בג"ץ דן היום (א') בשידור חי, בהרכב של 11 שופטים, בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעבר בכנסת לפני יותר משנה, במרץ 2025. בג"ץ פועל היום בהרכב חסר של 11 שופטים במקום 15 בשל אי-מינוי שופטים. הסיבה שבג"ץ לא מיהר לדון בעתירות עד היום היא שהתיקון ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. הדיון, שהתקיים לאחר הוצאת צו על-תנאי, נמשך 9.5 שעות. החלטה תינתן בהמשך.
התיקון נעשה בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט. אם בג"ץ יתערב, זו תהיה הפעם השנייה שייפסל חוק יסוד, לאחר שנפסל החוק לביטול עילת הסבירות.
● בקשה לביזיון בית המשפט נגד יריב לוין: "מפר באופן בוטה פסק הדין"
● בג"ץ: שר המשפטים יריב לוין חייב לשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית
הנשיא עמית: הכוח של אפי נוה בוועדה נבע מהפוליטיקאים
בתחילת הדיון המליץ נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לצדדים להתמקד בשאלה האם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים פוגע בגרעין הדמוקרטי של מדינת ישראל. ראשון טען נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, וביקש לדחות את העתירות.
בדיון עלה המקרה של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ועלתה השאלה האם התנהלותו מצדיקה להוציא את עורכי הדין מהוועדה (כפי שנעשה בתיקון לחוק - נ.ש.). הנשיא עמית אמר: "נוה לבדו לא יכל לעשות כלום בלי הפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, צריך להוציא מהוועדה פוליטיקאים?".
בשלב זה ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדבריו של עמית, והוא הורה להוציאה מהאולם. עו"ד ברט השיב: "אני לא חושב שצריך להגן על זה שיש נציגי ציבור בוועדה לבחירת שופטים".
השופט עופר גרוסקופף העיר: "האם פוליטיזציה היא מהלך רצוי? והאם זה מבטיח מפני ניגוד עניינים ושחיתות?".
"הגורם הפוליטי יבחר את שופטי העליון - זה לא פוגע בעצמאות?"
השופטים הקשו על נציג הכנסת בסוגיה של פגיעה בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים בשל רוב לפוליטקאים או עורכי דין מטעמם.
הנשיא עמית אמר: "לפי התיקון, הגורם הפוליטי בוחר את שופטי בית המשפט העליון - זה לא פוגע בעצמאות?". עו"ד ברט השיב: "באופן עקרוני חברי הוועדה, גם הפוליטיקאים, צריכים לפעול באופן עצמאי".
השופטת יעל וילנר המשיכה: "לא קיבלתי תשובה לשאלה - כשיש 6 מתוך 9 חברים פוליטיקאים או כאלה שמתמנים על-ידי פוליטיקאים - האם נפגעת עצמאות הרשות השופטת?". עו"ד ברט השיב כי לעמדת הכנסת, עצמאות הרשות השופטת לא נפגעת במידה המצדיקה לפסול את התיקון לחוק.
השופט גרוסקופף שאל: "האם לעמדת הכנסת, ועדה פוליטית שממנה שופטים פוגעת בגרעין הדמוקרטי - כן או לא?". בתגובה, עו"ד ברט ביקש לא לענות לשאלות תאורטיות.
עמית: כבר עכשיו לא מקדמים שופטים טובים בגלל שיקולים פוליטיים
רוב השופטים הביעו את עמדתם כי התיקון יביא לפגיעה באיכות המקצוע, וכי עצמאות השופטים תיפגע ותשפיע על פסקי הדין שלהם.
השופט אלכס שטיין אמר: "שופט מחוזי יבין שהוא צריך למצוא חן בעיני הפוליטיקאים". השופטת רות רונן המשיכה: "או למצער לא לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים לא אוהבים". השופט נעם סולברג הוסיף: "יקום שופט בבוקר ויגיד 'אני אקרוץ לצד של האופוזיציה, וביום אחר לקואליציה'". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "המסר הוא שהאיכות המקצועית היא הדבר הכי פחות חשוב". גם השופט חאלד כבוב ביקר את החוק ואמר: "אם שופט לא ירצה להרגיז כל צד פוליטי - איך אפשר לומר שנשמרת עצמאותו?".
