לאחר שהגיע להסכם עם איראן: טראמפ מנחית מכה על הנפט הרוסי

מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: המכה שהנחית טראמפ על הנפט של רוסיה וראשת העיר שיצאה לחופשת לידה - והציתה מחלוקת.

● כך ניצלו המתווכות את יום ההולדת של טראמפ לקידום ההסכם באיראן
● דרמה דיפלומטית: ישראל מנתקת את הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד

ארה"ב

הברחת הענק של ארה"ב במצר הורמוז

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה השבוע מבצע סודי במצר הורמוז, שייתכן שהאמריקאים העדיפו שיישמר מתחת לרדאר: ארה"ב העבירה נפט בין ספינות במצר לאורך ימי המלחמה שהחלה בסוף פברואר. על פי הדיווח, בסמוך לחופי עומאן, הספינות העבירו נפט באמצעות טנקרים, כאשר עיממו את האורות, כיבו את כשירי ה־GPS ושטו במרחק קבוע זו מזו. לפי רויטרס, לפחות 90 מיליון חביות נפט עברו בשיטה הזו.

"נראה שארה"ב למדה מסין, רוסיה, קוריאה הצפונית ואפילו מאיראן", הגיב מייקל פרומן, נשיא המועצה ליחסי חוץ (CFR), מכון מחקר אמריקאי מוביל בתחום מדיניות החוץ והכלכלה העולמית. "מדובר בשיטות של צי צללים שמספר מדינות השתמשו בהן כדי לעקוף סנקציות אמריקאיות".

 מבצע הנפט החשאי של ארה''ב בהורמוז / צילום: Reuters, Mohammed Aty

ערב המלחמה, כ־20 מיליון חביות נפט חצו בהורמוז ביום; מדובר בלמעלה מחמישית מהיצע הנפט העולמי. נוכח ההסכמות בין האמריקאים לאיראנים, תנועת האוניות במצר חוזרות בהדרגה לפעילות.

בתוך כך, לאחר שארה"ב הסירה זמנית סנקציות על הנפט הרוסי בתחילת המלחמה מול איראן, השבוע הן חזרו לתוקף. הסיבה: מחלקת האוצר האמריקאית לא האריכה את הצו. אולם, הממשל לא מודה בכך בבירור ובבית הלבן התעלמו מפניות עיתונאים.

בחודש מרץ, ממשל טראמפ הודיע על הסרה זמנית של הסנקציות האמריקאיות על הנפט הרוסי כדי לאפשר את מכירתו ולבלום את הזינוק במחירי האנרגיה. הסנקציות על חברות הנפט הרוסיות, רוסנפט ולוקאויל, הוטלו בשנה שעברה כדי לחנוק הכנסות ממוסקבה ולכפות על פוטין לסיים את מלחמתו באוקראינה.

קוריאה הדרומית

חשד להונאת בחירות? הפרלמנט בסיאול פתח בחקירה

הפרלמנט של קוריאה הדרומית פתח ביום חמישי בחקירה פרלמנטרית נגד ועדת הבחירות הלאומית. הסיבה: מחסור בפתקי הצבעה בבחירות המקומיות שנערכו ב־3 ביוני, בהן מפלגתו של הנשיא לי ג'אי־מיונג זכתה לניצחון מוחץ.

על פי גורמים בוועדת הבחירות שהתראיינו לכלי התקשורת במדינה, היה מחסור בפתקים ב־91 בקלפיות ברחבי קוריאה הדרומית. בנוסף, ההצבעה הושעתה זמנית ביותר מ־20 קלפיות במהלך הבחירות. המקרה הקונקרטי ביותר היה במחוז סונגפה בסיאול, בו אחד הקלפיות עצר את ההצבעה למשך כשעה, והתוצאה הייתה שלא כל בעלי זכות הצבעה השתתפו בו.

