אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין
חברת הטכנולוגיה וויקס (Wix) מתכננת לפטר בין 800 ל־1,000 עובדים, שהם כ־20% מכוח האדם שלה. המהלך, שנחשף בגלובס, לא מגיע בחלל ריק: הוא מנחית אל הקרקע המקומית את מגמת הפיטורים העולמית האגרסיבית. אלא שבמקרה של וויקס, הניתוח רחב יותר מצמצום הוצאות שגרתי - היא לא עוד חברה שמתייעלת בגלל תנאי מאקרו, היא פועלת בשוק שבו ליבת הפעילות משתנה מן היסוד.
● זו צפויה להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. אבל האם היא גם תהיה מוצלחת?
● הוא השקיע ב־SpaceX לפני ששיגרה את הרקטה הראשונה שלה. עכשיו הוא ירוויח מיליארדים
ההחלטה מגיעה בהמשך לחודשים מטלטלים במיוחד לתעשייה. מטא חתכה כ־8,000 משרות כדי לממן את תשתיות ה־AI שלה, קליקאפ האמריקאית נפרדה מחמישית מעובדיה כדי להפוך לארגון מבוסס סוכנים אוטומטיים, ו-AI21 המקומית קיצצה יותר מ־60% מכוח האדם.
אם מסתכלים על הנתונים בלבד, המהלך של וויקס לא בהכרח נראה כמו צעד שמגיע מחברה שנמצאת במשבר. החברה, שמעסיקה כ־5,300 עובדים בעולם, המשיכה להציג צמיחה גם בתקופה האחרונה. כך, בדוחות הרבעון הראשון של 2026 רשמה הכנסות של כ־541 מיליון דולר, עלייה של כ־14.3% לעומת התקופה המקבילה. אלא שבמקביל, ההוצאות גדלו בקצב מהיר יותר והחברה עברה להפסד נקי של כ־57.5 מיליון דולר. חלק ניכר מהעלייה בהוצאות נבע מהשקעות שביצעה סביב תחום ה־AI. ברקע הדברים, מניית החברה מציגה צניחה חדה: היא רחוקה כעת יותר מ-80% מהשיא, ונחתכה בכמעט חצי מתחילת השנה בלבד.
ההבנה שה־AI אינה טרנד
בשווקים מסתכלים על המהלך בעיקר דרך המספרים. מקור בכיר בשוק ההון אומר לגלובס שעבור המשקיעים, השאלה המרכזית היא מידת השפעת המהלך על הרווחיות העתידית. "מדובר בפוטנציאל חיסכון שנע בין 100-200 מיליון דולר בשנה", הוא אומר. לדבריו, בשוק מתרגמים את המספרים כמעט באופן מיידי לשווי החברה: "אם ניקח תרחיש שמרני שבו החברה מוסיפה לרווח מאה מיליון דולר, ונכפיל אותו במכפיל שבו היא נסחרת, אפשר להגיע לתוספת פוטנציאלית של כמיליארד דולר לשווי".
כדי להבין מדוע וויקס נמצאת בנקודה שבה היא נמצאת היום, צריך לחזור כמעט שני עשורים אחורה. כאשר אבישי אברהמי, נדב אברהמי וגיורא קפלן הקימו את החברה בשנת 2006, הרעיון שעמד מאחוריה היה פשוט יחסית אך שאפתני: להפוך את בניית האתרים למשהו שכל אדם יוכל לבצע, גם בלי לדעת לכתוב שורת קוד אחת. במשך שנים המודל הזה עבד היטב, אלא שבשנים האחרונות החל השוק להשתנות במהירות.
כניסת הבינה המלאכותית היוצרת שינתה לא רק את האופן שבו אנשים משתמשים בטכנולוגיה, אלא גם את הדרך שבה מוצרים דיגיטליים נבנים. אם בעבר הקמת אתר הייתה כרוכה בבחירת תבניות, התאמות ידניות ותהליך עבודה ממושך יחסית, כיום הפעולות מתבצעות באמצעות פקודות טקסט פשוטות. במקום לבנות אתר שלב אחר שלב, המשתמש יכול פשוט לתאר מה הוא רוצה.
בוויקס הבינו במהירות שלא מדובר בעוד טרנד זמני. בשנה האחרונה החברה השיקה את פלטפורמת הרמוני, פיתחה מודל שפה גדול משלה ורכשה את חברת הוייב קודינג Base44, בעסקה שנתפסה כניסיון להרחיב את תחומי הפעילות שלה. לפי גורמים בשוק, לצד רכישת בייס44 בוצעו גם התאמות פנימיות בחברה, כאשר עובדים עברו בין יחידות ותחומי פעילות שונים אל תחומים הקשורים לפעילות החדשה. כיום, כך לפחות לפי לינקדאין, בבייס44 עצמה עובדים מעל 500 איש, רובם עברו מתוך מחלקות אחרות בוויקס.
יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט, סבורה שחשוב להבחין בין חברות שמשתמשות ב־AI כהסבר למהלכי התייעלות, לבין חברות שבהן הטכנולוגיה משפיעה בפועל על הפעילות העסקית עצמה. "לא מעט חברות שבשנים האחרונות גייסו עובדים בהיקפים גדולים, בעיקר בתקופת הקורונה, וכעת הן מבצעות התאמות", היא אומרת. "בחלק מהמקרים ה־AI מלווה את הסיפור, אבל היא לא בהכרח הסיבה המרכזית".