הנשיא עמית הוסיף ואמר לנציג הכנסת: "גם הד.נ.א השיפוטי עלול להשתנות, וזאת הסכנה העיקרית. אדוני דיבר על ספוקלציות. איך אמרו מקורותינו, 'הגשש החיוור', זה היה היום בבוקר. כשלא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטים? זה היה הבוקר. כשהתיקון ייכנס לתוקף, זה יקרה פי ארבעה. זאת לא ספוקלציה, זאת ידיעה ודאית".
וילנר: שופטי עליון ייבחרו ללא הצבעה על-ידי פוליטיקאים, אין לזה תקדים
השופטת וילנר הבהירה את הבעייתיות בבחירת שופטים לבית המשפט העליון לפי התיקון: "לראשונה בתולדות המדינה ייבחר שופט עליון ללא הצבעה, על-ידי פוליטיקאים והקיצוניים שבהם. אם יהיה שיתוק, אין בחירה הדדית שבה האופוזיציה והקואליציה בוחרות שופטים".
לדבריה, "אין לזה תקדים בתולדות המדינה, שהפוליטקאי ממנה ישירות. זה תמריץ מצוין לפוליטיקאים לא להסכים (לכלום), כי הם יבחרו את מי שהם רוצים בלי הצבעה. אין לזה תקדים בעולם, ובוודאי לא בישראל".
נציג הממשלה: פוליטיקאים - לא מילת גנאי
נציג הממשלה, עו"ד ד"ר יעקב בן שמש, ביקש מהשופטים לדחות את העתירות. "יש חשש שאתם תתערבו ברצון הכנסת וברצון העם", אמר. "נושאים משטריים הם עניין של הציבור ולא של שופטי בית המשפט העליון".
הוא הוסיף כי המילה "פוליטיקאים" אינה מילת גנאי. "אלה נבחרי הציבור שלנו - הם ממנים את כולם", אמר, והוסיף כי "חברי כנסת ימנו שופטים הגונים ומקצועיים".
נציג הממשלה, עו"ד אפי מיכאלי, הוסיף כי "גם אם יש אפקט מצנן, זה לא מתקרב להתערבות של בית המשפט העליון בחקיקת יסוד".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ השיבה: "אי-אפשר להתעלם מכך שיש חוק שעשה שינוי דרסטי במנגנוני בחירת השופטים במדינת ישראל, כשהסיט את הספינה לכיוון הפוליטי ודחק את השיקולים המקצועיים".
השופטת רונן הוסיפה: "החשש קיים כבר היום, ואני לא חושבת שכדאי להחריף אותו ולתת לו מוטיבציה".
עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"
השופט כבוב שאל את נציג הממשלה, עו"ד בן שמש: "האם לא מדובר בשינוי מהפכני, מהותי, ביחסים בין הרשויות?".
עו"ד בן שמש השיב: "זה בסמכותו של הציבור. מותר לחברה הישראלית להתנסות במשטר חוקתי אחר מבלי שיחנקו אותה מרוב דאגה לדמוקרטיה. מותר להתנסות במנגנונים אחרים".
הנשיא עמית הגיב ואמר: "אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים".
נציג היועמ"שית: התיקון פוגע בעקרונות יסוד משטריים ודמוקרטיים
עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, המייצג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ביקש מבג"ץ לקבל את העתירות. "הפגיעה בעקרונות היסוד המשטריים והדמוקרטיים עולה על הסבירות. זה דבר דרמטי", אמר.
הוא הוסיף כי "הבעיה החוקתית המשטרית היא פוליטיזציה של מערכת המשפט".
סולברג: מהלכים עלינו אימים מה יקרה עוד 10 שנים
המשנה לנשיא סולברג והשופט דוד מינץ הקשו על עו"ד הלמן ושאלו אם השינוי בחוק הוא כזה שמצדיק התערבות בחוק יסוד, והאם הכללים שנקבעו הם בבסיס שיטת המשטר בישראל. נזכיר כי בבג"ץ עילת הסבירות השופטים סולברג ומינץ היו בדעת המיעוט בכל הנוגע לסמכות העקרונית לפסול חוק יסוד. לעמדתם, אין מקור סמכות המאפשר לקיים ביקורת כזו.
