יממה לאחר שאיראן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות התקיפות ישראל בלבנון, בטענה להפרה של הסכם הפסקת האש, נמשכת אי־הוודאות סביב אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. בעוד שבטהרן טוענים כי רק כלי שיט איראניים מורשים לעבור במצר, כך לפי סוכנות הידיעות האיראנית WANA, בארה"ב מתעקשים כי התנועה לא נעצרה.
אתמול (ש'), סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס הכחיש זאת לפני שיצא לשיחות עם איראן שצפויות להמשיך בשוויץ. בפועל, רוב חברות הספנות עדיין נמנעות מלחזור לפעילות מלאה, ומאות ואולי אף אלפי ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי עד להתבהרות המצב.
● לאחר שהגיע להסכם עם איראן: טראמפ מנחית מכה על הנפט הרוסי
● כך ניצלו המתווכות את יום ההולדת של טראמפ לקידום ההסכם עם איראן
למרות ההצהרות הסותרות, התנועה במצר נותרה מוגבלת מאוד. לפי אתר Hormuz Tracking, המתבסס על שידורי הזיהוי הגלויים של כלי השיט באזור, מספר המעברים בהורמוז כיום אפסי. חלק מהספינות שבוחרות לצאת מהמפרץ עושות זאת בחשכה תוך כיבוי משדרי הזיהוי שלהן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טען בשבוע שעבר כי כוחות אמריקאיים ליוו בדרך זו כ־200 ספינות מחוץ למפרץ.
גם על פי סוכנות המודיעין הימי לויד’ס ליסט, ספינות ממשיכות לעבור במצר למרות ההצהרות האיראניות. "ספינות ממשיכות לעבור במצר הורמוז במהלך סוף השבוע למרות טענות איראניות חדשות כי הדרך נסגרה, ואיומים לפעול נגד ספינות שלא יצייתו", נכתב בדיווח. במקביל, ארה"ב ממשיכה ללוות כלי שיט באזור, אולם גורמים בענף מעריכים כי התנועה הימית המשמעותית לא תתחדש עד שתושג ודאות ביטחונית ומסחרית.
חששות ואתגרים רבים
ההסכם שעליו חתמו ארה"ב ואיראן בשבוע שעבר אמור לכלול את הסרת הסגר האמריקאי על איראן ואת פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, שסגור מאז תחילת חודש מרץ בעקבות התקיפה הישראלית־אמריקאית המשותפת על איראן. אולם גם אם הצדדים ימשיכו ביישום ההבנות, בענף הספנות מעריכים כי הדרך לחזרה לשגרה תהיה ארוכה.
סוכנויות הביטוח ממשיכות להגדיר את האזור כבעל רמת סיכון גבוהה ודורשות ביטוח בסכום גבוה במיוחד או מסרבות לבטח כלל. בפועל, מדובר בחסם משמעותי המונע את חזרתן של רבות מחברות הספנות לפעילות מלאה. כל עוד המצב נמשך, נפגעת גם יכולת היצוא של נפט וגז ממדינות המפרץ. למרות זאת, מחירי הנפט נסחרים כיום סביב 75-80 דולר לחבית, נמוך משמעותית מרמות השיא שנרשמו במהלך המלחמה.
גם אם תושג ודאות, לא ברור כיצד תיראה החזרה לשגרה. יהודה לוין, מנהל המחקר בסטארט־אפ הישראלי פרייטוס, העוסק בתמחור שילוח ימי ואווירי, מסביר: "התשובה היא שאף אחד לא יודע איך זה יעבוד, האם יהיה גוף מתכלל וכו’. אבל בהחלט אין מספיק מקום לכולם בבת אחת. בנוסף לכך שהוא מלכתחילה צר, מצר הורמוז יהיה בפועל אפילו צר יותר בשל החשד שאיראן מיקשה את הציר המרכזי".
לדבריו, החשש ממיקוש הותיר בפועל שני נתיבי מעבר עיקריים בלבד: אחד לאורך החוף האיראני והשני מול חופי עומאן. "רק אלו נותרו בשימוש ונחשבים חופשיים ממוקשים", הוא אומר.
במפגש עם בכירי תעשיית הספנות שארגנה לויד’ס ליסט עלו חששות נוספים. מיכליות נפט גדולות במיוחד (VLCC) עלולות להתקשות לעבור במעברים הצרים שנותרו פתוחים, ולהימצא בסיכון מוגבר לעלות על שרטון. בתרחיש קיצון כזה הן אף עלולות לחסום חלק מנתיבי השיט שנותרו זמינים.
מעבר לכך, בענף הנפט מדגישים כי האתגר המרכזי אינו רק יציאת המיכליות העמוסות בנפט מהמפרץ, אלא דווקא כניסתן של מיכליות ריקות. רק חזרתן תאפשר להתחיל לפנות את מאגרי הנפט הגולמי שהצטברו במדינות המפרץ במהלך המלחמה.
