איך ייראה שוק ההייטק הישראלי בעקבות מהפכת ה-AI? בפאנל מורחב של יזמים ומשקיעים בכנס TECH IL של גלובס, בהנחיית כתבת ההייטק של גלובס מיטל וייזברג, ניסו המשתתפים להבין מהם היתרונות של ישראל במהפכת הבינה המלאכותית, היכן נמצא עיקר הערך, ומה המדינה יכולה לעשות כדי לשמר את מעמדה המשמעותי בתחומי הטכנולוגיה.
● כנס TECH IL: עמי לוטבק: "כל מה שעשינו עד היום בסייבר צריך להשתנות. כל חברה שלא מגיבה ממש מהר, תהיה לא רלוונטית"
● כנס TECH IL | הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"
● כנס TECH IL | ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג'וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"
על השאלה אם ישראל יכולה להצליח במהפכת ה-AI השיב תומר ציקורל, מנהל השקעות טכנולוגיה בקבוצת הפניקס, באופטימיות: "ישראל היא מקום שיודע לייצר טכנולוגיה, וגם מגיע אליו כסף שמחפש את הטכנולוגיה. אנחנו אופטימיים".
רז מנגל, שותף בקרן גרינפילד, הסכים שמבחינת יזמות והשקעות המצב טוב, אך הזהיר: "המדינה צריכה לעשות הרבה יותר כדי שנוכל לקחת פוזיציה מובילה בקטגוריות. צריך להשקיע בחינוך ובתשתיות, אחרת לא יהיה מספיק".
בדומה, משה שלו, מייסד-שותף וסמנכ"ל המוצר של Decart, הצביע על הטאלנט המקומי: "היחידות הטכנולוגיות והאקדמיה מתקדמות, אבל נכנסנו לזה באיחור. צריך להקים יותר חברות, ויותר להעז". עם זאת, הוא הוסיף: "אני רואה יותר יזמים ששואפים ללכת לשם, אז לא הייתי מספיד את המהפכה הזאת".
מקסים בר קוגן, מנכ"ל ומייסד Onyx Security, ביקש להרחיב את המבט: "חושבים על חברות ה-AI עצמן, אבל זו מהפכה עם כמה שכבות. אולי בניית האנתרופיק הבא כבר ברחה לנו, אבל בשבבים אנחנו מעצמה, והחברות הגדולות נמצאות כאן". לדבריו, גם בהקמת דאטה סנטרים "החוצפה הישראלית" היא יתרון.
אריק קליינשטיין, שותף מייסד בגלילות קפיטל, חידד את הנקודה: "אנחנו אף פעם לא טובים בתשתית, אבל בשכבה שמעל הענן - אבטחה, אופטימיזציה - אנחנו הרבה יותר חזקים". לטענתו, יש להסתכל על מה שמפותח במערכת הביטחון: "האנשים האלה הם היזמים שנפגוש בקרוב כמשקיעים. הם יבנו את חברות ה-AI המצליחות הבאות".
ומה לגבי היתרון התחרותי, אם כולם משתמשים באותם מודלים? ציקורל סבור כי הוא לא נשחק: "כדי לבנות חברה צריך לבצע - ליצור מוצר שלקוחות רוצים ולבנות מותג. זה הרבה מעבר לכתיבת קוד. היתרון התחרותי שלנו לא השתנה".
על השאלה כיצד ייראו החברות עוד חמש שנים, אמר שלו כי "איש אחד יוכל לעשות עבודה של עשרה". לדבריו, "ChatGPT עשה מהפכה בעולמות החיפוש, ומה שקורה בקלוד רואים אצל מתכנתים ומהנדסים. חברות קטנות לא יפחדו להוציא מוצרים מהר, ונראה דברים יפים מאוד".
מתכנתים שמרוויחים מיליון שקל בחודש
האם ה-AI ייצב את שוק המשרות, או שנראה פחות עובדים אנושיים? בר קוגן צופה, באופן די דרמטי, היעלמות של משרות פיתוח: "כמו שבמהפכה התעשייתית הפסקנו להיות חקלאים, נרד מאוד בכמות המתכנתים. זו לא תהיה אבטלה, כי אנשים ימצאו דברים מעניינים אחרים לעשות".
לדבריו, "AI טוב יותר מ-50% מהמפתחים, ואין להם אלפא מעל קלוד קוד. אולי בשנה הבאה נהיה כבר ב-70%". התוצאה, לטענתו, תהיה פיצול: "נראה מתכנתים שמרוויחים מיליון שקל בחודש, כמו שרואים בארה"ב".