השופט מינץ אמר לעו"ד הלמן: "אדוני מביא לנו נבואת בלהות, נהי ובכי. ניקח את הסיטואציה הרחוקה שעוד 15 שנים יהיו שופטים המזוהים פוליטית. כל תורת המשחקים הזו מצדיקה התערבות שיפוטית בנושא? המדינה תתפרק? ייפגע המשטר הדמוקרטי?".
השופט סולברג הוסיף: "מהלכים עלינו אימים מה יקרה עוד 10 שנים. הנאמנות הזאת תימשך 10-20 שנה?".
עו"ד הלמן השיב כי יותר מדאיג איך שופטים יתקדמו מבית משפט השלום למחוזי. "אנשים לא יגיעו למערכת", אמר והוסיף: "עושים כאילו שוויון עם האופוזיציה, אבל האופוזיציה מורכבת ממפלגות שונות מעולמות שונים".
סולברג ביקר את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ואמר: "במבט-על, כשקוראים את העמדה - יש טובים ורעים. השופטים ועורכי הדין שוקלים שיקולים מקצועיים. השרים וחברי הכנסת הם הרעים". אני רחוק מלומר שהכול טוב, אבל האם זה נכון שניטול את סמכותינו, ונבטל חוק יסוד?".
עמית על התיקון לחוק: סחר מכר בין הקואליציה לאופוזיציה
הנשיא עמית העיר: "אנחנו עסוקים בסחר מכר בין הקואליציה לאופוזיציה בתוך הוועדה לבחירת שופטים, אבל זה יכול לגלוש החוצה - מינוי שגריר תמורת שופט".
עו"ד הלמן השיב כי החוק הוא גורם מצנן עבור מועמדים לשפיטה: "כל מי שרוצה להתמודד להיות שופט, רואה את החוק הזה - האפקט המצנן שלו דרמטי. אף שופט לא יבוא ויגיד שקיבל החלטה כדי למצוא חן בעיני מישהו בוועדה לבחירת שופטים".
השופט מינץ השיב: "שופט שמקבל החלטה בגלל שיקול פוליטי - זו שחיתות".
סולברג: למה שנציגי לשכת עורכי הדין לא יעבירו המלצה?
לשכת עורכי הדין טענה, באמצעות עו"ד נדב ויסמן, כי "נציגי הלשכה משקפים את עמדת אנשי המקצוע, והם נבחרים בבחירות חשאיות על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. הסכנה בחוק המוצע היא הפוליטיזציה שלו והעובדה שאין מי שיפקח על המקצועיות בבחירת השופטים".
השופטת וילנר תהתה: "אם יהיו שני נציגים מקצוענים בוועדה שלא ייבחרו על-ידי פוליטיקאים - זה כן יהיה בסדר? או עצם הוצאת המוסד שנקרא מוסד לשכת עורכי הדין הוא הפגיעה?".
גם השופט סולברג תהה למה שנציגי הלשכה יהיו חברים בוועדה, ולמה שלא רק יעבירו המלצה.
"לא מתקבל על הדעת ששופט ייבחר על בסיס דעותיו האידאולוגיות": האמירה שעוררה ביקורת
לקראת סוף הדיון, נציג הממשלה, ד"ר בן שמש, אמר כי המחוקק ביקש "גיוון אידאולוגי בקרב שופטי בית המשפט העליון", וכי בית המשפט לא מייצג כיום את הגיוון האידאולוגי והפוליטי של בוחרי הקואליציה.
אמירות אלה הביאו לביקורת מצד השופטים. השופטת וילנר הגיבה ואמרה: "מה בין גיוון פוליטי לבין משפט אזרחי, קניין? שופט שדן במשפט פלילי - מה מעניינת הדעה האידאולוגית שלו?".
השופט שטיין הוסיף: "מעכשיו יבדקו האם השופט עצר מפגיני קפלן ושחרר עצורים בהפגנות בעד השלטון".
השופט כבוב אמר: "בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת ששופט נבחר על בסיס דעותיו האידאולוגיות גם כשהוא בבית משפט שלום. אתם מבקשים שופטי מעצרים עם אידאולוגיה שתביא לשחרורם של גורמים או לתביעות לשון הרע שדוחים נגד גורם מסוים ומקבלים נגד פוליטיקאים. זו מערכת המשפט שאתם מבקשים?".
