בארה"ב היה מי שביקר את הסיוע הביטחוני לאוקראינה, אבל אותה עזרה גרמה לאמצעים מתקדמים להיות מוכנים יותר להגנה על כוחות אמריקאיים מול איראן. לצד זאת, איטליה נהנית מחוזים גדולים בשווקים שישראל לא נוכחת בהם, וגרמניה רוצה להגדיל את צבאה באופן משמעותי במיוחד. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● אצבע בעין הסעודית ועקיפת המצור: הסיבות מאחורי המפץ האמירותי בשוק הנפט
● "עלולה להביא למשבר חוב ולסטגפלציה": שלושה ענקי פיננסים נפגשו על במה אחת והזהירו מהשלכות המלחמה
● השקעות של מיליארדים ואקזיטים נוצצים: התחום החם הבא בתעשיית השבבים
ארה"ב מציגה: תוכנית בינה מלאכותית ביטחונית
מזכירות המלחמה האמריקאית הציגה בבקשת תקציב הביטחון לשנת 2027 כמה נקודות חריגות, שאחת הבולטות שבהן היא 4.2 מיליארד דולר עבור תוכנית "תשתית הבינה המלאכותית הריבונית". זהו נושא שבו הן בתקציב 2025 והן בתקציב 2026 לא הושקע ולו דולר אחד. המשמעות היא שנדרש אישור לתוכנית שרק מתכננים לייסד, ואפילו לא יודעים מיהו הגוף שיהיה אמון על ענף הבינה המלאכותית הביטחונית בפנטגון.
השאיפה המרכזית של וושינגטון היא ליצור תשתית בינה מלאכותית בבעלות ובשליטה ממשלתית מלאה, ללא תלות בספקי ענן ותשתיות אזרחיות. עבור זאת, מדווחים בדיפנס בלוג, יהיה צורך בבניית דאטה סנטרים, רכישת שבבים והקמת רשת אבטחה שתאפשר לפעול עם מערכות מסווגות במיוחד בהיקף נרחב.
כבר כיום נדרש כוח מחשוב גדול במיוחד להפעלת מערכות בינה מלאכותית צבאיות, כשהצורך רק צפוי לגבור. בממשל טראמפ חוששים כי ההסתמכות על תשתיות אזרחיות עלולה להיות בעייתית בהיבט אבטחת הנתונים. זהו מעין צעד תגובה לסין, שכבר הפכה את הבינה המלאכותית הביטחונית לנושא בעל עדיפות לאומית ומשקיעה בו רבות.
המערכת שהופעלה באוקראינה, והגנה מפני כטב"מים איראניים
אחד היתרונות המרכזיים בסיוע למדינות אחרות עם מערכות נשק, הוא השגת ניסיון מבצעי. זירה בולטת היא אוקראינה, שאליה ארה"ב ומדינות אירופה העבירו סיוע בהיקפים גדולים. אמנם הושקעו בסוגיה כמויות כספים גדולות, אך גם התקבלו תועלות מבצעיות שספק גדול אם היה אפשר להשיג אותן בדרכים אחרות.
זה השתקף היטב במבצע שאגת הארי שבו השתמשה ארה"ב בטכנולוגיות שהניסוי המבצעי המהותי הראשון בהן היה באוקראינה. באתר TWZ מציינים כי מול כלי הטיס הבלתי מאוישים מדגם שאהד 136 של איראן, ארה"ב התמודדה עם מערכת ההגנה האמריקאית בעזרת רחפני "מרופ".
אחד האתגרים המרכזיים שטומנים בחובם כלי טיס בלתי מאוישים הוא הלחימה הא־סימטרית בעלויות החימושים. לרוב, מיירטים שאהד שעולה כ־30 אלף דולר עם מיירטים או טילים שעולים הרבה יותר ממנו. אולם, כל רחפן מיירט מדגם מרופ עולה כ־15 אלף דולר בלבד, כמחצית מעלות שאהד. בוושינגטון מעריכים שעם המעבר לייצור סדרתי, העלויות של מרופ אף יירדו יותר לכ־5,000-3,000 דולר.
