מערכת דרונלייט (DroneLight) / צילום: Esh Tech
איום הרחפנים של חיזבאללה מעורר דאגה במדינת ישראל ומהווה אתגר משמעותי לצה"ל, בהגנה על הכוחות המתמרנים ועל יישובי קו העימות. לצד מערכת ההגנה באמצעות לייזר "אור איתן" מתוצרת רפאל שנמסרה לצבא לפני כחמישה חודשים, אנו חושפים עתה בגלובס מערכת לייזר ישראלית נוספת הייעודית להתמודדות עם רחפנים. מדובר ב"דרונלייט" (DroneLight) שמייצרת חברת "אש־טק" (Tech־Esh) מעומר, שפעלה עד לאחרונה "מתחת לרדאר".
● הרחפנים לא השאירו מקום להסתתר: סופו של עידן הצלפים הצבאיים
● עסקת ענק בתחום הרחפנים: דיפנד מרעננה נמכרת ב-1.5 מיליארד דולר
● איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל
אור איתן היא מערכת משלימה לכיפת ברזל, המיועדת לאיומים בטווח של עד 10 ק"מ, באמצעות קרן לייזר עוצמתית בהספק של כ־100 קילוואט. אין בעולם מערכת לייזר דומה שמייצרת הספקים שכאלו, והיא דורשת בפועל ייצור של כ־128 קילוואט. עלות היירוט עם אור איתן אמנם מוערכת בכ־10־5 דולרים, לעומת כ־30 אלף דולר בכיפת ברזל, אבל מעצם עוצמתה היא גדולה למדי ולא מיועדת לכוחות מתמרנים. בה בעת, אין לה "מיירטים" או "מחסנית", אבל היא דורשת טעינות שוטפות.
לתוך הצורך הזה נכנס הסטארט־אפ אש־טק שנוסד לפני כשש שנים, ובמכוון שמר על פרופיל תקשורתי נמוך עד שהגיעו שם למוצר מוכן, שנמצא כיום בבחינות מתקדמות בישראל ובחו"ל. במהלך תקופה זו נהנתה החברה משלושה מענקים מרשות החדשנות: הראשון עבור מחקר ופיתוח (מו"פ) ב־2023, והשני עבור "פיתוח מחקר מתקדם באקדמיה ־ בשיתוף משרד הביטחון". השלישי מוגדר כ"מענק משמעותי" והתקבל לפני חודשים ספורים, ככל הנראה כשניכר שהמערכת מגובשת.
מייסדי החברה החליטו עוד בטרם מלחמת רוסיה־אוקראינה, שבה נפוצה טכנולוגיית הרחפנים ככלי תקיפה, כי ברצונם לפתח טכנולוגיית יירוט רחפנים ־ פתרון טכנולוגי ומבצעי אחר מזה המיועד לאיומים רקטיים למשל. האיום היה מוכר כבר לפני כעשור לפחות, מהשימוש שעשו לוחמי דאעש ברחפנים שונים.
תחום הלייזר הביטחוני התמקד לרוב במערכות כבדות לטווחים רחוקים יותר מרחפנים, ובעוד שמערכת אור איתן היא לייזר מבוסס סיב, הרי שהייעוד שלה גרם לה להיות כבדה. המערכת הזו משגרת מאות אלומות זעירות בגודל של מטבע לעבר המטרה; כשמזהים פגיעה של קרן אחת בעזרת השתקפות טלסקופית, אלומות נוספות מופנות למטרה ־ ומיקוד האנרגיה מביא ליירוט מהיר שלה. במקרה של דרונלייט, המערכת מייצרת קרן רציפה וארוכה שמייצרת חום לטווחים רחוקים. זה נדרש משום שבצורת העבודה הנוכחית נדרשות כ־20־15 שניות לפגיעת הקרן ברחפן, משך זמן שעלול להפוך את היירוט ללא רלבנטי ברמה האופרטיבית.
הלייזר של אש־טק הוא פולסי ואינו מבוסס סיב, והמשמעות היא שדי במאית השנייה כדי להגיע לפגיעה ממוקדת במטרה. המודל מזכיר מכונת ירייה שמייצרת כחמש יריות בשנייה, עם הספק של 4 קילוואט, ובדרך זו מחוררים מטרה במרחק של עד 1 ק"מ. את הלייזר למערכת מפתח הסטארט־אפ מעומר בעצמו.
עידוד ממשרד הביטחון
הספק הלייזר בדרונלייט נמוך דרסטית מזה של אור איתן, אך יש בכך גם יתרון: הוא מסוגל לקבל אנרגיה מכל מערכת כמעט בשטח, ואין סיבוך מהותי בשל צורך בטעינות. על כן, יש למערכת הזו יתרון מול האיום העתידי הגדול בענף הרחפנים - מתקפות נחיל, שמולן מערכת אור איתן עשויה להתקשות. זאת בשל שיטת העבודה בטור והמעבר מטרה אחר מטרה, כך שבמטח ביכולתה לטפל באיום אחד בלבד בכל פעם.