הנשיא עמית הוסיף ואמר לנציג הממשלה: "שים לב איזו תחושת חלחלה עברה כאן".
השופטת וילנר אמרה: "אנא אנו באים אם מי שבוחר בשופט שלום ומחוזי צריך לדעת למה הוא מצביע?". וילנר הוסיפה: "ואיך יבדקו? נשאל במרכז הערכה לשופטים למי מצביעים? חס וחלילה. יעלה על הדעת שפרופסור יישאל למי הוא מצביע לפני שימונה למנהל מחלקה? אז למה עולה על הדעת ששופט יישאל כזאת שאלה, כשהוא דן בזכויות מקרקעין?".
נציג הממשלה השיב: "לגבי המקומות שזה לא יהיה נחוץ, חזקה על החברים בוועדה לבחירת שופטים שלא ישקלו את השאלות האלה. ציבורים שלמים מודרים, וקולם לא נשמע. אין סתירה בין הרצון לקדם גיוון אידאולוגי לבין לדאוג למקצועיות ועצמאות".
עוד אמר בן שמש לשופטים: "אם תקבלו את העתירה, אתם תפגעו במיליוני ישראלים, תפגעו בריבונות. זו תהיה פגיעה בזכיות האדם".
הנשיא עמית השיב לו: "אנחנו כאן כדי להגן על האזרח, שעוד 5-6 שנים ייעצר, ואז יופיע בפני שופט שגורלו יהיה מוכרע על איזו עבירה - אם הפגין למען פלוני או אלמוני. זו לא תהיה פגיעה בציבור אם החוק יבוטל. להפך".
שטיין: בחוק החדש יש תמריץ מובנה לשופט לקדם את הקריירה שלו
נציג הכנסת, עו"ד ברט, טען כי התיקון לחוק נולד מביקורת בציבור על מינוי השופטים היום בציבור. "התחושה בעולם היא שבית המשפט מוסמך לבטל חוקים וחוקי יסוד", אמר.
השופט גרוסקופף שאל אם יש נתונים על הטענה לגיוון הולם בבתי המשפט, והאם המתקפות על הגיוון נשענת על נתונים. השופטת ברק-ארז אמרה: "האם פוליטיזציה משפרת ייצוג של קבוצות מוחלשות? זאת השאלה. האם זו התרופה או אולי המחלה".
עו"ד ברט השיב: "ההנחה של נבחרי הציבור הייתה שפוליטיזציה כן משפרת ייצוג של קבוצות מוחלשות".
השופט יחיאל כשר ביקש להבין מה מסתתר מאחורי הסיסמה "ביקורת על הגיוון בדעות", והוסיף: "הפוליטיקאים רוצים לשלוט בדעות".
השופט סולברג הוסיף: "אני קורא אם רוצים גישה שמרנית או אקטיביסטית. לא שמעתי על ויכוח איזה פתק שמים בקלפי".
השופט שטיין אמר: "בחוק החדש יש תמריץ מובנה לשופט לקדם את הקריירה שלו - זה הקו האדום".
עו"ד ברט השיב: "דיברו על גיוון מבחינת מוצא סוציו-אקונומי, גיוון עדתי. לא דיברו על ימין ושמאל".
נציג העותרים: "שופטים ימונו בזכות זיהוי פוליטי"
עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון (מהעותרות) טען כי "כל אדם שמגיע לבית המשפט, צריך לדעת שהשופט לא חושב מי מינה אותו וכיצד תשפיע הפסיקה על עתידו המקצועי, וזה בדיוק החשש שהתיקון לחוק יוצר".
עו"ד נאור התייחס למנגנון למינוי שופטים לבית המשפט העליון במקרה של חוסר הסכמה - מינוי של כל צד פוליטי ללא בחירה בוועדה. "עלול להיווצר בית משפט של שופטים שמונו בזכות זיהוי פוליטי ולא בזכות התאמה מקצועית". הוא הוסיף כי התיקון לחוק יביא לפגיעה בהפרדת רשויות, שמשמעותה פגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובכך פגיעה בשלטון החוק.
