דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin
בתחילת חודש פברואר האחרון, שוחח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם עובדי פלדה במדינת ג'ורג'יה, והפציר בהם "צאו וקנו מחשב של דל". זה נתפס כדרך די שגרתית של הנשיא האמריקאי, להודות למייסד החברה ואשתו, שתמכו בתוכנית שלו לייצר חיסכון עבור ילדים שנולדו במהלך תקופת כהונתו. אלא שבדיעבד התברר ששבוע קודם לכן, בתזמון מעורר תהיות, רכשה חברת הנכסים של הנשיא, מניות של יצרנית המחשבים בעסקה בשווי שבין 1־5 מיליון דולר.
● תעלומה בשווי 2.6 מיליארד דולר: מי חוזר על הטעות של וורן באפט?
● טראמפ: "מתקרבים להסכם סופי עם איראן. זה משתפר מיום ליום"
עסקה זו ואחרות, הן חלק משורה ארוכה של עסקאות שבוצעו בתיק ניירות הערך של נשיא ארה"ב, ונחשפו בסוף השבוע שעבר, כחלק מחובת הדיווח שבה מחויב הנשיא. הדיווח המתפרש על פני 113 עמודים, חושף כי בסה"כ ביצע טראמפ לא פחות מ־3,642 עסקאות באמצעות תיק ניירות הערך שלו, בשלושת החודשים הראשונים של 2026. העסקאות הללו כללו העברות (מכירות וקניות) בהיקף מוערך של 220־750 מיליון דולר, בקצב של כ־60 עסקאות ביום.
מבט על העסקאות, כמו זו שבוצעה במניית דל, כולל לא מעט עסקאות שמעוררות שיח ציבורי באשר לניגוד האינטרסים של הנשיא המתוקשר. כך למשל, בחשבון של הנשיא נעשו לא פחות מ־19 עסקאות של רכישות ומכירות של מניית אנבידיה, אחת מהן היא עסקה בהיקף של 50 אלף דולר ב־6 בינואר. שבוע לאחר מכן, הממשל בראשו הוא עומד אישר לחברה לשלוח את שבבי הבינה המלאכותית שלה (H200) לסין. בשבוע שעבר, טראמפ הזמין את מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לנסוע על סיפון האייר פורס 1 לביקור המדינה בסין.
מה שכמובן מעלה את השאלה כיצד אחד האנשים החזקים בעולם, שבהחלטותיו עשוי להשפיע על אינספור סוגיות וחברות, וחשוף למידע הרגיש ביותר, מנהל תיק השקעות כל כך פעיל הכולל שורה ארוכה של חברות בעלות משקל כבד במשק האמריקאי?
סופה של נורמה של מעל 60 שנה
בארה"ב אין חוק שאוסר על נבחרי ציבור להשקיע במניות או להחזיק בנכסים פיננסים. עם זאת, בשנת 2012, בתקופת כהונתו של ברק אובמה, חוקק חוק ה־STOCK (Stop Trading on Congressional Knowledge), שעבר בתמיכה דו־מפלגתית ונועד להסדיר את האופן שבו נבחרי ציבור מנהלים את נכסיהם.
בין היתר חל איסור על חברי קונגרס לעשות שימוש ב"כל מידע שאינו ציבורי שמקורו בתפקידו של הפרט… או שהושג ממילוי תפקידו של הפרט, לטובת תועלת אישית". הצעת החוק חלה גם על כל העובדים ברשות השופטת והמבצעת, ובכללם הנשיא. בנוסף, הוא מחייב כל חבר קונגרס להגיש ולחשוף בפומבי כל עסקה פיננסית שביצע תוך 45 יום.
עם זאת, במשך עשרות השנים האחרונות בחרו נשיאי ארה"ב להחיל על עצמם נורמה גבוהה יותר מתוך חשש שפעולותיהם ייתפסו ככאלה הנובעות מניגוד עניינים. למעשה, מי שהחל בכך הוא לינדון ג'ונסון. בשנת 1963 הנשיא ה־36 של ארה"ב עשה שימוש לראשונה בנאמנות עיוורת, במסגרתה מועבר תיק הנכסים של אדם, שעל פי רוב עשוי להיות מצוי בניגוד עניינים, לידיו של מנהל עצמאי כשלבעל התיק אין השפעה הניהול השוטף והעסקאות.
