קריסתה המסתמנת של חברת מחנות הקיץ סימד הולדינגס, שבבעלות האחים מייקל ודיוויד שאבסלס, מכה גלים בשוק ההון. זאת, לאחר שסימד דיווחה בימים האחרונים כי כ־100 מיליון שקל מכספי החברה הועברו מקופתה לעסקיהם הפרטיים של בעליה - ללא דיווח או אישור הדירקטוריון - מהלך שהוביל אותה לכשל פירעון.
● שתי הצעות חדשות לעצירת ההתרסקות של הדולר
● בעיקר אלטשולר שחם: המרוויחים המקומיים הגדולים מהזינוק במניות דל ו-IBM
לא מן הנמנע כי מדובר בקצה הקרחון. סימד דיווחה בתחילת השבוע הנוכחי, כי מעבר למשיכות הכספים שביצעו מקופתה, נטלו בעלי החברה התחייבויות פיננסיות אישיות "בהיקפים משמעותיים, המובטחות בנכסים ותזרימי חברות בנות של החברה".
ובזמן שנדמה שסימני השאלה ממשיכים להתרבות וכספם של המשקיעים הולך ומתרחק, בשוק כבר מפנים אצבע כלפי הגורמים המעורבים: החל מהחתם שהביא את החברה לבורסה תמורת עמלות גבוהות במיוחד, עובר בשומרי הסף שאישרו את תשקיף החברה וכלה בגופים המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור (כ־620 מיליון שקל שגייסה סימד) באג"ח שהנפיקה סימד לפני פחות מחצי שנה.
בינתיים, החליטה הבורסה להשעות את המסחר באגרות החוב של החברה בת"א (סדרה א'), לאחר שזו צנחה בסוף השבוע למחיר המגלם תשואת "זבל" של עשרות אחוזים.
רוב הניסיונות לדבר עם הגורמי המעורבים בפרשת סימד עלו בתוהו. אלה שבכל זאת הסכימו לדבר שלא לציטוט, הודו שבשלב זה "רב הנסתר על הגלוי". אז איך זה שכל כך הרבה גופים ודמויות בכירות בשוק נפלו במה שמסתמן כאי־סדרים חמורים שעלולים לעלות למשקיעי האג"ח במחיקת ענק?
"תחתית החבית"
"יש פה לכאורה בעלים שבא לגייס חוב, תוך שהוא משקר", מסביר גורם בכיר שבקיא בפרטים. "מהדיווחים לבורסה עולה שהבעלים שיקרו ברמה הכי גבוהה שאפשר לתאר, כזו שאפשר להערכתי להגיש תלונה במשטרה, בין אם בחו"ל או בארץ".
אותו גורם תולה את עיקר האחריות בחברי הדירקטוריון הישראלים, שכשלו ביכולת שלהם לבקר את פעילות החברה. "זו פדיחה ענקית של הדירקטוריון", הוא אומר. "התפקיד שלו היה לוודא שכספי האג"ח מנותבים לפעילות החברה. לא יכול להיות תרחיש שכספים יוצאים מהקופה בלי שהדירקטוריון מודע לכך".
הדירקטוריון של סימד, בראשות היו"ר שחר נחמיאס מקיבוץ גדות (שהכיר את הבעלים דיוויד שאבסלס מתקופתם המשותפת בקבוצת הכדורסל של אונ' מסצ'וסטס לואל), כולל גם את הדירקטורים החיצונים דורון תורג'מן ולימור בלדב, ואת הדירקטור הבלתי תלוי בני גבאי. הללו מיהרו להגיש את התפטרותם מיד לאחר שהתפוצצה הפרשה בשבוע שעבר, החלטה שהחליטו בינתיים להשהות כדי לסייע למאמצים להשבת הכספים.
גלובס פנה לדירקטורים בניסיון להשיג את תגובתם לפרשה. את זו של נחמיאס ובלדב לא ניתן היה לקבל, בעוד שתורג'מן מסר כי הוא מנוע מלהתייחס לנושא והפנה לחתם ההנפקה.
לצד חברי הדירקטוריון, מפנים בשוק את האצבע כלפי מי "ששיווק ומכר את הסחורה" של סימד מוסדיים, מבלי שביצע כנראה את כל בדיקות הנדרשות. במקרה זה, מדובר בחברת החיתום אינפין קפיטל שבראשות יהונתן כהן, שעבור הנפקת האג"ח של סימד, נהנתה מעמלת חיתום חריגה של לא פחות מ־15 מיליון שקל. אלא שגם מטעם החתם לא נמסרה תגובה.
