משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
פרשת חברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט עברה שלב עם הגשת כתבי אישום לבית המשפט. הדמות המוכרת ביותר בפרשה - שר האוצר לשעבר משה כחלון, הגיע להסדר טיעון עם פרקליטות מיסוי וכלכלה עוד בטרם הגשת התיק לבית המשפט והוא יודה בעבירת דיווח וייגזרו עליו מאסר על־תנאי וקנס של 180 אלף שקל, ככל שההסדר יתקבל על־ידי בית המשפט. עוד הוסכם כי כחלון לא יוכל לשמש כנושא משרה בחברה ציבורית או פרטית למשך שנה וחצי.
● התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת עד המדינה צפוי להיסגר
● הותר לפרסום: יובל וילנר הוא החשוד באונס שי-־לי עטרי ונעמה שחר
החשדות נגד כחלון נחשפו ביולי 2022, אז נחקר ברשות לניירות ערך. כחלון היה חשוד בעבירות דיווח ובעבירות מרמה והפרת אמונים. כחלון שימש כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית יונט קרדיט בין יוני 2021 ליוני 2022. על־פי כתב האישום, לאחר שעודכן בתחילת 2022 בדבר אי־סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך. עבירת המרמה והפרת אמונים בה נחשד בתחילת הדרך לא הבשילה לאישום, והוא נותר עם כתב אישום מינורי ביחס לפרשה החמורה. זאת למרות היותו יו"ר פעיל בחברה. את כחלון ייצג עו"ד נתי שמחוני.
כחלון אדם פרטי כיום ולא הודיע על התמודדות לכנסת, אך הוא שוקל את חזרתו לחיים הפוליטיים. לכן מעניין לבדוק את שאלת הקלון בהקשר של כתב האישום וגזר הדין. כרגע, שאלת הקלון אינה חלק מהסדר הטיעון ובית המשפט לא צפוי לדון בכך. השאלה תעלה בהמשך אם יחליט כחלון להתמודד לכנסת או ירצה להתמנות לשר.
מהותית ניתן לקבוע קלון בעבירה בה יורשע כחלון, אך בית המשפט יבחן את הנסיבות וההקשר ואת ניסוח כתב האישום הקפדני, באופן שעשוי להביא לכך שגם מהותית לא ייקבע קלון. המושג קלון הוא מושג עמום, המוגדר כפגם מוסרי ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. לפי חוק יסוד הכנסת מי שנדון למאסר בפועל לתקופה של מעל שלושה חודשים בעבירה שיש עמה קלון, נדרש לאישור יו"ר ועדת הבחירות.
החוק תוקן בפרשת אריה דרעי
השאלה האם הטלת עונש מאסר על־תנאי על מי שמבקש להתמנות לשר, דורשת את אישור יו"ר ועדת הבחירות להיעדר קלון - עלתה בפרשת יו"ר ש"ס אריה דרעי והביאה לשינוי חקיקה. שם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הביעה את עמדתה כי המילה "מאסר" בחוק כוללת גם מאסר על־תנאי. בעקבות עמדה זו הכנסת שינתה את חוק יסוד הממשלה, כך שהמילה מאסר שונתה למאסר בפועל, והצורך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות התייתר. בג"ץ אמנם קבע שהתיקון פרסונלי, אך לא התערב בחקיקה. כהונתו של דרעי נפסלה מטעמי סבירות על בסיס צבר הרשעותיו החריג. כך שמבחינת כחלון - החוק לא חל עליו כמי שידון למאסר על־תנאי. עם זאת, היה וכחלון יחליט לחזור לחיים הציבוריים לאחר סיום ההליך, עשויה להיות מוגשת עתירה לבג"צ נוכח הרשעתו.
מצגי שווא על מקורות המימון לחברה
בלב הפרשה שטלטלה את שוק ההון, עומדת חברת האשראי החוץ־בנקאית יונט קרדיט, שעסקה בניכיון צ'קים ובהלוואות לעסקים קטנים. החברה קרסה ב־2022 בעקבות גילוי אי־סדרים חמורים והותירה אחריה חובות הנאמדים בכ-120 מיליון שקל. הפרשה המרכזית עוסקת בעסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.
על־פי הנטען, בעלי השליטה יצחק אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, היועצים וקצין הציות של החברה, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית, לפיהם מקור המימון של עסקת ההקצאה הוא מקורות חיצוניים שקשורים לבעלי השליטה. בפועל, בעלי השליטה יחד עם יתר המעורבים, תכננו והוציאו לפועל עסקה סיבובית בה מקור המימון של רכישת המניות הוא כספי החברה הציבורית עצמה. כך הם קיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.
בעוד חלקו של כחלון הסתיים בעבירה קלה, בעלי השליטה ונושאי המשרה מואשמים בעבירות חמורות: מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
עוד פרשה מיוחסת בעיקר לבעלי השליטה בחברה ולמתפעל סניף נצרת ועוסקת באי־סדרים כספיים חמורים שם, ובהם חשד למעילה של כ־5 מיליון שקל על־פי הנטען, אי־הסדרים התגלו כבר בסוף 2020 והוסתרו מדירקטוריון החברה והציבור. רק באמצע 2022 דווחו הממצאים לדירקטוריון, שפעל למינוי בודק חיצוני ולפרסום המידע לציבור. בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, היא נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.
תגובות
עו"ד ערן שחם שביט המייצג את שלמה אייזיק מסר: "הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום נגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם. בנוסף, גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, גם נאשמים בתיק. לכן, ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום נגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה".
באי־כוחו של יואב צבר, עורכי הדין קובי גולדמן, אורי גולדמן ועודד סלע, מסרו בתגובה: "אין חולק כי מרשנו, מר יואב צבר, הוא אשר חשף את הפרשה, לאחר שפנה לגורמים הבכירים ממנו בחברה והתריע בפניהם על הליקויים שהתגלו לו - אלא שאלה בחרו, משיקוליהם הם, שלא לפעול בעניין. צר לנו כי חרף האמור, ראתה הפרקליטות לנכון לכלול את מרשנו בכתב האישום ולגרור אותו להליך פלילי שמקומו לא יכירנו.החלטה זו מעוררת קושי של ממש, ויש בה כדי לשדר מסר מצנן ומרתיע, אשר עלול להניא בעתיד יועצים ונושאי משרה בחברות ציבוריות מלהתריע על ליקויים וכשלים המתגלים להם - ובפרט מקום בו אין בידיהם כלי דיווח ישיר לרשות ניירות ערך".
*** חזקת חפות: משה כחלון ויתר הנאשמים בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.