בג"ץ דן היום (א') בשידור חי, בהרכב של 11 שופטים, בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעבר בכנסת לפני יותר משנה, במרץ 2025. בג"ץ פועל היום בהרכב חסר של 11 שופטים במקום 15 בשל אי-מינוי שופטים. הסיבה שבג"ץ לא מיהר לדון בעתירות עד היום היא שהתיקון ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. הדיון מתקיים לאחר הוצאת צו על-תנאי.
התיקון נעשה בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט. אם בג"ץ יתערב, זו תהיה הפעם השנייה שייפסל חוק יסוד, לאחר שנפסל החוק לביטול עילת הסבירות.
● בקשה לביזיון בית המשפט נגד יריב לוין: "מפר באופן בוטה פסק הדין"
● בג"ץ: שר המשפטים יריב לוין חייב לשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית
הנשיא עמית: הכוח של אפי נוה בוועדה נבע מהפוליטיקאים
בתחילת הדיון המליץ נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לצדדים להתמקד בשאלה האם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים פוגע בגרעין הדמוקרטי של מדינת ישראל. ראשון טען נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, וביקש לדחות את העתירות.
בדיון עלה המקרה של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ועלתה השאלה האם התנהלותו מצדיקה להוציא את עורכי הדין מהוועדה (כפי שנעשה בתיקון לחוק - נ.ש.). הנשיא עמית אמר: "נוה לבדו לא יכל לעשות כלום בלי הפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, צריך להוציא מהוועדה פוליטיקאים?".
בשלב זה ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדבריו של עמית, והוא הורה להוציאה מהאולם. עו"ד ברט השיב: "אני לא חושב שצריך להגן על זה שיש נציגי ציבור בוועדה לבחירת שופטים".
השופט עופר גרוסקופף העיר: "האם פוליטיזציה היא מהלך רצוי? והאם זה מבטיח מפני ניגוד עניינים ושחיתות?".
"הגורם הפוליטי יבחר את שופטי העליון - זה לא פוגע בעצמאות?"
השופטים הקשו על נציג הכנסת בסוגיה של פגיעה בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים בשל רוב לפוליטקאים או עורכי דין מטעמם.
הנשיא עמית אמר: "לפי התיקון, הגורם הפוליטי בוחר את שופטי בית המשפט העליון - זה לא פוגע בעצמאות?". עו"ד ברט השיב: "באופן עקרוני חברי הוועדה, גם הפוליטיקאים, צריכים לפעול באופן עצמאי".
השופטת יעל וילנר המשיכה: "לא קיבלתי תשובה לשאלה - כשיש 6 מתוך 9 חברים פוליטיקאים או כאלה שמתמנים על-ידי פוליטיקאים - האם נפגעת עצמאות הרשות השופטת?". עו"ד ברט השיב כי לעמדת הכנסת, עצמאות הרשות השופטת לא נפגעת במידה המצדיקה לפסול את התיקון לחוק.
השופט גרוסקופף שאל: "האם לעמדת הכנסת, ועדה פוליטית שממנה שופטים פוגעת בגרעין הדמוקרטי - כן או לא?". בתגובה, עו"ד ברט ביקש לא לענות לשאלות תאורטיות.
עמית: כבר עכשיו לא מקדמים שופטים טובים בגלל שיקולים פוליטיים
רוב השופטים הביעו את עמדתם כי התיקון יביא לפגיעה באיכות המקצוע, וכי עצמאות השופטים תיפגע ותשפיע על פסקי הדין שלהם.
השופט אלכס שטיין אמר: "שופט מחוזי יבין שהוא צריך למצוא חן בעיני הפוליטיקאים". השופטת רות רונן המשיכה: "או למצער לא לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים לא אוהבים". השופט נעם סולברג הוסיף: "יקום שופט בבוקר ויגיד 'אני אקרוץ לצד של האופוזיציה, וביום אחר לקואליציה'". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "המסר הוא שהאיכות המקצועית היא הדבר הכי פחות חשוב". גם השופט חאלד כבוב ביקר את החוק ואמר: "אם שופט לא ירצה להרגיז כל צד פוליטי - איך אפשר לומר שנשמרת עצמאותו?".
הנשיא עמית הוסיף ואמר לנציג הכנסת: "גם הד.נ.א השיפוטי עלול להשתנות, וזאת הסכנה העיקרית. אדוני דיבר על ספוקלציות. איך אמרו מקורותינו, 'הגשש החיוור', זה היה היום בבוקר. כשלא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטים? זה היה הבוקר. כשהתיקון ייכנס לתוקף, זה יקרה פי ארבעה. זאת לא ספוקלציה, זאת ידיעה ודאית".
וילנר: שופטי עליון ייבחרו ללא הצבעה על-ידי פוליטיקאים, אין לזה תקדים
השופטת וילנר הבהירה את הבעייתיות בבחירת שופטים לבית המשפט העליון לפי התיקון: "לראשונה בתולדות המדינה ייבחר שופט עליון ללא הצבעה, על-ידי פוליטיקאים והקיצוניים שבהם. אם יהיה שיתוק, אין בחירה הדדית שבה האופוזיציה והקואליציה בוחרות שופטים".