"כשמביאים את התחתית החבית, התוצאה בהתאם", אומר בנקאי השקעות בכיר בשוק. "מלכתחילה מחנות קיץ הוא תחום שאי־אפשר לגייס לו חוב בארה"ב, ואין סיבה שבארץ זה יהיה שונה. נעשתה כאן עבודה איומה של ממשל תאגידי. בדיקת רקע לחברה ולבעלים זה מסוג הדברים שחתם צריך לבדוק לפני שהוא מביא חברה. אני לא בקיא בפרטים עד הסוף, אבל אתפלא ממש אם זו פעם ראשונה שלהם".
פספסו את האזהרות
אותו בנקאי השקעות לא מנקה מאחריות את הגופים המוסדיים שהשקיעו בחברה. בגלריית המשקיעים באג"ח סימד נמצאים שורה של גופים בולטים בשוק ההון, בהובלת בית ההשקעות מור, שהשקיע באמצעות קרנות הנאמנות, הגמל והפנסיה שלו סכום של כ־190 מיליון שקל - יותר מרבע מההנפקה.
לצד מור מחזיקים באג"ח סימד גם מיטב (86 מיליון שקל), ילין לפידות (47 מיליון שקל), הראל, ואי.בי.אי ופינסה (28 מיליון שקל כ"א), קבין (27 מיליון שקל) ומגדל שוקי הון (20 מיליון שקל).
"הם היו צריכים לבדוק קפדנות רבה יותר את הסחורה, אבל צריך להגיד את האמת, הגופים המוסדיים לא יכולים לחקור את כל הפרטים שכתובים בתשקיף", אומר בנקאי ההשקעות. "יש גבול למה שהם יכולים לעשות".
לדברי גורם נוסף שמכיר את פעילות הגופים מקרוב, "זה לא דומה למקרים אחרים בעבר שהיו הרבה סימנים אדומים שהמוסדיים פספסו, ואפשר היה לבוא אליהם בתלונה מדוע לא ראו אותם. פה לא היה כלום. זו חברה תפעולית שעובדת מצוין, אפילו הדוח השנתי שפרסמה ממשיך להציג את זה ככה, והיו שיעבודים כנדרש. ואז ביום בהיר אחד הבעלים לכאורה לקח את כל הכסף".
כל הגופים המעורבים סירבו להתייחס לשאלות גלובס בנוגע לאירוע ולגורל הצפוי של כספי ההשקעה, כשהטענה לפיה מדובר "באי־סדרים שצריכים להיבדק" חזרה יותר מפעם אחת.
איפה היה הרגולטור?
סימד היא חברת BVI, קרי חברה הפועלות בארה"ב שהתאגדה לצורך הנפקת האג"ח בת"א באיי הבתולה הבריטיים. בשני העשורים האחרונים הונפקו בת"א אגרות חוב של עשרות חברות BVI, רובן המוחלט בתחום הנדל"ן, המנצלות את הנכונות של השוק המקומי להסתפק בריבית נמוכה מזו שבארה"ב. במהלך השנים הללו נקשר שמן של חלק מחברות אלה הם ממשל תאגידי חלש, היעדר שקיפות, קשיים בהחזרי החוב ולעיתים אף בקריסה.
על רקע זה, עולות פעם אחר פעם טענות כלפי שומרי הסף שהיו אמורים לפקח על התנהלות החברות הללו. רשות ני"ע הייתה הגורם שאישר את תשקיף הנפקת האג"ח של סימד, אומנם היא הגיבה לממצאים הבעייתיים שנחשפו בשבוע שעבר - אך ספק אם הדבר יסייע כעת למחזיקי האג"ח. בפברואר התגאו ברשות ני"ע במנגנונים שפותחו בצל הכישלונות של חלק מחברות ה־BVI: "אנחנו שולחים עובדים מהרשות לחו"ל, שהולכים ביחד עם השמאים אל הנכסים עצמם. המטרה היא שהחברות יבינו שאנחנו שם".
גורם נוסף, שהיה אמור להצביע על כשלים בעסקיה של סימד הוא סוכנות הדירוג מידרוג, שערב ההנפקה העניקה לחברה דירוג של Baa1 , בעוד האג"ח שהנפיקה דורגו בדירוג השקעה A3. "המדיניות הפיננסית כחברה מדווחת אינה מוכחת עדיין ודורשת בחינה לאורך זמן", כתבו במידרוג לפני ההנפקה. עם זאת, הם העריכו כי "סיכונים אלו ממותנים מצד קיומו של הסכם ניהול וכן לאור המבנה התאגידי הצפוי בחברה לאחר הפיכתה למדווחת". כמו כמעט כל יתר הגורמים שהתבקשו להגיב לפרשה, גם במידרוג מסרבים להתייחס לאירוע.