לדבריה, במקרה של וויקס התמונה מורכבת יותר: "להבדיל מחברות אחרות, אצל וויקס רואים השפעה ישירה על המוצר ועל השוק שבו היא פועלת. הדרך שבה אנשים בונים מוצרים דיגיטליים משתנה, והחברה נדרשת לבצע התאמות כדי להישאר רלוונטית". היא מעריכה כי "וויקס רכשה את בייס44 כדי להתמודד עם השינוי הזה, וראינו עובדים שעברו בין תחומים ומחלקות. יכול להיות שאלמלא אותם מהלכים פנימיים היינו רואים צעדים חריפים יותר".
השאלות הפיננסיות
לצד השינויים הטכנולוגיים, החברה מתמודדת גם עם שאלות פיננסיות מורכבות יותר. בחודשים האחרונים השלימה וויקס מהלך משמעותי של רכישה עצמית של מניות, בהיקף של כ־1.6 מיליארד דולר, שבעקבותיו גדלה רמת החוב של החברה. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אומר כי המשקיעים בוחנים כיום לא רק את קצב הצמיחה של החברה, אלא גם את יכולתה להציג יעילות: "החברה נמצאת בתקופה של האטה יחסית בקצב הצמיחה. היא ביצעה בייבאק משמעותי ועברה לחוב. אמנם החוב לא נחשב מאיים ונמצא לפדיון רק בעוד מספר שנים, אבל המשקיעים עדיין רוצים לראות ייצור גדול יותר של מזומנים".
לדבריו, אחת הסוגיות המרכזיות היא חלוקת המשאבים בין תחומי הצמיחה החדשים לבין הפעילויות הוותיקות יותר של החברה. "וויקס משקיעה כיום בתחומי AI ובכל הקשור ל־Base44, אבל לצד זה יש גם עסקים בוגרים יותר, שבהם אין בהכרח צורך באותו היקף השקעה בפיתוח או בשיווק". לכן לדבריו, השילוב הופך את מהלך ההתייעלות למובן יחסית מבחינה עסקית. עוד הוא מוסיף שהדבר לא מעיד בהכרח על חולשה בפעילות החברה. "אנחנו רואים מהלכים כאלה בהרבה מאוד חברות, כולל חברות ענק. עובדים כיום משתמשים יותר ויותר בכלי AI, וכל עובד הופך לפרודוקטיבי יותר. במקרים רבים מדובר במהלך התייעלות די טבעי".
וסצ'ונוק מוסיף כי משוואה זו מורכבת אף יותר על רקע התנודות בשער הדולר. מאחר שמרבית הוצאותיה של החברה הן בשקלים, להיחלשות המטבע האמריקאי צפויה להיות השפעה שלילית בטווח הארוך, גם אם החברה מוגנת ומגודרת מפני תנודות אלו לחודשים הקרובים.
מה מעסיק את וול סטריט
גם אוראל לוי, מנהל השקעות ראשי באנק קפיטל, סבור שהאירוע הנוכחי משקף שינוי עמוק יותר באופן שבו השוק בוחן חברות טכנולוגיה. "היום באמצעות AI אפשר לבצע דברים בצורה יעילה יותר, והמשקיעים מסתכלים הרבה יותר על פרודוקטיביות לעובד", הוא אומר. "וויקס גייסה עובדים רבים בתקופת הקורונה, בדומה לחברות אחרות, וכיום חלק מהחברות מבינות שהן לא בהכרח צריכות את אותה מצבת כוח אדם".
המהלך של וויקס הוא לא נקודתי, אלא חלק מאקלים פיטורים אגרסיבי בתעשייה העולמית. ענקיות טכנולוגיה בעולם מבצעות מהלכי צמצום דרמטיים כדי להסיט בין היתר משאבים לתשתיות העתיד: מטא קיצצה אלפי משרות, וחברות תוכנה מובילות כמו אינטואיט, קלאודפלייר וקליקאפ נפרדו מחלקים משמעותיים מכוח האדם שלהן, כולן תחת אותה כותרת מפורשת של מעבר למבנה ארגוני מבוסס AI. הגל הזה מכה כעת בעוצמה גם בשוק הישראלי. מלבד גל הפיטורים המסתמן בוויקס, מתבצעים גם מהלכי קיצוץ במרכז הפיתוח של אינטואיט בארץ כמו גם בחברת הבינה המלאכותית המקומית AI21 Labs, שחתכה למעלה ממחצית מעובדיה.
בסופו של דבר, השאלה שעומדת בפני וויקס זהה לשאלה שמעסיקה כיום את התעשייה כולה. במשך שנים, חברות נמדדו לפי קצב גיוס העובדים וגודל הצוותים שלהן. כעת, המשוואה משתנה: המדד המרכזי הוא כבר אינו כמה אנשים נדרשים כדי להצמיח חברה, אלא כמה אימפקט וצמיחה אפשר לייצר עם פחות.