בשיטת "מכונת הירייה" די בשנייה אחת או שתיים להפלת רחפן, ולעבור לאיום הבא. כך, מתאפשר ליירט כ־30 איומים בדקה, במקום כארבעה בלבד במערכות הלייזר המוכרות. וגם העלות נמוכה דרמטית - כ־10 אגורות לדקת הפעלה.
ההספק הנמוך שדורשת דרונלייט מועיל גם בהיבט גודל המערכת, שהיא הרבה יותר קטנה וניתנת להזזה ממקום למקום, בהתאם לצרכי כוחות מתמרנים. היתרונות המסתמנים הללו לכוחות הלוחמים בגבול לבנון, הביאו לכך שכבר כעת אש־טק עובדת עם יצרני רכבים משוריינים בארץ ובעולם, ונהנית מהזמנות וממכירות במיליונים מאירופה וממדינות נוספות. במקביל החברה פועלת להתאמת המערכת על גבי פלטפורמה קלה לג'יפים, או כמערכת קבועה.
הגורמים הרלבנטיים בישראל, דוגמת מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) שאמונה על הסטארט־אפים, רואים באש־טק כאחת המבטיחות בתחום. ביחידת המו"פ במנהל מגיעים פעמיים בשנה לראש מפא"ת, ד"ר דני גולד, לאישור תקצובים מיוחדים לסטארט־אפים פורצי דרך. לגלובס נודע כי בוועדה שהתקיימה לפני חודשים ספורים, אש־טק נבחרה באותו הליך הנקרא MFS (MAFAT for Startups) כחברה פורצת דרך, מה שאומר קבלת כספים - בין מיליונים בודדים ל־10 מיליון שקל כעידוד למוצר שפיתחה.
מעסיקה באזור הדרום
כיום פועלת כאמור אש־טק מהיישוב עומר, ומעסיקה במפעלה כ־20 עובדים ונמצאת בצמיחה, כולל כוונה להעביר חלק מהמטה לעיר מודיעין. אולם, היא עדיין מגלמת את התועלת שבחברות דיפנס־טק צעירות הפועלות בפריפריה, כשלדוגמה היא מעסיקה ד"ר לפיזיקה שמתגורר בירוחם. האנשים שלה צפויים להעמיד מערכת מבצעית ראשונה לקראת ספטמבר.
"דרונלייט פותחה כדי לשפר את המוכנות והאפקטיביות של כוחות מול איום הרחפנים", מסביר ארז ריאחי, מנכ"ל אש־טק. "השילוב בין עוצמה גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה ועלות מופחתת מאפשר פריסה רחבה של מערכות הגנה, לא רק לאתרים אסטרטגיים, אלא גם לכוחות מתמרנים בשטח. הארכיטקטורה הייחודית של המערכת מאפשרת יירוט בתוך שניות בודדות ומספקת מהירות תגובה וגמישות מבצעית בשדה הקרב המודרני".
בסיכומו של דבר, הפתרון העתידי לאיום הרחפנים נעוץ ביצירת מגוון יכולות, לא רק בהיבט היירוט עצמו, אלא גם בהיבטי הגילוי והזיהוי שעשויים להתבסס על יכולות אקוסטיות, אופטיות או מכ"מיות. לדוגמה, הלוחמה האלקטרונית מועילה בחיסכון במיירטים בעשרות אלפי דולרים כנגד רחפנים שעולים מאות דולרים, אולם לא רלבנטית נגד רחפני הסיב - עבורם, נדרש פתרון יירוט כלכלי וכמותי.
טכנולוגיית הלייזר הבאה
בעתיד צפוי להתווסף לטכנולוגיות הלייזר יירוט מבוסס מיקרו־גל (Microwave), שעדיין לא מגובש טכנולוגית. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים באמצעות מיקרו־גל רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב, לדוגמה נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו. מערכות הגנה מסוג זה מפותחות כבר בחיל האוויר ובצי האמריקאי, וכן במגזר הפרטי. בתחום עוסקת גם יחידת ריית'און (Raytheon) של ענקית הביטחון האמריקאית RTX, שכבר זכתה בחוזה עם צבא ארה"ב לאספקת מערכות מיקרו־גל נגד כטב"מים.
שדה הקרב המודרני, יש לציין, מייצר מגבלות טכנולוגיות לא פשוטות, ולמשל בפעילות על שדה רחב נוצר טווח מוגבל, כי לא מעוניינים לפגוע בכוחות ידידותיים שנמצאים במרחב, בין שאלה אמצעים שונים או חלילה לוחמים. הייחוד במערכת של אש־טק הוא בכך שהיא ייעודית לטווחים קצרים ולא נרחבים.
בכל מקרה, הפתרון העתידי לאיום הרחפנים ידרוש שילוב של מערכות גילוי וזיהוי מכל התחומים, עם אמצעי יירוט מבוססי לייזר ומיקרו־גל גם יחד.
ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה לדברים.