מאז, כל נשיא הפקיד את נכסיו בנאמנות עיוורת, המנוהלת על ידי נאמנים עצמאיים מבלי יכולת של נבחר הציבור להתערב, או החזיק אותם בקרנות סל ובאג"ח ממשלתיות. כך למשל, ג'ימי קרטר, הפקיד את חוות הבוטנים המשפחתית בנאמנות עיוורת בשנת 1976 בטרם נכנס לתפקיד. למעשה, יש מי שטוענים שעובדה זו הביאה את הנשיא ואשתו למכור את חוות הבוטנים, שנקלעה באותה תקופה לקשיים תזרימיים, לאחר סיום הכהונה.
מי שבחר לאתגר את הנורמה הזו הוא, כאמור, טראמפ, שבעת שנכנס לתפקיד החליט להפקיד את נכסיו בידי ארגון טראמפ (The Trump Organization), המנוהל בידי שני ילדיו, דונלד טראמפ ג'וניור ואריק טראמפ. "לא לנשיא טראמפ, למשפחתו או לארגון טראמפ תפקיד בבחירה, בהנחיה או באישור השקעות ספציפיות", אמרה דוברת מטעם החברה. "הם אינם מקבלים הודעה מראש על פעילות מסחר ואינם מספקים שום מידע בנוגע להחלטות השקעה או לניהול תיקים מכל סוג שהוא".
בנו של הנשיא, אף טען בציוץ ברשת X, "כל הנכסים שלנו מושקעים בקרן נאמנות עיוורת על ידי המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר במדדי שוק רחבים. לרמוז שמניות בודדות נרכשות או נמכרות, לפי שיקול דעתו של כל אחד מבני משפחת טראמפ, יהיה שקר בוטה". הוא הקביל את הטענות לטענה שמי שרוכש מדד רחב רוכש מניות אנבידיה. אלא שכפי שרבים הצביעו לאחר מכן, טענותיו של טראמפ הבן רחוקות מלהיות נכונות. אם החברה הייתה קונה מדדים, הם היו מופיעים בשמם, ולא כעסקאות בודדות. בעבר טענו בבית הלבן, כי "כל האחזקות מושקעות באמצעות מודלים המשכפלים אוטומטית מדדים מוכרים, כמו שוואב 1000". עם זאת, הם טענו כי למשפחה אין קשר ישיר להשקעות וכי הן "מתקבלות אך ורק על ידי מנהלים עצמאיים".
חברי הקונגרס בארה"ב עשו 78% בשנה
אלא שטראמפ ממש לא לבד. על פי נתונים שמפרסם האתר Benzinga, מעקב אחרי תיקים של 181 חברי קונגרס העלה שהם רשמו בשנה האחרונה תשואה של כמעט 78%, בזמן שמדד הדגל האמריקאי, ה־S&P 500, השיא תשואה של כ־24% "בלבד".
אולי הדמות הבולטת ביותר בהקשר זה היא זו של חברת הקונגרס הדמוקרטית, יו"ר בית הנבחרים לשעבר, ננסי פלוסי, שמכונה על ידי משקיעי ריטייל "סוחרת המניות המצליחה ביותר בגבעת הקפיטול". זאת, הודות לשורת עסקאות מוצלחות שבוצעו בתיק שלה על ידי בעלה, פול. הדבר עורר לא פעם ביקורת וטענות לשימוש במידע פנים. כך למשל, ביולי 2024, מכרו בני הזוג פלוסי מניות של חברת האשראי ויזה בשווי של 500 אלף דולר, זמן קצר לפני שמשרד המשפטים הגיש תביעה נגד החברה בסוגיה של הגבלים עסקיים.
כשבגבעת הקפיטול נמנעים מלקדם צעדים בנושא, בינתיים יש גם מי שמנסים להרוויח כסף מההשקעות של נבחרי הציבור. בשנת 2022 הקים כריס ג'וזפס יחד עם חבריו את אפליקציה בשם Autopilot, שמאשפרת למשקיעים לחקות את תיקי ההשקעות של חברי הקונגרס. על פי ההערכות, Autopilotמנהלת נכסים בהיקף של כ־1.3 מיליארד דולר, מתוכם כ-40% עוקבים באופן אוטומטי אחרי תיקים של פוליטיקאים. "אם הם הולכים להמשיך לסחור מולנו, אנחנו נצטרף אליהם", אמר ג'וזפס בראיון שערך עם האתר Benzinga. בעוד ש־Autopilot נהנית מהעניין, ג'וזפס הצהיר שהמטרה הסופית שלו היא לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות.