איטליה נהנית ממכירות בשווקים שישראל לא נמצאת בהם
איטליה עלתה לכותרות לאחרונה בישראל, בעקבות החלטת ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני שלא לחדש את הסכם ההגנה בין המדינות. המניע הבולט בסוגיה הוא פוליטי, אף שמתחת לפני השטח, בדומה לצרפת, יש השפעות אחרות שברומא לא ימהרו להבליט אותן. אחת הבולטות שבהן היא התעשיות הביטחוניות האיטלקיות, שנאבקות בחברות הישראליות בשוק העולמי.
בניגוד לצרפת שחברות רבות שלה מתמודדות במקרים רבים על חוזים במדינות דומות לאלו שישראל מוכרת להן, מנתוני הקבינט האיטלקי עולה, כי השווקים הצומחים של איטליה הם כאלו שישראל לא ממש נוכחת בהם, אם בכלל. הבולטת מכולן היא כווית שזינקה מהמקום ה־76 ביצוא של 2024 למקום ראשון ב־2025, בזכות שלושה חוזים בסך כולל של כ־2.6 מיליארד אירו (כ־3.05 מיליארד דולר).
לאחר גרמניה וארה"ב שנמצאות באופן מסורתי בצמרת, השוק הנוסף שצמח באופן משמעותי הוא אוקראינה, שהגיעה למקום הרביעי עם 349 מיליון אירו. מעבר לסיוע האיטלקי לקייב מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, הצדדים נמצאים בימים אלה במגעים להידוק שיתוף הפעולה הטכנולוגי בתחום הרחפנים, שבו יש לקייב ניסיון רב.
גרמניה רוצה להפוך לצבא החזק באירופה עד 2039
במדינות אירופה הבינו כבר מזמן כי הן מוכרחות לא רק להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון, אלא גם להחזיר את כוח האדם הצבאי להיקפים שכמותם לא נראו ביבשת כבר עשרות שנים. כיום, הציפייה בברלין היא להגדלת מספר החיילים בשירות סדיר מ־185,420 לכ־260 אלף עד אמצע העשור הבא. בה בעת, צבא המילואים מיועד לגדול מכ־60 אלף חיילים כרגע לכ־200 אלף לכל הפחות.
היעד הגרמני הוא להגיע למצב שצבאם יהיה החזק ביותר באירופה עד 2039. זה כולל הגדלה מהירה של כוח האדם עד 2029, הרחבה ממוקדת תחומים עד 2035 ולאורך כל השנים עד 2039 השתפרות טכנולוגית. האיום המרכזי על גרמניה, כפי שמשתקף מהאסטרטגיה הצבאית שלה, מגיע מרוסיה, שבה רואים בברלין כאיום הגדול ביותר על היבשת כולה. בצל המלחמה המתמשכת באוקראינה, בגרמניה שמחים לראות כי קצב הגיוס בשנה הנוכחית עלה בכ־10% ביחס לשנה קודמת, וקצב בקשות הגיוס קפץ בכ־20%.
בד בבד, הרכש הביטחוני הגרמני מתקדם. הענקית המקומית ריינמטאל חתמה עם צבא גרמניה על הסכם לאספקת חימוש משוטט מדגם FV-014 בהיקף מיליארדי דולרים. החוזה הראשון בהסכם, בסך כ־300 מיליון אירו (כ־351 מיליון דולר) כולל רחפני סיור ותקיפה אוטונומיים שיתקבלו כבר עד המחצית הראשונה של השנה הבאה. אמנם לא ציינו בברלין את היקף האמצעות, אבל הגדירו אותם בתור "מספר בן חמש ספרות".