בנוסף, קליינשטיין ציין כי "AI מייצר צמיחה כלכלית, שמייצרת משרות חדשות. מבנה התעסוקה ישתנה - נראה יותר צורך בסופט סקילז". בהקשר זה הוא הזהיר מפני אובדן מיומנויות בקרב הדור הצעיר: "האתגר של ההורים היום הוא איך לנתק את הילדים מהאינסטגרם, שם הם מאבדים את הסופט סקילז".
ומהו החיסרון של השימוש האינטנסיבי בכלים האלה? קליינשטיין הפנה למחקר של הרווארד: "אם אתה משתמש הרבה ב-AI, יש פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, כמו שרירים שנחלשים בלי אימון". הוא הוסיף, בטון חצי מבודח, ש"אולי נצטרך מאמני מוח".
קליינשטיין הצביע גם על העלייה במתקפות הסייבר: "לתוקפים הרבה יותר קל. המנועים יודעים לאתר חולשות כמו חוקרים מוכשרים. רוב הסייבר בישראל הוא B2B, והאתגר יהיה עם העסקים הקטנים, שהופכים לקורבנות הגדולים".
"לא מאוחר להקים עוד אנתרופיק"
מי יהיו המרוויחים הגדולים - בוני המודלים או העסקים שמעליהם? מנגל השיב "גם וגם" ואמר כי "אנתרופיק הוסיפה עשרות מיליארדים ברבעון, אבל הערך מגיע למי שנותן ערך. יכול להיצבר ערך כלכלי רב, כמו בתחילת עידן ה-SaaS". שלו הוסיף כי "לא מאוחר מדי להקים עוד אנתרופיק, כי זה לא עולם לינארי אלא מחקר לאורך זמן".
בניגוד לאופטימיות הזאת הזהיר קליינשטיין כי "היום מיליארד דולר זה לא סכום גדול", והצביע על המתחרים מסין: "לא דיברנו על החברות הסיניות, שעושות עבודה מצוינת. תראו מה הן עשו לתעשיית הרכב".
בר קוגן דווקא רואה בגל הזה הזדמנות. לדבריו, "אנחנו בגל של עשרות טריליונים. גם אם 80% ילך לבוני המודלים, עדיין יישאר המון כסף לכל המקומות. זה לא משחק סכום אפס".
ציקורל סיכם בדימוי: "גם מי שחיפש זהב וגם מי שייצר אתים עשו ערך".
על חסימת היצוא של המודל המתקדם ביותר של קלוד, פייבל, בידי הממשל האמריקאי, אמר ציקורל: "ברגע שסוגרים טכנולוגיה, הצד השני ינסה לסגור את הפער. נראה הרבה מדינות שבונות מודלים, גם ברמה המודיעינית".
בר קוגן הוסיף כי "האמריקאים עלולים להתחרט", אך תהה אם הצעד יחשוף את המגבלות של סין: "אם לא נראה מודל סיני מקביל, זה יהיה אקדח מעשן לכך שמה שסין יודעת לעשות זה בעיקר להעתיק".
שלו, לעומתם, הטיל ספק בהיגיון של מודלים ממשלתיים: "לשוק חופשי יש הרבה יותר כוח. לא בטוח שמדינות יוכלו למשוך את הטאלנט הרלוונטי".
מה המדינה צריכה לעשות?
האם המדינה עושה מספיק כדי שנישאר בחזית? שלו קרא "לרוץ הרבה יותר" ואמר כי "יש משהו יפה ברשות החדשנות, אבל זה צריך להיות במספרים הרבה יותר גדולים".
בר קוגן היה חד יותר: "התשובה היא לא. המדינה לא צריכה להמר על סטארט-אפ כזה או אחר, אבל ההימור הבטוח הוא לספק אנרגיה ורגולציה שיאפשרו להקים דאטה סנטרים, כמו במדינות המפרץ". הוא הדגיש כי "היום קשה להשיג כוח מחשוב, אבל למדינת ישראל יש את כוח הקנייה לעשות משהו כזה. המדינה יכולה לעשות המון, אלה הימורים מאוד בטוחים, לא צריך להמר על אף חברה ספציפית".
קליינשטיין הצביע על הפער המוכר של שתי הכלכלות בישראל: "יש פער אדיר בפריון בין ההייטק לכל השאר. אם המדינה תעשה את הדברים הנכונים - והקמת מטה ה-AI היא התחלה - אפשר יהיה לסגור אותו".
ציקורל חתם בהצבעה על חיסרון מבני: "אין לנו אמזון, גוגל ומטא שישכיבו מאות מיליארדי דולרים על דאטה סנטרים בישראל", אמר. "צריך לעקוף את זה".
*** גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL: קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP, אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.