מי שעוד הביע עמדה נחרצת נגד החזקה במניות בידי חברי קונגרס, הוא שר האוצר של ממשל טראמפ, סקוט בסנט. "אני הולך להתחיל לדחוף לאיסור המסחר הזה במניות בודדות, כי זה פוגע באמינות של בית הנבחרים והסנאט", אמר בסנט בראיון שהעניק לרשת בלומברג בשנה שעברה. "אם מסתכלים על כמה מהתשואות המרשימות האלה, כל קרן גידור הייתה מקנאה בהן". בסנט אמר גם שאנשים לא צריכים לבוא לוושינגטון כדי להתעשר, וכי "אם אזרח פרטי כלשהו יסחר בדרך זו, ה־SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית, א"ג) ידפוק על דלתם".
אגב, גם טראמפ עצמו אמר בעבר דברים דומים אך חזר בו. באפריל 2025, הוא אמר בראיון לרשת בלומברג שהוא "בהחלט" מתכוון לחתום על איסור מסחר במניות בידי חברי בקונגרס אם זה יגיע לשולחנו. עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן הוא מתח ביקורת על הסנטור ג'וש האולי, רפובליקני ממיזורי, על כך שהוביל גרסה של חוק שהייתה מחילה את איסור מכירת המניות גם על הנשיא. אלא שהחוק שעבר ביולי האחרון בוועדת ביטחון המולדת, בהובלת חברי סנאט דמוקרטים, נתקע מאז וספק עם יעבור. החוק, אגב, לא צפוי להשפיע על טראמפ, שכן הוא קובע כי נבחרי הציבור, כולל הנשיא יצטרכו למכור את נכסיהם בתחילת הכהונה.
משפחת המלוכה האמריקאית
זו אינה הפעם הראשונה שאימפריית העסקים הרחבה של טראמפ, המנוהלת כאמור על ידי שניים מבניו, פועלת במספר תחומים המצטלבים עם המדיניות הנשיאותית. כמו השקעה במיזמים שזכו להשקעה ממשלתית או השקעות רגע לפני הקלה רגולטורית שמפרסם הבית הלבן.
כך למשל, קיבלה חברה בבעלות טראמפ, העוסקת בנכסים קריפטוגרפים, השקעה של חצי מיליארד דולר מצד אחד מבני משפחת המלוכה באיחוד האמירויות. חודשים לאחר העסקה, ממשל טראמפ הודיע כי איחוד האמירויות תורשה לייבא 500,000 שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מתוצרת אנבידיה, על אף החששות שהעסקה תאפשר לסין גישה לטכנולוגיה.
במקביל, חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, מנהל במסגרת קרן ההשקעות הפרטית שלו, Affinity Partners' השקעות בשווי מיליארדי דולרים עבור קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. במקביל משמש קושנר, שבעבר הוגר כאחד מהנאשים הקרובים לנשיא, כשליח בהתנדבות מטעם טראמפ בשלל נושאים המשפיעים על האזור, כולל מעורבות בהסכם בין ישראל לחמאס ובמו"מ להפסקת האש מול איראן.
תיק של 6.5 מיליארד דולר
נכון למרץ האחרון שווי נכסי טראמפ הוערך על ידי פורבס בכ־6.5 מיליארד דולר, לאחר שאלו נהנו מתוספת של 1.4 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בפורבס כתבו כי הדבר נעשה "תוך מינוף הנשיאות למטרות רווח". כך, לדבריהם מיזמי הקריפטו שלו, שנתקעו לפני הבחירות, התפוצצו לאחר ניצחונו, והוסיפו כ־1.8 מיליארד דולר להונו הכולל. אגב, כדי לקבל תמונה ברורה יותר על שווי הנכסים של הנשיא, הציבור האמריקאי ייאלץ להמתין. הנשיא אמור היה להגיש בשישי האחרון את הדיווח הפיננסי השנתי שלו, המספק מידע על הביצועים של האימפריה העסקית שבבעלותו הכוללת גם מטבעות קריפטו, אתרי נופש, מגרשי גולף ואת רשת המדיה החברתית שלו (Truth). עם זאת, הוא קיבל ממשרד האתיקה הממשלתי ארכה של 45 יום, כך שהוא יוכל להגיש אותם עד סוף חודש יוני.