בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את חברת אלבר, שבבעלות איש העסקים אלי אלעזרא, בהתאם להודאתה, בעבירות מרמה ובעבירות מס. במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים להטיל על החברה קנס בסך 18 מיליון שקל.
● רשות המסים מערערת על חיובה בהחזר מאות מיליוני שקלים לקבלנים
● רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?
ההרשעה התקבלה במסגרת פרשת עבירות המס והמכס של אלבר, מחברות הליסינג וההשכרה המובילות בישראל, שכללה חשדות להתחמקות מתשלום מס יבוא בהיקף של כ-25 מיליון שקל, זיוף מסמכים ומרמה. ראשיתה של הפרשה בשנת 2015 אז נחקר איש העסקים אלי אלעזרא, בעל השליטה בקבוצת אלעזרא ויו"ר דירקטוריון חברת הליסינג והשכרת הרכב אלבר, על-ידי רשות המסים, במסגרת חקירת החברה בחשד להונאת המכס ומשרד התחבורה, תוך הגשת מסמכים כוזבים למכס, והנמכת מחיר, במהלך ביצוע יבוא מקביל של רכבים לישראל. יחד עם אלעזרא נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים בכירים נוספים בחברה.
במאי 2020 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לחברת אלבר, לבעלים ולשורת בכירים בחברה ובחברות נוספות כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע. אך לאחר השימועים, החליטה הפרקליטות לא להעמיד לדין את אלי אלעזרא ואורן אלעזרא.
קנס בסך 18 מיליון שקל
בהמשך לכך, באוגוסט 2021, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום בפרשה נגד חברת אלבר; ינון עמית, לשעבר מנכ"ל חברת אלבר; אירית פרנקו, לשעבר סמנכ"לית כספים בחברת אלבר, ורעות בנודיס, מנהלת רכש בחברת אלבר. כן, הוגשו כתבי אישום נגד חיים לוי, מנהל חברת חיים לוי טרייד-אין וחברת גלובל אוטומקס; דני לוי, בעל מניות ומנהל בחיים לוי טרייד-אין ובגלובל אוטומקס; ונגד החברות חיים לוי טרייד-אין וגלובל אוטומקס.
על-פי כתב האישום, בשלהי שנת 2013 התקבלה החלטה בחברת אלבר על הקמת תחום פעילות של יבוא מקביל של כלי רכב לישראל. לנוכח מגבלות שנקבעו בחוק על יבוא מקביל. הנאשמים - חברת אלבר, ינון עמית, חיים לוי, דני לוי וחברת חיים לוי טרייד-אין - פעלו כדי להונות את משרד התחבורה ולהציג לו מצגים כוזבים על-מנת לקבל היתר יבוא מקביל עבור חברת אלבר. לגורמים אלה הצטרפו אירית פרנקו, שניהלה את ההיבטים הכספיים של היבוא המקביל, ורעות בנודיס, שניהלה באופן שוטף את תהליכי היבוא, וכן איש עסקים אמריקאי בתחום ענף הרכב. לפי כתב האישום, על בסיס היתר ורישיונות יבוא אשר התקבלו במרמה, הבריחה חברת אלבר מארה"ב לישראל, עד לפתיחת החקירה נגדה בחודש יולי 2015, לא פחות מ-1,828 כלי רכב, אשר נרכשו תמורת סכום של כ-176 מיליון שקל.
כעת, במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, הגישו עורכי הדין יפעת גדנקן, עינב אוראל כהן ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן, המתאר את אותה מסכת עובדתית. לפי כתב האישום המתוקן, במסגרת פעילות הייבוא חברת אלבר השתמשה במסמכים כוזבים נוספים, ובהם חשבונות מכר מזויפים ותעודות מקור כוזבות, שנועדו להציג בפני הרשויות מצג שלפיו כלי הרכב יובאו בהתאם לתנאי ההיתרים שניתנו וכדי לזכות בהטבות מס שונות. עוד עולה כי לרשויות המכס הוגשו כ-1,600 הצהרות יבוא כוזבות, שכללו פרטים מטעים בנוגע לעסקאות הייבוא. על פי הנטען, הדיווחים שהוגשו הפחיתו את עלויות הרכישה המדווחות ביותר מ-4 מיליון שקל ביחס לעלויותיהן האמיתיות. בנוסף, בוצעו רישומים כוזבים בספרי החברה, באמצעות תיעוד פיקטיבי שנועד להסוות את העלויות האמיתיות של העסקאות ואת מקור הכספים.
לאור האמור, הרשיע בית המשפט את חברת אלבר בהתאם להודאתה בעבירות של קבלת דבר במרמה, הברחה ועבירות מכס נוספות, עבירות מע"מ, שימוש במסמך מזויף, הגשת הצהרות יבוא כוזבות, השתמטות מתשלום מסי יבוא ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים להטיל על החברה קנס בסך 18 מיליון שקל. הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר כי הקנס המבוקש עונה על האינטרס הציבורי בנסיבות המקרה, ומבטא את לקיחת האחריות של חברת אלבר בגין המעשים שביצעו אורגנים בכירים בה.
ההליך נגד יתר הנאשמים בפרשה ממשיך להתנהל.
מטעם עו"ד שרון כהנא, מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד AYR שמייצגים את אלבר, נמסר כי "מדובר באירוע מלפני 12 שנים בזמנה של הנהלה שסיימה את תפקידה ב-2015. לכן בחרה חברת אלבר לשים את האירוע ההיסטורי הזה מאחוריה ולהתקדם קדימה, כדי להמשיך ולשרת בנאמנות וביעילות את עשרות אלפי לקוחותיה תוך שמירה על מהלך עסקים תקין ויציב".
