רשות המסים / צילום: איל יצהר
לידיעת בעלי העסקים: בעוד כשבועיים יורד הרף לדיווח על חשבוניות לרשות המסים בזמן אמת. החל מ־1 ביוני 2026, עסקאות שסכומן עולה על 5,000 שקל בלבד יחייבו דיווח מיידי לרשות המסים וקבלת מספר אישור לעסקה (לעומת רף של 10,000 שקל כיום, שנחתך כבר בינואר מרמה של 20 אלף שקל).
● השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר
● האזהרה של מנהל רשות המסים, והגזירות שיחזרו לשולחן על משקיעי הנדל"ן
● כמה יישאר לטום ואלמוג? המס שגוזרת המדינה מה"מרוץ למיליון"
המשמעות היא כניסתם של עשרות אלפי עסקים נוספים לחובת הדיווח. עסקה שלא תקבל את אישור רשות המסים, לא תאפשר לקונה לקזז את מס התשומות (המע"מ ששילם עבור הרכישה), ובנוסף תחשוף את בעל העסק לחשד פלילי בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
מ־25 אלף שקל ל־5,000
תקרת העסקאות הדורשות אישור מקוון נקבעה במסגרת רפורמת "חשבוניות ישראל", שנועדה להיאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות וחסכה עד כה מיליארדי שקלים לקופת המדינה. בעוד שברשות המסים ביקשו להחיל תקרה של 5,000 שקלים כבר מהיום הראשון, הרי שלאור ביקורת עזה במשק והחשש של עוסקים מעיכוב עסקאות, נקבעה תחילה תקרת ביניים של 25 אלף שקלים. עם זאת, בחוק נקבעו מדרגות ירידה, עד להגעה ליעד של 5,000 שקלים ביוני הנוכחי.
הרפורמה, שנכנסה לתוקף במאי 2024 לאחר פיילוט קצר, נועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו. על פי המנגנון, עוסק שלא יקבל מספר הקצאה בזמן אמת מרשות המסים, לא יוכל לקזז את המע"מ ואף לא להכיר בחשבונית כהוצאה מוכרת במס הכנסה. בהמשך, פועלת הרשות גם בהליכים פליליים ומנהליים נגד עסקים שבמסגרת חסימת החשבוניות שלהם נחשף כי הנפיקו חשבוניות פיקטיביות.
לפי נתוני הרשות, סכום העסקאות הפיקטיביות שנבלם ונחשף עד כה נאמד בכ־34 מיליארד שקל - סכום שאלמלא המערכת, היה נגזל מקופת המדינה. שווי המע"מ של סך החשבוניות שנעצרו מתחילת 2025 ועד היום
הינו 6.1 מיליארד, ובכל שבוע נחסמות כ־1,000 חשבוניות חשודות של כ־150 עוסקים שונים. בעקבות כך, נפתחו עשרות תיקים ביחידות החקירה והשומה.
התוכנית, שנחשפה לראשונה בגלובס בפברואר 2020, ספגה עם השקתה ביקורת משמעותית ממומחי מס. הטענות המרכזיות היו שהמהלך יסרבל עסקאות, שמערכות המחשוב יקרסו תחת העומס, וכי הרשות מסמנת את כלל המגזר העסקי כעברייני - במקום לטפל במקרים פרטניים בלבד. הגם שהתוכנית מיושמת בשטח כבר שנתיים והוכח כי מספר הקצאה מונפק בתוך שניות ללא עיכובים, הביקורת לא שוככת - וכעת היא מכוונת נגד הורדת הרף הנוכחית.
לדברי רו"ח יורם שיפר, שותף בפירמת רואי החשבון זיו, שיפר ושות', המנהלת את תוכנת הפקת החשבוניות אונליין invoice4u: "הורדת הרף לא תורמת למלחמה בהון השחור, שנמצא בעיקר בעסקאות הגדולות ולא בקטנות. מעבר לכך, ההקצאה באה לטפל בחשבוניות מזויפות ואת זה לא בטוח שהמהלך יפתור; הזייפנים פשוט עברו לגנוב את פרטי האזור האישי של עסקים לגיטימיים, ודרכם הם מבקשים מספרי הקצאה לחשבוניות פיקטיביות".
