עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לא מסתיר את דעותיו בנוגע לאיזון בין חיים לעבודה ולקיצור שעות העבודה. "לא נצליח לשמור על רמות השגשוג שהתרגלנו אליהן בגרמניה עם שבוע עבודה של ארבעה ימים בלבד, או עם דיבורים על איזון בין חיים לעבודה", אמר בכמה הזדמנויות, "אנחנו חייבים לעבוד יותר".
כעת, יותר משנה אחרי שהממשלה בראשותו החלה להוביל את גרמניה, הוא מנסה לצקת תוכן בדברים. לפי רפורמה בתחום שעות העבודה שהוצגה בימים האחרונים לתקשורת, גרמניה צפויה לבטל בקרוב את האיסור הקיים לעבוד יותר משמונה שעות ביום.
● ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם
● הסוד וניסיונות ההסתרה: מה בית המלוכה הבריטי מבקש למחוק מהעבר שלו?
● בגרמניה מדווחים: מנכ"ל רפאל הגיע לקדם עסקת ענק עם פולקסווגן
ההצעה החדשה היא חלק מההסכמים הקואליציוניים המפורטים שנחתמו עם הקמת הממשלה בין השמרנים של מרץ לסוציאל־דמוקרטים, והיא מעוררת סערה בימים האחרונים בגרמניה. מרץ עצמו זכה לקריאות בוז רמות במהלך נאום בפני ה-DGB, ארגון הגג של איגודי העובדים בגרמניה. "האם אנחנו הולכים לומר בקרוב שלום ליום עבודה של שמונה שעות?" תהו כלי התקשורת בגרמניה.
פרשנים אמרו כי שינוי החוק הוא למעשה מבחן לעד כמה הממשלה הנוכחית מוכנה ללכת כדי לשפר את המצב הכלכלי של גרמניה, המתבטא בין היתר בכך שתחזית הצמיחה של הכלכלה הגדולה באירופה נחתכה בחצי בשבועות האחרונים ל-0.5%, וסקרי מצב הרוח העסקי והזמנות המנהלים נמצאים בשפל של שנים.
"תחזיר את העובדים בגרמניה עשורים אחורה"
החוק הקיים בגרמניה, האוסר על יותר משמונה שעות עבודה ביום, נחקק בגרמניה כבר ב-1918. אז הוא היה חלק ממגמה לצמצם את שעות העבודה השבועיות, את מספר שעות העבודה הרצופות ואפילו את גיל העובדים.
הרפורמה החדשה שמציע מרץ עומדת בניגוד למגמה היום באירופה, בה מדינות אחרות כמו בריטניה או פינלנד החלו לדון באפשרות של שבוע עבודה מקוצר של פחות מ־35 שעות, או ארבעה ימים בשבוע. "האפשרות שתינתן עכשיו לעסקים לדרוש משמרת של 13 שעות מחזירה את העובדים בגרמניה הרבה עשורים אחורה", אמר נציג סיעת הצעירים בסוציאל־דמוקרטים, שמתנגד להחלטה.
לדברי התומכים בה, הרפורמה אינה כה דרמטית כפי שכלי התקשורת מציגים אותה. הממשלה הגרמנית מאפשרת גמישות רבה יותר, אך "רק" מחליפה את ההגבלה ביום עבודה מקסימלי של שמונה שעות בהגבלה על שבוע עבודה מקסימלי של 48 שעות כפי שייקבע לפי ממוצע של חצי שנה.
כלומר, לפי הרפורמה, הממוצע השבועי בחישוב חצי־שנתי מחויב להיות פחות מ־48 שעות עבודה. עם זאת, יכולה להיות שונות, שבוע אחד של 73 ושבוע אחד של 22 לדוגמה, כל עוד הממוצע יישמר מתחת ל־48.
החשש: יעבדו מעל 73 שעות בשבוע
עוד אומרים תומכי החוק, כי הוא יעניק למעסיקים גמישות רבה יותר. לדוגמא, מפעל שירצה עובד מסוים למשמרת של עשר שעות יוכל לעשות זאת ללא בעיות רבות, בניגוד למצב כיום, ויוכל להעסיק רק את מי שיהיו מוכנים לכך.
הסוציאל־דמוקרטים השותפים לחקיקה הזהירו כי היא תפגע בנשים עובדות בשל תנאים חדשים שהן עשויות להידרש להם, זאת משום שכעת מעסיקים יוכלו לדרוש ימי עבודה של 12 שעות, שהן לא יכולות לעמוד בו בגלל טיפול בילדים.