עו"ד יובל יועז ממשמר הדמוקרטיה (מהעותרות) טען כי "הד.נ.א של שופט שונה מזה של פוליטיקאי. שופט אמור להיות משוחרר משיקולים של פופולריות. אסור לו לבצע את תפקידו כאילו הוא בקמפיין לצבירת אהדה".
הוא דחה את הטענה כי לאחר בחירת השופט הוא מתנתק ולא תלוי במי שמינה אותו. "השופטים שימונו יהיו אנשים פוליטיים", אמר עו"ד יועז. "הם יכתימו את הרשות השופטת. החלוקה המחנאית הנכונה היא לא בין אופוזיציה לקואליציה. זיהוי פוליטי הוא שיקול זר".
במהלך הדיון הוציא שר המשפטים יריב לוין התייחסות לדיון שהתנהל. לדבריו, על הכנסת להתייצב באופן ברור כדי "לשים סוף לגזילת סמכויותיה" על-ידי בית המשפט. "לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד, וכל התערבות בתיקון העוסק בוועדה לבחירת שופטים - בטלה", ציין לוין. הוא הוסיף כי "שופטי העליון פסלו במשך שנים קידום של מועמדים מצוינים מסיבות לא ענייניות ומשיקולים פוליטיים ואישיים, משום שהם לא משלהם. החוק החדש שם למצב הזה סוף".
התיקון לחוק: שני שליש מחברי הוועדה יהיו פוליטיקאים או ימונו על-ידי פוליטיקאים
לפי התיקון לחוק, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייכנסו משפטנים שייבחרו בידי פוליטיקאים. הוועדה תכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא ושני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה - כך ששני שליש מהוועדה יהיו פוליטיקאים או מי שמונו בידי פוליטיקאים.
לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש בוועדה רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר אחד מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר בידי הקואליציה וחבר שנבחר בידי האופוזיציה.
התיקון כולל גם מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, ואחד מהם חסר לפחות שנה (וזה המצב הקיים כבר תקופה ארוכה - נ.ש.) - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לשינוי החוק, בנימוק כי הוא יגרום לכך ששיקולים מקצועיים יידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו תלויים בפוליטיקאים על-מנת להתמנות.
לעמדת היועמ"שית, התיקון פוגע "פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות, ולכן אינו חוקתי", ואף פוגע ב"מאפיינים הגרעיניים של זהותה הדמוקרטית של המדינה".
העותרים: "פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים"
העותרים - התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ, משמר הדמוקרטיה הישראלית, לשכת עורכי הדין ועו"ד חיה ארז - טוענים כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יביא למינויים מטעמים פוליטיים ויפגע בהפרדת הרשויות.
בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נטען כי מדובר ב"שינוי רדיקלי" של מעבר למנגנון למינוי שופטים "כהחלטה פוליטית", וכי "התיקון טומן בחובו פגיעה קשה באיזונים המבניים במינוי שופטים ומוביל לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים - עניין היורד לשורש השיטה הדמוקרטית בישראל".
עוד נטען כי משמעות התיקון היא ש"בתוך שנים ספורות יורכב בית המשפט העליון בעיקרו משופטים אשר חייבים את מינויים לדרג הפוליטי, ושאליו הם צריכים להישאר נאמנים, ברצותם לזכות בתפקיד הרם של נשיא הרשות השופטת".
בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נטען כי "המטרה של הממשלה, אז והיום, היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם ואת קידומם לפוליטיקאים - במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
לדברי ח"כ קארין אלהרר, מהעותרות וחברת הוועדה לבחירת שופטים, "התיקון מהווה מהלך מסוכן להחרבת עצמאות מערכת המשפט בישראל. התיקון, שעבר במחטף בעיצומה של המלחמה, דוחק מהוועדה לבחירת שופטים את גורמי המקצוע לטובת גורמים פוליטיים, ובכך הופך את מינוי השופטים בישראל לעסקנות פוליטית טהורה. מדובר בצעד נוסף בהפיכה המשטרית המתמשכת, שנועד לרסק עוד בלם קריטי על השלטון בישראל".