לדבריה, "אין לזה תקדים בתולדות המדינה, שהפוליטקאי ממנה ישירות. זה תמריץ מצוין לפוליטיקאים לא להסכים (לכלום), כי הם יבחרו את מי שהם רוצים בלי הצבעה. אין לזה תקדים בעולם, ובוודאי לא בישראל".
נציג הממשלה: "פוליטיקאים אינה מילת גנאי"
נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, ביקש מהשופטים לדחות את העתירות. "יש חשש שאתם תתערבו ברצון הכנסת וברצון העם", אמר. "נושאים משטריים הם עניין של הציבור ולא של שופטי בית המשפט העליון".
הוא הוסיף כי המילה "פוליטיקאים" אינה מילת גנאי. "אלה נבחרי הציבור שלנו - הם ממנים את כולם", אמר, והוסיף כי "חברי כנסת ימנו שופטים הגונים ומקצועיים".
נציג הממשלה, עו"ד אפי מיכאלי, הוסיף כי "גם אם יש אפקט מצנן, זה לא מתקרב להתערבות של בית המשפט העליון בחקיקת יסוד".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ השיבה: "אי-אפשר להתעלם מכך שיש חוק שעשה שינוי דרסטי במנגנוני בחירת השופטים במדינת ישראל, כשהסיט את הספינה לכיוון הפוליטי ודחק את השיקולים המקצועיים".
השופטת רונן הוסיפה: "החשש קיים כבר היום, ואני לא חושבת שכדאי להחריף אותו ולתת לו מוטיבציה".
עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"
השופט כבוב שאל את נציג הממשלה, עו"ד בן שמש: "האם לא מדובר בשינוי מהפכני, מהותי, ביחסים בין הרשויות?".
עו"ד בן שמש השיב: "זה בסמכותו של הציבור. מותר לחברה הישראלית להתנסות במשטר חוקתי אחר מבלי שיחנקו אותה מרוב דאגה לדמוקרטיה. מותר להתנסות במנגנונים אחרים".
הנשיא עמית הגיב ואמר: "אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים".
התיקון לחוק: שני שליש מחברי הוועדה יהיו פוליטיקאים או ימונו על-ידי פוליטיקאים
לפי התיקון לחוק, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייכנסו משפטנים שייבחרו בידי פוליטיקאים. הוועדה תכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא ושני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה - כך ששני שליש מהוועדה יהיו פוליטיקאים או מי שמונו בידי פוליטיקאים.
לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש בוועדה רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר אחד מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר בידי הקואליציה וחבר שנבחר בידי האופוזיציה.
התיקון כולל גם מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, ואחד מהם חסר לפחות שנה (וזה המצב הקיים כבר תקופה ארוכה - נ.ש.) - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לשינוי החוק, בנימוק כי הוא יגרום לכך ששיקולים מקצועיים יידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו תלויים בפוליטיקאים על-מנת להתמנות.
לעמדת היועמ"שית, התיקון פוגע "פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות, ולכן אינו חוקתי", ואף פוגע ב"מאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה".
"פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים"
העותרים - התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ, משמר הדמוקרטיה הישראלית, לשכת עורכי הדין ועו"ד חיה ארז - טוענים כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יביא למינויים מטעמים פוליטיים ויפגע בהפרדת הרשויות.
בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נטען כי מדובר ב"שינוי רדיקלי" של מעבר למנגנון למינוי שופטים "כהחלטה פוליטית", וכי "התיקון טומן בחובו פגיעה קשה באיזונים המבניים במינוי שופטים ומוביל לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים - עניין היורד לשורש השיטה הדמוקרטית בישראל".
עוד נטען כי משמעות התיקון היא ש"בתוך שנים ספורות יורכב בית המשפט העליון בעיקרו משופטים אשר חייבים את מינויים לדרג הפוליטי, ושאליו הם צריכים להישאר נאמנים, ברצותם לזכות בתפקיד הרם של נשיא הרשות השופטת".
בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נטען כי "המטרה של הממשלה, אז והיום, היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם ואת קידומם לפוליטיקאים - במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
לדברי ח"כ קארין אלהרר, מהעותרות וחברת הוועדה לבחירת שופטים, "התיקון מהווה מהלך מסוכן להחרבת עצמאות מערכת המשפט בישראל. התיקון, שעבר במחטף בעיצומה של המלחמה, דוחק מהוועדה לבחירת שופטים את גורמי המקצוע לטובת גורמים פוליטיים, ובכך הופך את מינוי השופטים בישראל לעסקנות פוליטית טהורה. מדובר בצעד נוסף בהפיכה המשטרית המתמשכת, שנועד לרסק עוד בלם קריטי על השלטון בישראל".