עם זאת, במפלגה הודו כי הם מחויבים לתמוך בחקיקה לפי ההסכמים הקואליציוניים. "אם זה היה תלוי בי, לא הייתי משנה את החוק הקיים", אמרה שרת העבודה ברבל באס, "אך מדובר בחלק מהדברים שהסכמנו עליהם". היא הודיעה כי תציג את הרפורמה לאישור הפרלמנט בתחילת החודש הבא.
ה־DGB הגרמני וכן ארגוני עובדים הזהירו כי בעוד הממוצע השבועי במשך חצי שנה צפוי להיתרגם להגבלת שעות בפועל, ייתכן כי הוא גם יתבטא בשבועות בהם העובדים הגרמנים יעבדו יותר מ־73 שעות, לצד שבועות שבהם יעבדו מעט שעות.
"העמדה שלנו היא נגד החוק המוצע", אמר דובר של ארגון העובדים Verdi, "זה ימנע מעובדים לסרב לימי עבודה של 12 או 13 שעות". ה־DGB, המקבילה הגרמנית ל"הסתדרות", הזהירה כי המהלך יפגע ב"הגנה על בריאות העובדים... ועשוי להוביל למחלות ולתסמינים שייגבו מחיר כבד מהכלכלה ומערכת הבריאות בגרמניה".
הממשלה נקרעת מחיכוכים פנימיים
"מרץ אינו שם לב לכך שהעובדים במדינה הזו שחוקים", אמר ראש אגף הצעירים במפלגת הסוציאל־דמוקרטים, "והצעד הנוכחי רק יחריף את הבעיה. זה אינו סימן של התחלה חדשה לגרמניה, אלא שערורייה". הוא אמר כי החוקים הקיימים מונעים שחיקה פיזית ומנטלית, ומאפשרים לעובדים הגרמנים לעבוד באופן יעיל על גיל הפרישה. "אסור להשאיר את העובדים שלנו לחסדי המעסיקים", הוסיף. הוא עקץ את הממשלה שהוא עצמו חלק ממנה ואמר כי אולי הקנצלר "עצמו צריך לעבוד יותר שעות, בהתחשב בכל הפשלות של הקואליציה עד כה".
מי שתומכים במהלך, בין השאר, הם ארגוני המעסיקים בתחום המלונאות והמסעדות, שדורשים לעתים עבודת משמרות ארוכה יחסית. לדבריהם, עבודה במשמרת של יותר משמונה שעות תאפשר להם להתגבר על מחסור בידיים עובדות.
הדיון הציבורי וחילוקי הדעות אפילו בתוך הקואליציה משקפים בעבור רבים את חוסר הקוהרנטיות של הממשלה עד כה, שנקרעת בשל חיכוכים פנימיים בנושאי כלכלה. הצעה להעניק אפשרות בונוס ללא מסים לעובדים כדי לפצות על עליית מחירי האנרגיה בשל המלחמה באיראן נדונה במשך שבועות לפני שנגנזה בימים האחרונים.
המפלגות, בעלות גישות שונות כלכלית, מתנגחות באופן קבוע למרות השותפות ביניהם. שנה אחרי שהוקמה, קרוב למחצית מהנשאלים בגרמניה לפי סקר של ה"בילד" מעוניינים שהקואליציה תיפול. התמיכה במפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" נמצאת בשיא, והיא הפופולרית ביותר בגרמניה עם 28% תמיכה, לעומת 22% לשמרנים בלבד.
שוב ושוב מסתמן כי מרץ אולי מסוגל לאבחן את הבעיות של גרמניה, אך הוא חסר יכולת להביא לפתרונן. רפורמה שיזם כדי להוזיל את מחירי האנרגיה לעסקים ולתושבים נתקלה במחירים המאמירים של גז ונפט כתוצאה מהמלחמה באיראן; הסכם שיאפשר לתעשיית הרכב לייצא לארה"ב עם מכס "מינימלי" הושעה על ידי הפרלמנט האירופי בבריסל, ואז על ידי הצד האמריקאי. אפילו פריצת מסגרת החוב באופן דרמטי, עם "בזוקה" של טריליון אירו (500 מיליארד להתחמשות ועוד 500 מיליארד לתשתיות) אינה משתקפת עדיין בכלכלה הגרמנית.