאחריות אזרחית בסיסית. "בן אדם שחי במדינת ישראל, והוא באמת אוהב את המדינה, ורוצה לחיות בה, צריך לדעת לתרגם הצלחה עסקית לתרומה חברתית", אמרה. "זה לא במילים, זה במעשים. לא מגיע לנו פרס על זה. זו זכות".
לקראת סיום נשאלה כהן חזון מהו סוד ההצלחה של תורפז, שהמשיכה להתרחב ולהציג ביצועים חזקים גם בתקופה רוויית טלטלות. לדבריה, התשובה אינה טמונה ב"טיפ" בודד אלא במשמעת ניהולית ובהיצמדות לאסטרטגיה. "לחברה יש אסטרטגיה ברורה וסדורה", אמרה. "ומעבר להכול, בשביל לבנות חברה ולהצליח, צריך לעבוד כל יום מחדש, כאילו אתמול לא היה. עבודה סיסטמטית קבועה". עוד הוסיפה כי ההצלחה היא תוצאה של מאמץ משותף: "אולי אני המובילה של הדבר, אבל יחד עם העובדים והמנהלים אנחנו מביאים להצלחה. אני לא מנהלת מניה, אני מנהלת חברה".
*** גילוי מלא. הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO , קיסטון ודנאל.