המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד
תחום המסעדות היה עד לאחרונה רחוק מעולמות שוק ההון; הציבור ובעיקר המוסדיים חששו להשקיע בו. אפשר להבין ־ התחום מתאפיין לאורך השנים בחוסר יציבות והושפע מאירועים חיצוניים כמו מגפת הקורונה, שהשאירה את הציבור בבית ואת המסעדות ריקות.
● קרן פימי רוכשת 50% מסלטי שמיר לפי שווי של כ־70 מיליון שקל
● אקזיט ענק: פורטיסימו מוכרת מניות סוגת ב־430 מיליון שקל
אלא שבשנה האחרונה חלה התקרבות מפתיעה בין השוק הפיננסי לעולם המסעדות, עם סדרה של עסקאות רכישה שבוצעו לפי שוויים גבוהים של עשרות ומאות מיליוני שקלים, המעידה כי הגאות הכללית בשוק ההון המקומי פתחה למשקיעים את התיאבון. בגל ההנפקות הקרוב בתל אביב אף צפויה רשת מסעדות ראשונה, קיסו, להגיע לבורסה לפי שווי של מאות מיליוני שקלים, במה שישמש מקרה מבחן לענף. כפי שמציין חתם בשוק: "האם הם יקבלו את השווי והמכפיל שהם רוצים".
גורם אחר בשוק ההון אומר לגלובס כי "ההשקעות האחרונות שבוצעו בתחום הן ברשתות מזון מסודרות, שפועלות כמו כל עסק אחר במשק. לא מדובר במסעדה בודדת שתלויה במנהל אחד - אלו רשתות עם עשרות סניפים ברחבי הארץ, מערך תפעולי בסטנדרטים של רשתות בינלאומיות, מערך שליחויות מסודר, חיבור לפלטפורמות הזמנה טכנולוגיות כמו וולט, ומיתוג שהישראלים אוהבים.
"כשבודקים את החברות האלו רואים רווחיות יציבה וצמיחה לאורך שנים - למרות קורונה, מלחמות ועוד. יותר מזה, המשברים רק מחזקים אותן - בגלל היתרונות המובנים האלו שלהן". לדברי אותו גורם, הסיכונים של הרשתות זעירים ביחס למסעדות בודדות שהן הרבה פחות עמידות לשינויים ולמשברים חולפים.
סושי ושיפודים במיליארדי שקלים
באשר לרשת קיסו למשל, בשנה שעברה אמרו מקורבים לחברה לגלובס כי "תוך שנה השותפים שם יוציאו אותה לבורסה להנפקת מניות לציבור. זו חברה בלי חובות, שכל חודש מחלקת רווחים לבעליה". בשנה שעברה הוערכו הכנסותיה של קיסו ב־360 מיליון שקל והרווח לפני מס ב־60 מיליון שקל.
קיסו, שמפעילה 9 מסעדות מזון אסייתי, מבקשת כאמור להנפיק בבורסה לפי שווי מוערך של 450 מיליון שקל. זאת לאחר ששורה של בעלי הון וביניהם בכירי ביג, חי גאליס ואיתן בר זאב, ואורי מקס מייסד רשת מקס סטוק, השקיעו אשתקד ברשת לפי שווי שהוערך ב־300־350 מיליון שקל.
עסקת ההשקעה הגדולה ביותר בענף המסעדות בישראל נחתמה השבוע. לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הפעלתנית של בנק לאומי, בניהולו של ויקטור וקרט, שילמה 200 מיליון שקל עבור 20% בקבוצת המזון והמסעדנות לאנדורה של איש העסקים ברק אברמוב (שהוא גם בעלי בית"ר ירושלים), המפעילה את רשת ג'פניקה ורשתות נוספות (לממכר פיצה, המבורגרים ושיפודים). הכסף מההשקעה יגיע ככל הנראה לכיסו של אברמוב ולא לחברה.
לפי הערכות לאנדורה, היא תכניס בשנה הקרובה כחצי מיליארד שקל ותרשום רווח נקי של 100 מיליון שקל. פעילות הקבוצה מבוססת על שילוב של סניפים בבעלות, זכיינות, משלוחים, מועדון לקוחות ופעילות ייצור והפצה.
השווי הנגזר לקבוצת המזון מהעסקה - מיליארד שקל - עורר הדים בשוק. ערן יעקובי,
משנה למנכ"ל רוסאריו קפיטל, שעובד עם חברות בענף המזון המחפשות שותפים או מבקשות להנפיק, מספר שקיבל לא מעט טלפונים אחרי הפרסום: "בעלי עסק אחר בתחום המזון אמר לי: 'איך זה שווה מיליארד שקל? אני עסק שפועל מקום המדינה'", או שאומרים 'בוא תנפיק אותי לפי מיליארד שקל'".