הצעד האנטי־ישראלי החדש של מערכת הביטחון הספרדית
משרד הפנים בספרד פתח במכרז לרכישת 7,500 אקדחי 19X9 מ"מ עבור המשמר האזרחי, שאמורים להחליף את אקדחי "רמון" מתוצרת חברת "אמתן" בכרמיאל. כך לפי דיווח באתר "אינפודיפנסה". ככלל, החלפת אמצעי לחימה בכאלו חדשים היא מגמה שחוצה את כל המגזרים הביטחוניים בעולם, אך במקרה של אקדחי רמון זהו צעד ממש תמוה, שהרי אלו נרכשו רק בשנת 2021.
באותה עת, ספרד רכשה כ־6,000 אקדחים עבור המשמר האזרחי. לאורך השנים אמנם עלו טענות במדריד על בעיות טכניות אבל דווקא פנייה של מפלגת ווקס (VOX) מהימין הקיצוני, הבהירה כי מבין 6,144 אקדחים שסופקו, רק 87 נמצאו תקולים. כלומר, 1.4% בלבד. יתרה מכך, בהליך המכרזי דאז, אמתן קיבלה ציון של 34.864 מתוך 40 נקודות אפשריות, הגבוה ביותר מבין המועמדות.
המהלך נגד אמתן משקף מדיניות אנטי־ישראלית רחבה ביותר מצד ממשלתו של פדרו סאנצ'ס. זו כללה, למשל, החלטה מחד להשהות עסקת ענק לרכישת טילי נ"ט מדגם ספייק LR2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו עבור צבא ספרד וחיל הים המקומי, בגין המלחמה בעזה, ומאידך פנייה לחברת יורוספייק בתוך חודשים ספורים.
רפאל היא הבעלים של 20% מהחברה האירופית, תוך שהחברות הגרמניות ריינמטאל ודיהל מחזיקות ב־40% כל אחת. החברה הזו מייצרת MELLS, הווריאנט האירופי של ספייק LR2, שבאמצעותו יוכלו הספרדים גם להשתמש בטילי ספייק LR שאותם הם מפעילים כבר 17 שנה. התירוץ שבו משתמשת ממשלתו של סאנצ'ס לנימוק העסקה המסתמנת, הוא שהרכיבים של MELLS מיוצרים באירופה.
הרחפן הישראלי שצבא ארה"ב רכש ליחידות הקטנות שלו
אלביט הודיעה היום (ו') כי FUSE תספק את רחפן ה-THOR לצבא ארה"ב במסגרת שיתוף פעולה בארה"ב עם חברת מיסטרל, זאת בהמשך לחוזה של פיקוד הרכש של צבא ארה"ב, בו זכתה החברה האמריקאית לספק רחפני THOR ומטע"דים ייעודיים, וזאת לטובת תמיכה בצרכים המבצעיים של יחידות קטנות בצבא.
במסגרת החוזה, החברות יספקו את רחפני ה- THOR מסיווג Group 2 של FUSE - רחפן VTOL רב להבי, נישא על הגב, בעל פריסה מהירה בשטח, אוטונומי לחלוטין, המיועד לתמיכה במגוון רחב של משימות טקטיות ברמת היחידה.
חברת אבאנדרה, חברת בת אמריקאית של אלביט מערכות, תפעל בשיתוף פעולה צמוד עם FUSE לספק שירותי הדרכה, תמיכה וליווי בשטח.
רחפן THOR נועד לספק ליחידות טקטיות קטנות יכולת אווירית שתתמוך במשימות כמו סיור ותצפית, רכישת מטרות וזיהוי, תקשורת ממסר, אספקת ציוד קל, וכן שילוב יכולות נוספות לפי דרישות המשימה.
המערכת מיועדת להפעלה טקטית מהירה, אשר מפחיתה עומס על המפעיל באמצעות המראה ונחיתה אוטונומיות, ביצוע משימות באופן עצמאי ותפעול מרובה פלטפורמות, תוך אפשרות לשינוי מהיר של תפקידים בשטח באמצעות שילוב מודולרי של מטענים.