"רף נמוך, שערורייתי"
לדברי שיפר, "הפעימה החדשה תכניס לחובת קבלת ההקצאה עשרות אלפי פרילנסרים, בעלי מקצוע וחברות קטנות. עבור מי שמדווח כחוק זה לא משנה את מהות הדיווח, אך זה בהחלט מסרבל את התנהלות העסקים ואת עבודת מנהלי החשבונות שנדרשים כעת לרשום את מספרי ההקצאה". הוא מוסיף כי "רף של 5,000 שקל מכניס כמעט את כל העוסקים בישראל. עליהם לזכור שהם כבר לא יכולים להוציא חשבונית רגילה, אחרת הלקוח לא יוכל להזדכות על המע"מ. זה מייצר תלות מוחלטת של הקונים בספקים, שעלולים 'לרדוף' אחריהם כדי לקבל חשבונית עם מספר הקצאה לאחר התשלום. המשמעות היא שאנחנו עשויים לראות את המדינה חוסכת כך הרבה מאוד כסף, פשוט כי לקוחות רבים לא יצליחו להזדכות בפועל".
האם רשות המסים ערוכה להרחבה דרמטית של היקף בעלי העסקים הנדרשים להקצאה?
רו"ח שיפר מציין כי "המהלך עבר עד כה בצורה טובה, אך נתקלנו בלא מעט מקרים שבהם למרות שהעסק לגיטימי, רשות המסים לא אישרה הקצאה וסאגה בירוקרטית קשה החלה. אין עם מי לדבר, וראוי שהרשות תייצר שירות לקוחות שייתן מענה לאותם עשרות אלפי עסקים חדשים - אחרת אני צופה צרות".
גם עו"ד עופר רחמני, ראש תחום צווארון לבן במשרד אהוד (אודי) ברזלי, חושש מהשלכות המהלך. "מערכת חשבוניות ישראל, הנסמכת על AI, אינה חפה טעויות. הליך השימוע עלול להביא למיטוט העסק, ומניסיוני אין פניות רבה מצד רשות המסים לתת שירות בנושא וההליך מסורבל. עסק הפונה לשימוע - מסתכן. רף של 5,000 שקלים הוא שערורייתי ונמוך לכל הדעות, ופוגע בניהול השוטף של העסק במדינה שגם ככה מוכת בירוקרטיה. בנוסף, בהורדת הרף יש משום הטלת נטל אדמיניסטרטיבי רחב מידי, על ציבור לא רלוונטי, שעוסק בעסקאות בהיקפים נמוכים של אלפים בודדים".
ואולם, לא כולם מבקרים את המהלך. לדברי רו"ח עופר אלקלעי, מומחה בביקורת חקירתית, הרפורמה מסמנת תפנית דרמטית גם בחסימת מעילות עובדים בארגונים: "במשך שנים, מנהלי חשבונות ורכש ניצלו פרצה קלאסית: הקמת חברות קש והזרמת חשבוניות מזויפות על שירותים פיקטיביים. כדי להערים על מנגנוני הבקרה, העובדים הקפידו על חשבוניות בסכומים שאינם עולים על 5,000 שקלים. כעת, עם הורדת הרף, הפרצה הזו נסגרת. עובד מושחת לא יוכל עוד לקבל מספר הקצאה עבור חברה שאינה קיימת".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מערכת חשבוניות ישראל חסכה עד כה מיליארדי שקלים למשלם המסים הישראלי, בתקופה שבה קופת המדינה הייתה זקוקה לכך יותר מתמיד, ופגעה אנושות בתשתית הכלכלית של ארגוני פשיעה וטרור. במהלך תקופת הפעלתה התגלו מספר מקרים של ניסיונות לעקוף את המערכת באמצעות הפצת חשבוניות בסכומים נמוכים, מה שמצדיק את החלטת המחוקק להקדים את הנמכת רף העסקאות".
"זאת ועוד, הנתונים שהעברנו לבקשתכם מעידים כי ביותר מ-90% מהמקרים, כאשר עסקה נדחית, מפיץ החשבונית נוטש את הבקשה ולא מערער. נתון זה לבדו מעיד כי הטענות על נטל שמטילה המערכת על עסקים לגיטימיים הינן מוגזמות. כמו כן, הטענה על שימוש ב-AI אינה נכונה. המערכת מבוססת על ניתוח מקרי עבר וההחלטות מתקבלות על ידי עובדים בשר ודם, המסתמכים על ניסיון ארוך שנים וכלים אנליטיים מתקדמים".