כאמור, ההשקעה של לאומי פרטנרס בתחום היא האחרונה בשורה של השקעות שבוצעו בחודשים האחרונים. עוד קודם לכן היא השקיעה יחד עם בית ההשקעות מור 130 מיליון שקל בקבוצת נונו־מימי, המפעילה 12 סניפים של מסעדות איטלקיות תחת המותג NONO ושל בתי קפה ומאפיות תחת המותג MIMI, ובמקביל רכשה את רשת המסעדות האסייתיות ג'ירף שלה יש 8 סניפים בפריסה ארצית.
במסגרת המהלך נרכשה גם רשת טאקריה המפעילה צמד מסעדות מקסיקנית על ידי אותה נונו־מימי, בעסקת מזומן של כ־35 מיליון שקל. בהמשך רכשה הקבוצה עתירת המזומנים 50% מרשת ההמבורגרים GDB, שמפעילה אף היא שני סניפים בלבד בת"א, לפי שווי של 65 מיליון שקל.
איך מתמחרים מותג של רשת מזון
כיצד ניתן לתמחר תחום כל כך תנודתי, שהושפע בשנים האחרונות מאירועים חיצוניים כמו מלחמה והקורונה, ומה השתנה בשוק שבו היסטורית לא היו מעורבים גופים מוסדיים.
לפי יעקובי מרוסאריו, "חלק מהשחקנים בשוק עברו מניהול של מסעדה או שתיים להיות עסק צרכני מנוהל, עם דאטה בייס, נדל"ן, מותג. כשמסתכלים על תמחור, צריך לבדוק בעצם מה מתמחרים, להבין מה כוח המותג, כמה פלטפורמת ההסעדה פעילה, האם היא מייצרת רווחים, נשענת על סיטונאים, זכיינים, האם יש לה נדל"ן, האם עושה משלוחים וכדומה".
יעקובי לא מספק מכפיל שהוא בנצ'מרק לשוק, אך מציין כי "התמחור מוגזם אם הוא מתמחר חלום של רשת ארצית על בסיס שני סניפים קיימים, בלי שיש ניהול שמתאים ל'סקייל־אפ'. מכפילים הם ריאליים אם יש מותג חזק, פריסה, תזרים, ויכולת לפתוח סניפים בלי לשחוק את העסק".
עוד הוא מציין כי קשה להשוות את שוק המסעדות המקומי לחו"ל: "נשווה למקדונלד'ס? זה לא הגיוני. השאלה היא כמה שוק המסעדנות משוכלל, ובארץ כמובן שהוא לא, כי רק התחלנו".
יכול להיות שהכניסה של מוסדיים לשוק היא פשוט כי יש להם הרבה כסף שמחפש אפיקי השקעה?
יעקובי: "אני לא חושב שזה קורה כי 'כספי הפנסיה ממשיכים לזרום וצריך להשקיע ומצאנו ענף חדש'. זה התחיל מקרנות פרייבט אקוויטי, לדוגמה גרין לנטרן של ריצ'י האנטר (שמתמחה בהשקעה בחברות תעשיית המזון), שאומרת שתמיד אנשים יצרכו מזון. לדעתה זה נדבך אסטרטגי בר־קיימא לטווח ארוך.
"התחום ייצר כותרות, היו הנפקות מוצלחות של בלדי, מחלבות גד וסוגת, וזה התחיל למשוך גם את המוסדיים (וכעת מדד חדש של הבורסה). הענף שמייצר תשואה, הוא מוחשי ונוגע בכולנו, זה לא AI ש'לך תבין' מה הוא עושה".
לדברי החתם, "בניגוד לעבר, השוק מוכן להסתכל על המזון יותר עכשיו. אולי ההסבר הוא שעם השנים רמת החיים בישראל עולה וגם יש צריכה יותר גדולה של אכילה במסעדות. ההנפקה הזו תסמן את הדרך לכל חברות המסעדות האחרות. אלה עסקים עם הרבה עובדים וחובות, אבל מי שבנה רשת ויודע להתאים את עצמו למציאות המשתנה, כנראה הצליח. זה נראה עסק שמרוויחים בו כסף ולא מעט", הוא מציין על סמך המספרים של קיסו ולאנדורה.
ובכל זאת הוא מסייג כי "כמעט כל העסקאות נחתמו בענף כעסקאות פרטיות בין גופי השקעה מתוחכמים. יכול להיות שהמספרים הם אמיתיים אבל אף אחד לא יודע באמת אם הם קיבלו הגנות. אני לא מאמין שלאומי פרטנרס היו משקיעים 200 מיליון שקל בג'פניקה בלי הגנות, כמו למשל לקבל עוד מניות אם התוצאות לא יהיו משביעות רצון".