 חשד להונאת בחירות בקוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Matrix Images / Kwak Kyung-keun

ועדת החקירה מורכבת מחוקקים מהמפלגה השולטת וממפלגת האופוזיציה, ונשלחה לבחון את מה שהמחוקקים קראו לו "הפרות של זכויות ההצבעה של האזרחים". יו"ר הפרלמנט צ'ו ג'ונג־סיק אמר שחקירת העובדות היא רק ההתחלה: "חקירת העובדות אינה הסוף. החקירה הפרלמנטרית תוביל לנקיטת צעדים לרפורמה בניהול הבחירות שהציבור יכול לסמוך עליהן".

יפן

ראשת העיר הצעירה ביותר ביפן הודיעה על חופשת לידה - והציתה סערה

ראשת עיריית איוואטה במערב יפן, שוקו קוואטה בת 35, הודיעה באחרונה שהיא תצא לחופשת לידה, והשבוע נודע כי הסגנית שלה תמלא את מקומה זמנית. במהרה, האירוע הצית מחלוקת במדינה. הסיבה: בתרבות היפנית, מנהיגים צריכים להיות מחויבים לחלוטין לעבודה ללא "הסחות דעת" אישיות, וחופשת לידה נתפסת כלא מקצועית.

"לא ציפיתי שההחלטה תהיה כל כך שנויה במחלוקת", אמרה השבוע קוואטה לגרדיאן. "עדיין יש תפיסה בתרבות היפנית שאנשים צריכים להקריב את חייהם האישיים לטובת הקריירה שלהם".

 ראשת עיריית איוואטה במערב יפן, שוקו קוואטה / צילום: Reuters, Kyodo

קוואטה מתכננת לחזור לעבודתה עד סוף השנה, והיא מקווה שכעת החלטתה תעורר השראה בקרב נשים נוספות. "אם יותר נשים יהיו מעורבות במנהיגות ובקבלת החלטות", היא אמרה, "נוכל ליישם יותר מערכות חברתיות שיתמכו באיזון בין קריירה לחיי משפחה".

בגיל 33, הפכה קוואטה לראשת העיר הצעירה ביותר של יפן, כשהיא ניהלה קמפיין למען שיפור הטיפול בילדים. היא למדה כלכלה באוניברסיטת קיוטו, עבדה כעובדת סוציאלית, ואז הפכה לעוזרת פרלמנטרית עד שנבחרה ל־2023 לראשת העיר.

בכל הנוגע לשוויון מגדרי, תדמיתה של יפן אינה חיובית. בדוח הפער המגדרי האחרון שפרסם World Economic Forum (WEF), יפן דורגה במקום 118 מתוך 148 - הנמוך ביותר מבין מדינות G7. בנוסף, רק 30% מחברי המועצה ביפן הן נשים. "למרות שהשוויון המגדרי השתפר ביפן, נשים מתקשות לעתים קרובות להגיע לתפקידי מנהיגות", אמרה קוואטה.

קולומביה

היסטוריה באמריקה הלטינית: לראשונה, חקיקה נגד מילת נשים

קולומביה הפכה בימים האחרונים למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שתחוקק חוק נגד מילת נשים. הסנאט אישר את החוק שאוסר על כך, וכעת ממתין לחתימת הנשיא. המנהג עדיין מתרחש בקרב קהילות מסוימות בקולומביה, במיוחד במערב המדינה.

נשים שניהלו את המאבק את התופעה, אמרו השבוע לתקשורת הזרה שקשה להעריך כמה מקרים התרחשו בקולומביה בשנים האחרונות, בין השאר כי נשים בוחרות להסתיר כי עברו את התהליך המדובר. בשנתיים האחרונות דווחו על 98 מקרים בלבד, אך ההערכה היא שהתופעה רחבה הרבה יותר. "בעבר, נערות צעירות מתו לאחר שעברו מילה", סיפרה אחת מהנשים שקידמו את החוק במדינה.

עם זאת, החוק החדש לא כולל ענישה, אלא קובע שהממשלה תגביר את המודעות הציבורית לסכנות במילת נשים ותשיק קמפיינים חינוכיים.